מריה מהונגריה, מלכת נאפולי
 | |||||||
| באיור מאת כריסטופורו אורימינה, ב"ביבליה מנאפולי" (המאה ה-14) | |||||||
| לידה |
1257  | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
25 במרץ 1323 (בגיל 66 בערך) נאפולי, ממלכת נאפולי | ||||||
| מדינה |
ממלכת נאפולי | ||||||
| מקום קבורה |
נאפולי | ||||||
| בן או בת זוג |
קרלו השני, מלך נאפולי (1270–?) | ||||||
| שושלת בית ארפאד | |||||||
| |||||||
  | |||||||
מריה מהונגריה לבית ארפאד, מכונה לפעמים "מריה ארפאד" (באיטלקית: Maria d’Ungheria; בערך 1257 – 25 במרץ 1323) הייתה נסיכה הונגרית, אשתו של קרלו השני, מלך נאפולי ועל ידי כך, מלכה רעיה של ממלכת נאפולי. היא הייתה בתו של מלך הונגריה, אישטוואן החמישי ושל המלכה אליזבט הקומנית. מריה שימשה בשנים 1290–1294 כעוצרת בפרובאנס ובשנים 1295–1296, 1296–1298 וב-1302 כעוצרת ממלכת נאפולי בעת העדר בעלה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראשית חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אמה של מריה, אליזבת הקומנית, עבדה את הפולחן השמניסטי שהיה מקובל על הקומנים. הנוצרים בני תקופתה ראו בה פגנית וכדי להתחתן עם אישטוואן, אביה של מריה, נאלצה להתנצר לפי הדת הרומית -קתולית. לא ידוע בדיוק באיזה גיל בחרה להתנצר, אבל ייתכן כי גודלה עוד מילדותה בחצר המלכותית לפי מסורת הנצרות האורתודוקסית. מריה נולדה בסביבות שנת 1257 כשנייה בין שישה ילדים. אחיותיה, ארז'בט (אליזבטה מלכת סרביה) וקטלין (קתרינה, מלכת סרביה), הפכו שתיהן למלכות סרביה. אחות אחרת, אנה מהונגריה (1260–1281) התחתנה עם אנדרוניקוס השני פאלאולוגוס. האח היחיד של מריה היה המלך לסלו הרביעי סביה מצד האב היו המלך בלה הרביעי ואשתו, מריה לסקרינה ייתכן כי סבה מצד אמה היה החאן קתן, מנהיג אחד השבטים הקומנים . שם סבתה הקומנית אינו ידוע.
נישואיה בנאפולי[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1270 כשהייתה בת 12, נישאה מריה לנסיך קרלו לבית אנז'ו, לימים קרלו השני, מלך נאפולי. טקס החתונה התקיים בנאפולי ב-6 באוגוסט 1270. נישואים אלה נועדו לחזק ברית כפולה בין נאפולי להונגריה כנגד האימפריה הביזנטית. אולם לבסוף מטרה זו הוכשלה כשאחיה לסלו כרת בשנת 1272 ברית גם עם הביזנטים. מריה ליוותה את בעלה במסעותיו ובשנים 1278–1282 שהתה יחד איתו בחבל פרובאנס ב-1284 נקטה מריה בפעולתה הפוליטית הראשונה. כשבעלה קרלו נלקח בשבי על ידי אראגון, היא החליטה לשחרר במקומו את האסירה האראגונית ביאטריסה מבית הוהנשטאופן.
מלכה רעיה של ממלכת נאפולי[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1285 קרלו הפך כבר למלך תחת השם "קרלו השני" אבל עדיין נשאר בבית הסוהר האראגוני. מריה לא הייתה אז חלק ממוסד העוצרות של נאפולי. היא התגוררה בפרובאנס ומדי פעם כמחליפה של בעלה הייתה מעורבת בניהול רוזנות זו, אך לא ממש כעוצרת רשמית. ב-1288 לקחה מריה חלק במשא ומתן בנוגע לשחרור בעלה מהשבי ובאותה שנה היא חתמה במטרה זו על הסכם שלום שם ממלכת אראגון. קרלו שוחרר ושב יחד עם מריה לנאופלי. בשנים 1290–1294 החליפה אותו כעוצרת בפרובאנס.
ב-10 ביולי 1290 הלך לעולמו ללא צאצאים אחיה, המלך לסלו הרביעי. פרץ בהמשך סכסוך ירושה. ללסלו היו ארבע אחיות, ששלוש מהן חיו אחרי מותו. כל ארבעתן היו נשואות לשליטים בעלי עוצמה וילדו ילדים משל עצמן. ב-21 בספטמבר 1290 גם מריה נכנסה לתחרות על כתר הונגריה עם אחיותיה, קטלין וארז'בט, ועם צאצאיהן, אף עם ילדי אחותה הצעירה אנה. ב-1291 הנציג של האפיפיור הכתיר אותה כמלכת הונגריה, אולם היא העבירה את התואר וזכויותיה לבנה הבכור, קרלו מרטלו. קרלו מרטלו נשא בתואר מלך הונגריה, אולם לא הצליח להתיישב בארץ זו, בה האצילים המקומיים בחרו כמלך בבן דוד שלה, אנדראש השלישי. קרלו מרטלו הצליח לחזק את אחיזתו רק באזורים מסוימים בקרואטיה, שהייתה באותה תקופה באוניה פרסונלית עם הונגריה. מי שאיתגר אותו במיוחד היה אז סטפאן ולדיסלב מסירמיה, בנה של קטלין - קתרינה, מלכת סרביה. בסופו של דבר קרלו מרטלו העניק לסטפאן ולדיסלב כפיצוי את חבל סלבוניה.
אחרי מותו של קרלו מרטלו ב-1295, ב-30 באוגוסט 1295 הכיר שוב האפיפיור בזכויות מריה מהונגריה כיורשת יחידה של כתר הונגריה. על כס המלכות ההונגרית עלה לבסוף נכדה של מריה ובנו של קרלו מרטלו, קרוברטו או קארוי רוברט לבית אנז'ו (1342-1308). מאוחר יותר בשנת 1382 עלתה על כס המלכות ההונגרית צאצאית משותפת של מריה ושל אחותה, קטלין, מריה, מלכת הונגריה, אשתו של זיגיסמונד מלוקסמבורג שהיה בעצמו צאצא רחוק של בלה הרביעי.
ב-1290 אחותה של מריה, ארז'בט נמלטה מבוהמיה עם בנה אחרי שסר חינו של בעלה והוא הוצא להורג. מריה הרשתה לה ולבנה לגור בנאפולי. לבסוף ארזבט הלכה למנזר אחר כך נמלטה משם והתחתנה מחדש עם סטפאן אורוש השני מילוטין של סרביה, אחיו של בעלה של הנסיכה קתלין. שהותה של ארז'בט בנאפולי מתועדת בחודש יולי 1300. ב-1294 שבה מריה יחד עם קרלו השני לנאפולי. היא ייצגה את בעלה במשא ומתן עם האפיפיור בשנים 1296-1295? כיהנה לאחרונה כעוצרת בשנת 1302. בשנים 1296 ו-1298 כיהנה כעוצרת של ממלכת נאפולי בהיעדר בעלה. אחרי כן היא איבדה את השפעתה על מדיניות הממלכה והתמסרה למעשי צדקה בעיקר במימונם של מנזרים וכנסיות. בעלה של מריה, קרלו השני, הלך לעולמו באוגוסט 1309 . אין עדויות שהייתה לנזירה, כפי שטענו השמועות, אבל בילתה זמן רב בין כותלי המנזרים. היא חיה בנאפולי כל שאר חייה ונפטרה בה ב-25 במרץ 1323. מריה הובאה לקבורה בכנסיית סנטה מריה דונה רג'ינה בנאפולי.
ילדיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקרלו ולמריה נולדו ארבעה עשר ילדים:
- קרלו מרטלו (1295-1271), בעל תואר "מלך הונגריה"
- מרגריט (1299-1273) רוזנת אנז'ו ומן, החל משנת 1290 - אשתו של שארל, רוזן ולואה, אחיו של מלך צרפת פיליפ הנועז - אמה של שושלת ולאוה
- לואי הקדוש מטולוז (1298-1274) בישוף טולוז,
- רוברטו הראשון, מלך נאפולי (1343-1276)
- פיליפו הראשון (1331-1278), נסיך אכאה, דוכס טארנטו ודוראצו, קספוט רומאניה, בעל תואר קיסר קונסטנטינופול
- בלאנש מאנז'ו (1280-1210) מלכה רעיה של אראגון, החל משנת 1295- אשתו של חיימה השני, מלך אראגון,
- רמון ברנז'ה לבית אנז'ו (1307-1281) רוזן פרובאנס, נסיך פיימונט ואנדריה
- ג'ובאני (1308-1283) כומר
- טריסטן (1288-1284) נפטר בילדות
- אלאונורה (1341-1289) מלכה רעיה של סיציליה, אשתו של פרדריקו השלישי, מלך סיציליה
- מריה (1346-1290), החל משנת 1304 - אשתו של סנצ'ו, מלך מאיורקה, החל משנת 1326 - אשתו של ז'יימה דה אז'ריקה,
- פייטרו טמפסטה (1315-1291), רוזן גרווינה
- ג'ובאני מגראווינה (1336-1294) דוכס דוראצו, נסיך אכאה, רוזן גראווינה, נשוי לראשונה עם מטילדה מאנו ובשנית - לאנייס מפריגור
- ביאטריס (1321-1295) נשואה פעמיים - לאצו השמיני לבית אסטה, מרקיז פרארה (1308-1305) ואחר כך לבאראן השלישי מבו, רוזן אנדריה -(החל משנת 1309)
דמותה במדיה האמנותית[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מריה מהונגריה היא אחד מגיבורי סדרת הספרים הצרפתית "Les rois maudits" (המלכים המקוללים) מאת מוריס דרואון
- במיניסדרות הטלוויזיה "המלכים המקוללים" לפי הרומן של דרואון - דמותה גולמה על ידי דניז גרה בשנת 1972, ועל ידי לין רנו ב-2005
