מריה צ'יזמדיה
מריה צ'יזמדיה (בהונגרית: Maria csizmadia; נולדה ב-7 בינואר 1910-יוני 1983) הייתה תופרת הונגרייה, שהוכרה כחסידת אומות העולם על הצלת יהודים יחד עם בנותיה בתקופת השואה וקשרה את גורלה עם מדינת ישראל.
פעילות בתקופת השואה להצלת יהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]
צ'יזמדיה הייתה אלמנה ותופרת במקצועה, שחיה עם שלוש בנותיה אולגה שרה פישר (צ'יזמדיה), מלבינה צ'יזמדיה ואורנה שורני (אירן צ'יזמדיה) ביישוב ולקה בארה בצפון הונגריה על גבול סלובקיה. סמוך לביתה הוקם מחנה צבאי לעבודות כפייה, שם שוכנו 210 גברים יהודים בין מאי לאוקטובר 1944.
מריה ובנותיה יצרו קשר עם עובדי הכפייה היהודים והחלו לסייע להם. הן דאגו להם לאוכל, בישלו עבורם למרות מצבן הכלכלי הקשה והעבירו להם מידע. מריה סיכנה את עצמה ואת בנותיה בכך שאפשרה להם להיפגש בביתה עם קרובי משפחתם שהגיעו לבקרם. בנוסף, מריה מסרה את כתובת ביתה על מנת לאפשר להם לקבל חבילות בדואר.[1]
כאשר התברר שהגרמנים מתכוונים להעביר את עובדי הכפייה למקום אחר, לנוכח התקרבות הצבא האדום, מריה ובנותיה התחילו לפעול על מנת להצילם. מריה הסתירה כמה מעובדי הכפייה בביתה, וסיפקה להם שמלות נשים אשר איפשרו להם להתחזות ולהימלט. הם חולקו לקבוצות כך שכל בת משפחה הייתה אחראית להוביל קבוצה אחרת למקום מסתור חדש אצל קרובי משפחה של מריה או בבתים נטושים כשמריה ובנותיה המשיכו לספק להם מזון.[2]
לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1945 נישאה אולגה, בתה של מריה, לקרול פישר, יהודי שניצל על ידי בנות המשפחה. השניים עברו לגור בהיינצ׳קה יחד עם מריה ומלבינה. ביתם היה קרוב מאוד לגבול בין הונגריה לצ׳כוסלובקיה ולכן שימש כתחנת מעבר בנתיב ״הבריחה״. מריה ושאר בני המשפחה סייעו לבורחים ואיפשרו להם ללון, לאכול ולנוח בביתם. בהמשך דאגו להעביר אותם לברטיסלאבה לידי אליעזר שוימר, ראש המדור הארץ-ישראלי באזור. בפעילותן הצליחו מריה ובנותיה להציל 29 יהודים.[1]
בשנת 1949 עלתה מריה לישראל ועברתה את שמה למרים. היא התגוררה בנהריה בביתה של בתה אורנה שורני (אירן) ועבדה כתופרת. מרים פתחה את ביתה בפני עולים חדשים וסייעה להם באוכל, הלבשה ובכל מה שנדרש. מריה מרים ציזמדיה הלכה לעולמה ב-1983, בגיל 73.[2]
הכרה והנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במשך השנים הוכרו מריה ושלושת בנותיה, מלבינה צ'יזמדיה, אורנה שורני ואולגה (שרה) פישר כחסידות אומות העולם. הניצול קרול פישר מסר עדות ליד ושם על מעשי ההצלה של מריה.[3]ב-14 בספטמבר 1995 הוכרה מריה מרים ציזמדיה באופן רשמי ושמה ושמות בנותיה נחקקו בקיר הכבוד בגן חסידי אומות העולם ביד ושם בירושלים.
במסגרת מיזם "חסד אחרון" (מיזם משותף ליד ושם ושב"כ שנערך במהלך 2021, ובמסגרתו אותרו קבריהם של חסידי אומות העולם שגרו ונקברו בישראל ונאסף אודותם מידע רב), נחקר גם סיפורה של מריה, וקברה אותר בבית הקברות הלטיני בחיפה.[4]
בשנת 1998 הופק הסרט Rescuers-Stories of a Courage: Two Families שמבוסס על סיפור משפחת צ'יזמדיה.[5]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
פינצ'בסקי גרשון, חסד אחרון: סיפורם של חסידי אומות העולם בישראל, ירושלים: יד ושם, 2023 עמ 18.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 Csizmadia Mária ; Daughter: Surányi Irén (Csizmadia), יד ושם
- ^ 1 2 פינצ'בסקי גרשון, חסד אחרון, יד ושם, 2023, עמ' 18
- ^ עדותו של קרול פישר ליד ושם, תיק מספר 3619, ארכיון יד ושם.
- ^ אור הלר, "חסד אחרון": המבצע של שב"כ ויד ושם להנצחת חסידי אומות העולם, באתר חדשות 13, 7 באפריל 2021
- ^ Rescuers-Stories of a Courage: Two Families, יוטיוב