מרכז עתיד
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ויקיזציה.
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ויקיזציה. | |
מרכז עתיד הוא סביבה המקדמת חשיבה ועבודה המסייעות לארגון להתכונן לעתיד בתהליך שיתופי מתמשך. הדפוס השכיח במרכזי העתיד הוא יצירה וישום של ידע באמצעות אינטראקציה ושיח בין האזרח לקובעי המדיניות בארגון הציבורי, ובין מקבלי ההחלטות לצרכני הקצה בארגון הפרטי, או המסחרי.
ההבדל המרכזי בין מרכזי עתיד לבין מחלקות מחקר ופיתוח (מו"פ) בחברות עסקיות הוא שבמרכזי מחקר ופיתוח מהסוג המסורתי הפיתוח הוא פרי פועלם של מספר מצומצם של עובדים או חוקרים, בעוד שהמהות של מרכז עתיד היא שיתוף נרחב של הקהילה בתכנון ופיתוח המוצרים, הפתרונות או המדיניות.
הנחות יסוד
[עריכת קוד מקור | עריכה]לכל מרכזי העתיד בעולם שלוש הנחות יסוד משותפות:
- על חברי הקהילה עצמם להיות מסוגלים לדמיין, לפתח, לנסות ולישם את הדרך בה הם, כקהילה, רואים את עתידם.
- על מרכזי העתיד לנקוט גישה פרודוקטיבית ושיטתית, לייצר כלים ותהליכים שיעצבו את העתיד.
- אינטראקציה ושיח של אנשים שונים בגילאיהם, במקצועותיהם, בתפיסותיהם, וברקע שלהם הם הכרחיים ליצירת פרספקטיבה מגוונת ופלורליסטית להתמודדות עם האתגרים המתחדשים. במרכזי העתיד מכנים זאת ערוב צבעים.
מטרתם של מרכזי העתיד היא פיתוח פתרונות והתנסות במודלים פרקטיים של הרעיונות כדי ליצור תוכניות עתיד מוכחות המדגישות את מרכזיותו של התושב, הצרכן או בעל המניה. הנחות היסוד של מרכזי העתיד מיושמות במרכזים באמצעות תהליך בן שלושה שלבים:
- דמיון וציור של תמונת עתיד דרך מחקר ושיח מרובי משתתפים והשקפות, מתמשכים.
- פיתוח הלכה למעשה של כלים, תוכניות ואמצעים ליישום תמונת העתיד ובחינת מודלים ניסיוניים של פתרונות.
- הפעלה ותמיכה בתוכניות ישימות שמטרתן להפוך את תמונת העתיד למציאות.
מרכזי עתיד עושים שימוש במרחב פיזי ובתבניות עבודה לא שגרתיים. אמצעים אלו מאפשרים, במקרים רבים, ויתור על דפוסי חשיבה ישנים, הם עשויים לעורר השראה, לעודד תחושות נינוחות, פתיחות, הקשבה ויצירתיות.
רקע היסטורי
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-17 במרץ 1996 נפתח מרכז העתיד של חברת הביטוח סקנדיה. בעקבות כינונו של מרכז העתיד הראשון קמו מאמצע שנות ה-90 עשרות מרכזי עתיד בעולם, רובם באירופה. בעקבות הווסדם של מרכזי העתיד קמו תוכניות מחקר ופיתוח מקומיות ובינלאומית בנושא. ארגון עתיד פתוח (Open Future) הוא הבולט שבהם. הארגון קיים שני מפגשי פסגה בינלאומיים הראשון ב-2005 בהולנד השני ב-2006 באיטליה, מפגש שלישי עתיד להתקיים במאי 2009 בסטוקהולם. בין המשתתפים בכנסי עתיד פתוח עד כה היו גם ארבעה ישראלים. ד"ר עדנה פשר מקבוצת ד"ר עדנה פשר ושות', רון דביר מאוניברסיטת בר-אילן, יעל שוורצברג מהמכון לחינוך דמוקרטי וחיה אבני ממרכז פסגה ניסויי באר שבע. בשנת 2003 שינה המרכז לפיתוח סגלי הוראה בבאר שבע את תפקודו ברוח עקרונות מרכז העתיד והפך למרכז העתיד הראשון בישראל, ולמרכז העתיד הראשון בעולם לפיתוח סגלי הוראה.
מרכזי עתיד בישראל ובעולם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בית הספר הניסויי אורט במעלה טבריה. ישראל. מרכז עתיד חינוכי.
- מרכז פסגה ניסויי באר שבע. ישראל. מרכז עתיד חינוכי.
- מרכז עתיד רעננה. ישראל. מרכז עתיד עירוני.
- מרכז העתיד בקבוצת ד"ר עדנה פשר ושות'. מרכז עתיד מסחרי. (ייעוץ בניהול חדשנות)
- מרכז העתיד אריקסון. (Innovison), סטוקהולם. מרכז עתיד מסחרי.
- מרכז העתיד סקנדיה (Skandia Future Center). ווקסהולם. מרכז עתיד רב תרבותי.
- מרכז העתיד ברבדוס (Barbodas Future Center). ברבודס נוסד על ידי קולין הדסון מרכז עתיד אקולוגי, מציג מיצגים ישימים של תעבורה אקולוגית.
- מיצג העתיד של דנמרק. מעוצב כשוק וכקתדרלה של רעיונות, מתוך כוונה למסד את המרכז כבירה של ידע.
- המרכז לעתיד עירוני. ניו יורק. משלב טכניקות של דיווח עיתונאי עם הערכות מצב מסורתיות כדי לייצר מחקרי עומק ופתרונות ישימים לבעיות הקריטיות של ניו יורק.
- המוסד לעתיד (Institute for the future). ארצות הברית.
- אקסרוקס פרק (Xerox Parc). ארצות הברית.
- מעבדות מחשבה (Think Lab). לונדון.
- מעבדת היצירתיות של קובנטרי (Coventry Creativity Lab). אנגליה.