מרין צ'יליץ'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מרין צ'יליץ'
Cilic MA14 (16) - Copy (14239610239).jpg
מדינה קרואטיהקרואטיה  קרואטיה
מקום מגורים מונטה קרלו, מונקו
תאריך לידה 28 בספטמבר 1988 (בן 28)
מקום לידה מדיוגוריה, בוסניה הרצגובינה
גובה 1.98 מטר
יד חובטת ימין, שתי ידיים בחבטת גב יד
מקצוען משנת 2004
סה"כ פרסים שצבר 16,923,161 דולר
יחידים
מאזן קריירה 392–212
דירוג שיא 6 (21 בנובמבר 2016)
זכיות בטורנירים 16
שיאי גראנד סלאם
זכיות 1
אליפות אוסטרליה הפתוחה חצי גמר (2010)
אליפות צרפת הפתוחה סיבוב רביעי (2009, 2010)
וימבלדון גמר (2017)
אליפות ארצות הברית הפתוחה זכייה (2014)

מרין צ'יליץ'קרואטית: Marin Čilić; נולד ב-28 בספטמבר 1988) הוא טניסאי קרואטי מקצועני. בשיאו (21 בנובמבר 2016), דורג במקום שישי בעולם בדירוג הסבב ה-ATP ליחידים ונכון לפברואר 2017 מדורג במקום שביעי בעולם.

הישג השיא של צ'יליץ' הוא זכייה בטורניר גראנד סלאם, אליפות ארצות הברית הפתוחה (2014). במהלך הקריירה שלו הוא זכה ב-16 תארים בטורנירי היחידים במסגרת הסבב העולמי לגברים (ATP).

התאמן בהדרכתו של בוב ברט (2004 - 2013), ומשנת 2013 מתאמן בהדרכתו של גורן איבנישביץ'.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צ'יליץ' נולד לזוג הורים קרואטים במג'יוגוריה, עיירה בבוסניה הרצגובינה, בהיותו ילד כבן 4 החל להתאמן בטניס עם שני אחיו הגדולים. לאחר שגילה כישרון, המליצו להוריו להעבירו לזאגרב להמשך התפתחותו כשחקן. בזאגרב ראה אותו טניסאי העבר גורן איבניסביץ', שראה בו פוטנציאל גדול, והכיר אותו למאמנו שלו בוב ברט. בהיתו בן 15 נסע לסן רמו שבאיטליה כדי להתאמן אצל ברט.

הישגים ראשונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

2009[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספטמבר 2009 הגיע צ'יליץ' (דורג במקום 16 בטורניר) לשלב רבע הגמר באליפות ארצות הברית הפתוחה, שבו הפסיד למדור שישי בטורניר חואן מרטין דל פוטרו מארגנטינה (4-6, 6-3, 6-2, 6-1) שבסופו של דבר זכה בתואר. בשלב שמינית הגמר, הוא הדיח את המדורג שני בטורניר, אנדי מארי מבריטניה (5-7, 2-6, 2-6).

2010[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארבעה חודשים לאחר מכן, בינואר 2010 הגיע צ'יליץ' (דורג במקום 14 בטורניר) לשלב חצי הגמר באליפות אוסטרליה הפתוחה, תוך שהוא גובר בדרך על המדורג רביעי בטורניר, חואן מרטין דל פוטרו (7-5, 4-6, 5-7, 7-5, 3-6) ועל המדורג שביעי בטורניר, אנדי רודיק מארצות הברית (6-7, 3-6, 6-3, 6-2, 3-6). בחצי הגמר הוא נוצח על ידי המדורג חמישי בטורניר, אנדי מארי (3-6, 6-4, 6-4, 6-2). חודש לאחר מכן, ב-22 בפברואר אותה שנה, הוא הגיע לדירוג השיא שלו מספר 9 בעולם.

2012[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספטמבר 2012 הגיע צ'יליץ' (דורג במקום 12 בטורניר) לשלב רבע הגמר באליפות ארצות הברית הפתוחה שבו הפסיד למדורג שלישי בטורניר, אנדי מארי (3-6, 7-6, 6-2, 6-0) שבסופו של דבר זכה בטורניר.

זכייה בגראנד סלאם ראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

2014[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 2014 הגיע צ'יליץ' (26 בטורניר) לשלב רבע גמר באליפות וימבלדון שבו הפסיד למדורג ראשון נובאק ג'וקוביץ' מסרביה ב-5 מערכות (6-1, 3-6, 6-7, 6-2, 6-2) שבסופו של דבר זכה בטורניר ועלה למקום הראשון בעולם. בסיבוב השלישי הוא ניצח את המדורג שישי בטורניר תומאש ברדיך מצ'כיה (6-7, 4-6, 6-7).

הישג השיא שלו, הוא זכייה בתואר גראנד סלאם, באליפות ארצות הברית הפתוחה שנערכה בספטמבר 2014 (דורג במקום 14 בטורניר), לאחר שגבר בשלב רבע הגמר על המדורג שישי בטורניר תומאש ברדיך (2-6, 4-6, 6-7), בשלב חצי הגמר על המדורג שני בטורניר רוג'ר פדרר משווייץ (3-6, 4-6, 4-6) ובמשחק הגמר על המדורג עשירי קיי נישיקורי מיפן (3-6, 3-6, 3-6).

2017[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות וימבלדון העפיל לגמר בו הפסיד לפדרר בשלוש מערכות.

גראנד סלאם[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טורניר 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 זכייה–הפסד  % זכייה
גראנד סלאם
אליפות אוסטרליה סיבוב 1 סיבוב 4 סיבוב 4 חצי גמר סיבוב 4 - סיבוב 3 סיבוב 2 - 17–7 70.83%
אליפות צרפת סיבוב 1 סיבוב 2 סיבוב 4 סיבוב 4 סיבוב 1 סיבוב 3 סיבוב 3 סיבוב 3 סיבוב 4 13–8 61.90%
וימבלדון סיבוב 1 סיבוב 4 סיבוב 3 סיבוב 1 סיבוב 1 סיבוב 4 סיבוב 2 רבע גמר רבע גמר 13–7 65.00%
אליפות ארצות הברית - סיבוב 3 רבע גמר סיבוב 2 סיבוב 3 רבע גמר - זכייה סיבוב 4 20–5 80.00%
זכייה–הפסד 0–3 9–4 12–4 9–4 5–4 9–3 5–3 14–3 0-0 63–27 70.00%

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עשרת הטניסאים הטובים ביותר בסבב העולמי לגברים נכון ל-12 ביוני 2017
1. בריטניהבריטניה אנדי מארי

6. קנדהקנדה מילוש ראוניץ'

2. ספרדספרד רפאל נדאל

7. קרואטיהקרואטיה מרין צ'יליץ'

3. שווייץשווייץ סטאן ואוורינקה

8. אוסטריהאוסטריה דומיניק תים

4. סרביהסרביה נובאק ג'וקוביץ'

9. יפןיפן קיי נישיקורי

5. שווייץשווייץ רוג'ר פדרר

10. גרמניהגרמניה אלכסנדר זברב