מריה יאקונצ'יקובה
 | |
| לידה |
19 בינואר 1870 (יוליאני) ויסבאדן, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה  |
|---|---|
| פטירה |
14 בדצמבר 1902 (יוליאני) (בגיל 32) שאן-בורגיה, שווייץ |
| מקום לימודים |
בית הספר לציור, פיסול ואדריכלות של מוסקבה |
| תחום יצירה |
ציור |
| זרם באמנות |
אר נובו |
| הושפעה על ידי |
אנה אוסטרומובה לבדבה |
  | |
מריה יאקונצ'יקובה (באנגלית: Maria Yakunchikova ) (19 בינואר 1870 - 27 בדצמבר 1902) הייתה ציירת וגרפיקאית רוסית.
ראשית חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
יאקונצ'יקובה נולדה בוויסבאדן שבגרמניה למשפחת תעשיינים משגשגת, וגדלה במוסקבה. משפחתה הייתה מוזיקלית מאוד: אביה, וסילי איבנוביץ', היה מומחה לכינור, ואילו אמה, זיניידה, ניגנה בפסנתר. אביה נתן חסות לבניית הקונסרבטוריון במוסקבה.[1]
העניין של יאקונצ'יקובה עצמה, פנה לאמנויות היפות. ב-1882, בעקבות נישואי אחותה נטליה לאמן הנוף וסילי פולנוב, אחותו - ילנה פולנובה - גם היא אמנית, הפכה לחברה קרובה. בית פולנוב הפך למרכז הכשרה חשוב לאמנים מתחילים, ויקונצ'יקובה הצטרפה גם היא, ולמדה שיעורי ערב עם ילנה בין 1886 ל-1889. כאן היא פגשה אמנים כמו יצחק לויתן, ולנטין סרוב, מיכאיל נסטרוב וקונסטנטין קורובין.[2]
החל משנת 1883 למדה שיעורים פרטיים באמנות אצל ניקולאי אבנירוביץ' מרטינוב, ומשנת 1885 למדה כסטודנטית אקסטרנית בבית הספר לציור, פיסול ואדריכלות במוסקבה.
ב-1896 נישאה לרופא בשם ליאון ובר-באולר, שלמד אז בסורבון, והוסיפה את שמו לשלה מאז ועד מותה. בנם הראשון, סטפן, נולד ב-1898.
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
יאקונצ'יקובה הייתה קשורה במיוחד למורה שלה ילנה פולנובה, שהחייתה את מלאכת היד המסורתית והעניקה לה השראה לרקום ולבצע עבודת בד. בין 1887 ל-1889 החלה לאסוף אמנות עממית.[3]
אמנות נוף נותרה הז'אנר האהוב עליה, לאחר שקיבלה השראה לציור באוויר הפתוח על ידי פולנובה.
_%D0%9C%D0%B0%D1%80%D0%B8%D1%8F_%D0%92%D0%B0%D1%81%D0%B8%D0%BB%D1%8C%D0%B5%D0%B2%D0%BD%D0%B0_%D0%A0%D1%83%D1%81%D1%81%D0%BA%D0%B0%D1%8F_%D0%B4%D0%B5%D1%80%D0%B5%D0%B2%D0%BD%D1%8F_1899.jpg)
יאקונצ'יקובה נסעה לאוסטריה ולאיטליה ב-1888; בשנה שלאחר מכן נסעה לצרפת ולגרמניה, ומכאן ואילך עבדה בעיקר במערב אירופה. מ-1889 עד 1890 היא למדה באקדמיה ז'וליאן בפריז, ולמדה אצל ויליאם-אדולף בוגרו וטוני רוברט-פלורי.[1] כאן היא ציירה סצנות בטבע, ולאחר מכן הציגה אותן בסלון דה שאמפ-דה-מארס. היא נשארה בפריז לאורך שנות ה-90, למעט נסיעות מזדמנות לרוסיה.
יאקונצ'יקובה יכולה להיחשב בקלות לאמנית הרוסית הראשונה בדורה שהתמזגה באופן מלא בעולם הציור האירופי; הנופים העירוניים שלה של ורסאי ופריז מוקדמים במידה רבה מהנופים המפורסמים יותר של אלכסנדר בנואה.[2] יתרה מכך, הנוף העירוני שלה מפריז: "שדרת וואגרם ושער הניצחון בדמדומים" (1892) מתאר באופן רומנטי את העיר באורות מלאכותיים, ומקדים את מחזור הציורים המפורסם של קונסטנטין קורובין של העיר בלילה וביום.[1]
בשנת 1897 החלה יאקונצ'יקובה לאייר ספרים. בשנה שלאחר מכן ואילך עיצבה גם טקסטיל וצעצועים. כמו כן בשנת 1898 היא הוזמנה על ידי סרז' דיאגילב לעצב שער למגזין שלו Mir iskusstva; זו הייתה תמונה בסגנון אר-נובו, עם עיצובים אמנותיים עממיים, של ברבור בבריכת יער, והופיעה ב-1899.
משנת 1899 היא ניהלה את סדנת רקמה באברמצבו לאחר מות המורה שלה ותכננה תערוכה של אמנות עממית במסגרת התערוכה הבינלאומית בפריז ב-1900.
הכרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1896 שיבח המגזין האמנותי "הסטודיו" את עבודתה ואת מזגה המבריק ואת תרומותיה האמנותיות הגדולות, באידיאליזם שלה, ברוחה ובדמיונה. [4]
בשנת 1900, היצירה הגדולה של Little Girl and the Wood Spirits, שהייתה עבודה מעורבת הכוללת רקמה ואפליקציה, זכתה במדליית כסף ביריד העולמי של פריז.[3] תרומתה העיקרית הנוספת לתערוכה הייתה הצגת יצירות של אומנים מסורתיים, שהאמנות השימושית שלהם יצרה התעניינות רבה. [5]
יאקונצ'יקובה סבלה משחפת, מסוף שנות ה-80. בנה הראשון חלה במחלה בגיל שנתיים, ואף על פי ששרד, כשנולד בנה השני באפריל 1901, בריאותה כשלה ללא תקנה. כדי להתאושש, בעלה לקח את המשפחה לשווייץ. היא מתה מהמחלה ליד ז'נבה ב-1902.
בשנת 1905, בתערוכה השנייה של איגוד האמנים הרוסים במוסקבה, נערכה התערוכה של יאקונצ'יקובה לאחר מוותה.
חמש שנים מאוחר יותר, מוזיאון ראת' בז'נבה ערך תערוכה של עבודותיה.
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
_%D0%9C%D0%B0%D1%80%D0%B8%D1%8F_%D0%92%D0%B0%D1%81%D0%B8%D0%BB%D1%8C%D0%B5%D0%B2%D0%BD%D0%B0_4.jpg)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 Mikhail Kiselev (2000). "Maria Yakunchikova and the Russian Moderne
- ^ 1 2 Alexander Tikhonov (May 11, 2008). "Maria Yakunchikova-Weber (1870-1902): Life between Russia and Switzerland". Nasha Gazeta (in Russian). Geneva
- ^ 1 2 Maria Lipatova (2007). "Maria Yakunchikova: The First of the Few" (PDF). In Kirill Moskalenko (ed.). School of the Young Artist. Russian Gallery - XXI Century. p. 63. Retrieved November 27, 2012.
- ^ The Studio V8: An Illustrated Magazine of Fine and Applied Art (1896). Kessinger. 2010
- ^ Jean-Claude Marcardé (2011). "Artistic Connections between the Russian Empire and Europe in the Early 20th Century". In Angela Lampe (ed.). Chagall Et L'Avant-Garde Russe. Paris: Editions du Centre Pompidou. pp. 46–58. Retrieved November 27, 2012.