מרי ליאון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מרי פרנסס ליאון
Mary Frances Lyon
Mary Frances Lyon.png
לידה 15 במאי 1925
נוריץ', הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 25 בדצמבר 2014 (בגיל 89)
אוקספורדשייר, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי גנטיקה
מדינה אנגליה
עיסוק ביולוגית, גנטיקאית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים גירטון קולג' עריכת הנתון בוויקינתונים
מנחה לדוקטורט רונלד פישר עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת אדינבורו עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • עמית החברה המלכותית
  • פרס וולף ברפואה (1997)
  • המדליה המלכותית (1984)
  • פרס קרן גרדנר הבינלאומי (1985)
  • פרס מרץ' אוף דיימס בביולוגיה התפתחותית (2004)
  • פרס פרל מייסטר גרינגרד (2006)
  • פרס רוזנסטיל (2006)
  • פרס ויליאם אלן (1986)
  • מדליית מנדל (2003) עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
גילוי השתקת כרומוזום X
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מרי פרנסס ליאוןאנגלית: Mary Frances Lyon; ‏15 במאי 1925 - 25 בדצמבר 2014), הייתה גנטיקאית אנגלית. היא נודעת בעיקר בזכות גילוי השתקת כרומוזום ה-X.

ילדות והשכלה גבוהה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרי ליאון נולדה ב-15 במאי 1925 בנוריץ', אנגליה, בת בכורה מתוך שלושה ילדים, להורים שהיו עובד מדינה ומורה בבית ספר. היא למדה בבית ספר יסודי בברמינגהאם. לדבריה, שם היא התחילה להתעניין במדע והחליטה לעסוק בו בבגרותה, בזכות מורה שהסבירה את המדע באופן ברור ומרתק[1] ובזכות ספרי מדע שבהם זכתה בתחרות כתיבת חיבורים[2]. במהלך מלחמת העולם השנייה, היא למדה בגירטון קולג', בתוך אוניברסיטת קיימברידג' שהייתה המכללה לנשים הראשונה שהוקמה באנגליה. היא מעידה שהייתה הגבלה של 500 נשים לעומת מעל 5000 גברים באוניברסיטה, ושעל אף שהנשים עברו את אותם הקורסים, ההתנסויות הפרקטיות והמבחנים כמו הגברים, הן לא קיבלו תואר אמיתי בסיום לימודיהן אלא רק תואר "בשם"[2]. מקצוע הלימודים הראשי שלה היה זואולוגיה, ובנוסף היא למדה גם פיזיולוגיה, כימיה אורגנית וביוכימיה והתעניינה באמבריולוגיה. לדבריה, בעקבות מלחמת העולם השנייה היחס לנשים השתנה והחל מ-1948 החלו לקבל נשים לאוניברסיטת קיימברידג' באופן רשמי[2]. היא המשיכה ללימודי הדוקטורט (דבר שהיה יוצא דופן עבור נשים[2]) ביחד עם רונלד פישר, שהיה פרופסור לגנטיקה בקיימברידג', ובמהלך הדוקטורט אפיינה זן עכברים מוטנטי עם מוטציה בשם pallid[1], עבודה שלאחר מכן היא פירסמה במאמר[3]. במהלך הדוקטורט, היא עברה לאדינבורו ושם השלימה את לימודיה ב-1950 וזכתה בתואר ד"ר[2].

מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר השלמת הדוקטורט, מרי ליאון הצטרפה לקבוצת מחקר בראשות קונרד האל וודינגטון (אשר תחת הנחייתו עבדה בסוף עוד בסוף הדוקטורט). הקבוצה מומנה על ידי מועצת המחקר הרפואי וחקרה מוטגנזה (יצירה של מוטציות) ואת הסיכונים הגנטיים הנגרמים על ידי קרינה ונשורת גרעינית, על רקע הדאגה ממלחמה גרעינית. ליאון עסקה בחקר מוטציות גנטיות שונות של עכברים: המשיכה את מחקרה על מוטציית ה-pallid וחקרה מוטציות נוספות. דוגמאות למוטציות היו מוטציה של מערכת העצבים בשם ataxia, שגרמה לעכברים קושי בהליכה, ומוטציה של האוזן הפנימית בשם twirler, אשר העכברים שנשאו אותה התרוצצו במעגלים, טלטלו את ראשיהם וסבלו מחוסר שיווי משקל. ב-1955 הקבוצה, ובכללה מרי ליאון, עברה ליחידת הרדיוביולוגיה בהרוול, שם היה יותר מקום לעכברים[2][1].

בהרוול היא המשיכה לחקור, ובנוסף למוטציות הקודמות בדקה גם מוטציה מנומרת (mottled), שהזכרים אשר נשאו אותה לעיתים מתו כעוברים, או שחיו והיו בעלי פרווה לבנה. זאת בעוד הנקבות בעלות המוטציה היו בעלות פרווה מגוונת. על ידי רבייה מכוונת ומחושבת של העכברים בעלי המוטציה, היא חקרה את מעבר המוטציה בין הדורות והסיקה לגבי מיקום המוטציה על כרומוזום ה-X. זאת, ביחד עם גילויים חדשים באותו הזמן לגבי כרומוזום ה-X של היונקים, הביאו אותה להעלות את ההשערה לגבי השתקת כרומוזום ה-X[2].

מרי ליאון פירסמה מאמרים רבים בנושא קרינה, מוטגנזה כימית ומחקר של גנים בעלי מוטציות. בשנים 1962 עד 1987 היא כיהנה כראשת תחום הגנטיקה במחלקת הרדיולוגיה של מועצת המחקר הרפואי בהרוול. היא המשיכה לחקור עד 1990, אז פרשה ממחקר פעיל. נכון ל-2010, היא ממשיכה במחקר ומגיעה מספר פעמים בשבוע למעבדה[2].

השתקת כרומוזום X[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – השתקה של כרומוזום X

עבודתה המוכרת ביותר היא גילוי התופעה של השתקת כרומוזום X, הידועה גם בשם "ליאוניזציה" על שמה של מרי ליאון. היא גילתה את התופעה הציטוגנטית החשובה בעת מחקר בנושא סכנות קרינה בשנת 1961. מחקרה בנושא הסביר את מנגנון השליטה הגנטי על כרומוזום ה-X. המחקר מגלה את הסיבה לכך שנשים רבות הן נשאיות למחלות שונות הקשורות לכרומוזום X, אך הן בריאות ואינן מראות את תסמיני המחלות האלו. לדוגמה, מחלה כזו היא ניוון שרירים על שם דושן, מחלה גנטית קטלנית, בה האישה תהיה חולה רק אם המוטציה קיימת אצל שני ההורים שלה, ואילו גבר יהיה חולה אם אמו נשאית.

המנגנון מתרחש בשלב העוברי של התפתחות הנקבה ביונקים (כולל בבנות אדם), כאשר ישנם כבר כמה מאות תאים בעוברית. בכל תא בנפרד מתרחשת מתילציה (הוספת קבוצות מתיל ל-DNA) לאחד מכרומוזומי ה-X (של האם או של האב), והכרומוזום הזה נדחס ומנוטרל. התהליך אקראי, ולכן בכל תא של העוברית יושתק כרומוזום X אחר. כלומר, בחלק מהתאים של העוברית יתבטא כרומוזום X מהאם (וכרומוזום X מהאב יושתק) ובשאר התאים יתבטא כרומוזום X של האב (וכרומוזום X מהאם יושתק). הכרומוזום המושתק ממשיך להיות משוכפל במיטוזה, אך לא משועתק ולכן לא מתבטא בתא. דוגמה מוחשית למנגנון ההשתקה הוא התבטאות צבע פרווה בחתולים.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרי ליאון נבחרה לעמיתת החברה המלכותית ב-1973, ב-1979 הפכה להיות חברת האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית, והיא חברה זרה של כבוד באקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים. בשנת 1984 זכתה במדליה המלכותית, בשנת 1994 זכתה בפרס לגנטיקה אנושית, וב-1997 זכתה בפרס וולף לרפואה עבור השערתה בנוגע להשתקה האקראית של כרומוזום X. בשנת 2004 היא זכתה בפרס "מצעד האגורות" לביולוגיה התפתחותית, המוענק על ידי ארגון "מצעד האגורות" לחוקרים אשר מחקריהם פרצו דרך וקידמו את תחום בריאות תינוקות. בשנת 2006 היא זכתה בפרס פרל מייסטר גרינגרד, פרס אשר מוענק על ידי אוניברסיטת רוקפלר למדענית בולטת בתחום רפואי-ביולוגי.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שירה שגיא, עינת מונוביץ, "מארי ליון (1925–2014) וההשתקה האקראית של כרומוזום X", הרפואה, מרץ 2016, אדר א'-אדר ב' תשע"ו, כרך 155, חוברת 3, עמ' 140–145.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מרי ליאון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 ראיון עם ד"ר מארי ליאון, 2004
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 2.6 2.7 ראיון עם ד"ר מארי ליאון, מ-2010
  3. ^ Lyon, Mary F., Hereditary absence of otoliths in the house mouse, The Journal of physiology