שיעור פרטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שיעור פרטי הוא שיטת הוראה שבה המורה מלמד תלמיד יחיד, ולעתים קבוצה קטנה מאוד של תלמידים, כך שביכולתו להעניק תשומת לב רבה לתלמיד ולצרכיו. מטבעה זו שיטת הוראה יקרה יחסית לשיעור שבו המורה מלמד באותה עת תלמידים רבים.

שיעור פרטי ניתן בדרך כלל מחוץ למערכת החינוך, ונרכש באופן פרטי על ידי התלמיד. קבלת שיעור פרטי נובעת מסיבות אחדות:

  • התלמיד מתקשה בלימודיו במערכת החינוך, ונזקק לסיוע נוסף כדי להמשיך וללמוד בה ברמה נאותה.
  • התלמיד מעוניין לרכוש ידע בתחום שאינו נלמד במערכת החינוך.
  • שיעור העשרה בנושא שנלמד בבית הספר (ברוב המקרים אנגלית).
  • בנושאים מסוימים, שיעור פרטי הוא שיטת ההוראה הנפוצה. שיעורי נגינה, למשל, ניתנים פעמים רבות כשיעור פרטי, שבו המורה משגיח באופן רצוף על אופן נגינתו של התלמיד.
  • על מנת לסייע לתלמידים בעלי לקות למידה או הפרעות קשב וריכוז או לתלמידים אשר אינם יכולים ללמוד בקבוצות גדולות וזקוקים לתשומת לב מיוחדת.

שיעורים פרטיים ניתנים בדרך כלל לא כעיסוק יחיד, אלא על ידי סטודנטים או תלמידים, המלמדים תלמידי כיתות נמוכות יותר, או על ידי מורים, שעיסוק זה משמש להם כמקור הכנסה נוסף.

כדי למנוע ניגוד אינטרסים קובע התקשי"ר: "עובד הוראה אינו רשאי לתת שיעורים פרטיים בשכר לתלמידים הלומדים בבית הספר בו הוא מלמד. ביישוב שבו קיים בית ספר אחד בלבד, רשאי המורה לתת שיעורים פרטיים בשכר לתלמידים הלומדים באותו בית ספר באישור המפקח. עובד הוראה רשאי להורות בשכר קבוצות מאורגנות מטעם בית הספר באישור המפקח."[1]

בעידן האינטרנט צצו אתרים רבים המאפשרים ביצוע "שיעור פרטי אונליין". כך התלמיד יכול ללמוד בביתו ללא נסיעות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]