מרכז ז'ראר בכר
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
מרכז תרבות  |
| מיקום |
ירושלים |
| מדינה |
 ישראל |
| מידע על ההקמה | |
| תקופת הבנייה | עד 1961 |
| אדריכל |
דוד רזניק |
| קואורדינטות | 31°46′51″N 35°12′46″E / 31.78096°N 35.21287°E |
| האתר הרשמי | |
 | |
  | |
מרכז ז'ראר בכר (לשעבר בית העם) הוא מרכז למופעי תרבות ואמנות בתחומי התיאטרון, המוזיקה, הבידור והמחול בירושלים. המרכז שוכן ברחוב בצלאל 11.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
,_Jerusalem._1948_(id.15297513).jpg)
בית העם[עריכת קוד מקור | עריכה]
בגלגולו הקודם של מרכז ז'ראר בכר בתור "בית העם" שהוקם בשנת 1907 כמקום מפגש לאירועים והרצאות על ידי בני העלייה השנייה[1]. באוקטובר 1909 פרסם השבועון העולם את "הצעת תקנות להנהלת הבית", התקנות העיקריות היו[2]:
א) המטרה: בית העם הוא מוסד עממי תרבותי, השואף להרים את המצב התרבותי, הלאומי והציבורי של השדרות העממיות בירושלים, לאחד את יהודי העיר לכל כחותיהם ומפלגותיהם ע"י שפה אתת כללית — השפה העברית. ב) האמצעים: סדור קריאות פומביות במדעים שונים ובספרות, יצירת אורגנים המועילים להתפתחות הטעם האסתטי; יצירת אורגנים להפצת הספרות העברית; אגודה להתעמלות; אולמים למשחקים שונים ג) האמצעים הכספיים: תרומות חברים; תרומות של חברות שונות ושל אנשים פרטיים בארץ ובחו"ל . ד) החברים - כל יהודי מבן 18 שנה יכל להיות לחבר בית העם; כל חבר משלם לא פחות מ 3,60 פרנק בשנה
היו ארבע תקופות עיקריות:
- בשנותיו הראשונות בית העם (1907-1914) "נדד" בית העם בין רחוב הנביאים (הקונסולים), רח' החבצלת 8 ורח' פראג, ונסגר על ידי השלטונות הטורקיים עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה[3].
- בין השנים 1919-1929 היה ממוקם ברחוב הנביאים 63 (או 65) ונסגר לאחר בשל בעיות תקציב[4].
- בין השנים 1934-1961 "נדד" בין אולם עדן, אדיסון, אוריון, ובית פרלמן ברחוב יפו 70.
- ב-22 ביוני 1950 נערך טקס הנחת אבן הפינה למיקומו הנוכחי של בית העם (מרכז ז'ראר בכר) בימינו - רחוב בצלאל 11.
בניית המרכז[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאז ייסוד בית העם הועלו רעיונות לבניית בית עבורו. התרומות החלו להיאסף בשנות ה-40, אך המבנה הנוכחי ברחוב בצלאל 11 נכנס לפעולה רק בשנות ה-60. בשנות ה-40 נרכש המגרש ברחוב בצלאל על ידי הקרן הקיימת. המבנה המקורי תוכנן על ידי האדריכל י. בנאור-קלטר, והבנייה החלה טרם קום המדינה, אך נפסקה בשל המלחמה והמצור על ירושלים. המבנה עמד שומם וריק שנים רבות. בשנת 1950 התפרסם שהכנסת תעבור למבנה עד לבניית משכן הקבע,[5] אך היא נותרה בבניין פרומין. לאחר שלא היה תקציב להמשך הבנייה[6].
בשנת 1955 הועבר בית העם לידי עיריית ירושלים, שהזמינה את האדריכל דוד רזניק להשלים את המבנה ולהתאימו לפונקציות החדשות[7]. ב-1961 הושלמה בנייתו. בית העם הוכשר כדי לקיים בו את משפט אייכמן בשנה זו. בנייתו הושלמה בחיפזון לצורך זה,גם דיוני הערעור התקיימו במקום. חנה ארנדט כתבה בספרה על המשפט: "אכן, אולם לא רע לנהל בתוכו את משפט הראווה שבן-גוריון ראה בעיני רוחו כשהורה לחטוף את אייכמן".[8]
בתחילת שנות ה-80 שופץ המבנה על ידי הקרן לירושלים באמצעות תרומת מיליונר צרפתי, ובתכנונו של האדריכל דוד רזניק, ומאז נקרא הבניין על שם בנו של התורם, ז'ראר בכר.
פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]
המרכז מארח אירועי תרבות שונים, ביניהם הצגות תיאטרון, מופעי מחול ומוזיקה, מופעי בידור, מופעים לילדים, כנסים, תערוכות ופסטיבלים שונים. המרכז מארח למעלה מ–250,000 איש בשנה, לצפייה במבחר של למעלה מ–1,200 אירועים. במרכז פועלות שתי להקות בית למחול, "ורטיגו" ו"להקת קולבן דאנס", הזוכות להצלחה הן בקרב הקהל והן בקרב המבקרים בארץ ובחו"ל.
המרכז כולל שני אולמות:
- אולם ז'ראר בכר - 650 מושבים
- אולם ליאו מודל - 176 מושבים
בצמוד לאולם המופעים וכחלק מאותו קומפלקס נמצאת הספרייה העירונית המרכזית של ירושלים, שכוללת ספריות מבוגרים, ילדים וחדרי עיון.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של מרכז ז'ראר בכר- תולדות "בית העם" בירושלים משנת 1907 ועד לשנת 1963 . מאי 2021 .כתב מיכה כרמון ערכה בתיה כרמון באתר "כרמוניה"
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ הנשף בבית העם, החרות, 12 בספטמבר 1910
- ^ בית העם, העולם, 19 באוקטובר 1909
- ^ פתיחת בית העם, הצבי, 5 בפברואר 1912
- ^ בואו לעזרת "בית העם!", הארץ, 6 בפברואר 1922
- ^ יוחל בהקמת בית העם בירושלים, הארץ, 30 בינואר 1950
- ^ תובעים ביטול הפקעת בנין בית העם בבירה, הארץ, 29 בדצמבר 1953
- ^ בית העם מוחזר לעירית ירושלים, הארץ, 23 באוגוסט 1955
- ^ תום שגב, המיליון השביעי: הישראלים והשואה, ו, 1, עמ' 325.