עתידנות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

עתידנות (או "חקר העתיד") הוא מקצוע המנתח מגמות אשר מתפתחות בעבר ובהווה, ומסיק מסקנות לגבי התפתחותן העתידית. באנגלית משתמשים לעיתים גם במונח בשם Futurology או Future studies. התחום גם קרוב לחיזוי (Forcasting, Foreseeing). החוקרים בתחום, המכונים "עתידנים", מסווגים את מחקרם כאקדמי ואף מדעי במסגרת מדעי החברה, לרוב במקביל לחקר היסטוריה ועם זאת מולטידיסציפלינארי. מנגד מדענים רבים מסווגים את התחום כפסאודו-מדע,[1] ובמילון אוקספורד לפילוסופיה התחום מתואר "פסאודו-מדע בעיקרו".[2][3]

היסטוריה של התחום[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוגוסט קונט, מראשוני העוסקים בעתידנות

ראשית חקר העתיד החל באמצע המאה ה-19 בפועלם של אנשים שעסקו בתמורות חברתיות כגון אוגוסט קונט. התחלתו של חקר העתיד כתחום אקדמי שזורה בלידתו של תחום דעת אקדמי אחר ששמו "תורת המערכות" (Systems Science) וברעיון שהתפתח בצרפת, בברית המועצות לשעבר ובגוש המזרחי, בדבר תכנון כלכלי ופוליטי ברמה הלאומית. התחום צבר תאוצה לאחר מלחמת העולם השנייה, אז מדינות ניסו לגבש תוכנית עתידית שתעזור להן להשתקם מהמלחמה.

המחקר העתידני[עריכת קוד מקור | עריכה]

העתידנות לא מתיימרת לחזות את העתיד במדויק, אלא מצביעה על מגמות קיימות ומנתחת על בסיסן את הצפוי. העתידנות עוסקת בנושאים שונים, כגון כלכלה וחברה, טכנולוגיה, יחסים בינלאומיים ועוד. על-מנת לבצע תחזיות בתחומים שונים נעשה שימוש מתודולוגיות שונות, ביניהן: חיוץ (זיהוי המגמה, זיהוי קצב השינוי ועל בסיס זה קביעת ההמשך בעתיד), סיעור מוחות, "סקר דלפי" (בו המשתתפים בסיעור המוחות עונים על שאלון חשאי, חושפים את התשובות ועורכים דיון, וחוזר חלילה עד להגעה להסכמה), ו"הגישה הגאוגרפית" המתמקדת בחקר עתיד היחסים הבינלאומיים, ונקודת המוצא שלה היא שמה שמניע סכסוכים בינלאומיים הוא פחד טריטוריאלי.

בחקר העתיד, נוהגים לחקור חמישה טווחי זמן שונים: הטווח המיידי (עד 2–3 שנים); הטווח הקצר (10-3 שנים); הטווח הבינוני (30-10 שנים); הטווח הארוך (50-30 שנים); הטווח הארוך מאוד (100-50 שנים).

זרמים בעתידנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחקר העתיד ישנן ארבע אסכולות שונות: חקר המגמות הסבירות, חקר המגמות האפשריות, חקר המגמות הפרועות וחקר המגמות הרצויות. חוקרי המגמות האפשריות מכונים "זרם התסריטאים", והן החלו לפעול בסוף שנות ה-60. חוקרים אלה טוענים כי ככל שהתמורות מואצות יותר כך הולכת וקטנה אמינות המודלים לחיזוי שקיימים כיום ברשותנו. לכן, הם ביקשו לאתר מתוך מקבץ גדול מאוד של תסריטים אפשריים למגמה מסוימת את שניים או שלושת התסריטים האפשריים ביותר. חוקרי המגמות הפרועות הם בני הזרם הצעיר ביותר, והם יוצאים מנקודת הנחה שאם ארגון יחשוב על תסריטים בלתי-הגיוניים העלולים להתפתח ויגזור מהם פרוצדורות תגובה למקרה שבו הם אכן יתממשו, הוא יכין את עצמו להתמודדות טובה יותר. חוקרי המגמות הרצויות יוצאים מנקודת הנחה שאין מתפקידו של העתידן לערוך תחזיות, ועל כן הם מתמקדים בניסיון לעצב חזון עבור העתיד.

סינגולריות טכנולוגית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – סינגולריות טכנולוגית
בגרף לוגריתמי זה, 15 רשימות נפרדות של אירועים מרכזיים בהיסטוריה האנושית מראות בבירור הצטמצמות מעריכית בפרק הזמן בין אירוע מרכזי אחד לקודמו. הרשימות הוכנו בין היתר על ידי קרל סייגן, אנציקלופדיה בריטניקה, המוזיאון האמריקאי להיסטוריה ואוניברסיטת אריזונה, והגרף על ידי קורצוויל

"סינגולריות טכנולוגית" היא מונח בעתידנות המתאר נקודת זמן עתידית שבה ישיגו המחשבים יכולות אינטלקטואליות הגבוהות במידה משמעותית מאלו של בני האדם. ישנו ויכוח בין עתידנים האם ואם כן מתי הסינגולריות תתרחש, וישנם עתידנים הטוענים שהיא תתרחש בעשור השלישי של המאה ה-21. אחרים, ובעיקר ריי קורצוויל, הציעו הרחבות לחוק מור מעבר לכוח חישוב של טרנזיסטורים, שבהם יש גידול מעריכי בהתפתחות הטכנולוגית במשך כל ההיסטוריה האנושית ואפילו בהתפתחות היקום. לפי קורצוויל, גידול זה יגיע לשיאו בהתקדמות טכנולוגית בלתי ניתנת לתיאור במאה ה-21. תבנית זו מוצגת בטבלה משמאל.

עתידנות באמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

צרפת בשנת 2000 - אוסף של כ-87 גלויות שהופקו בצרפת בין השנים 1899–1910 ומתארות את צרפת העתידנית. אייזק אסימוב ביסס עליהן את יצירתו: "ימי העתיד: חזון בן המאה ה-19 על שנת 2000".

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ William F. Williams‏, Encyclopedia of Pseudoscience: From Alien Abductions to Zone Therapy, FUTUROLOGY, p. 122
  2. ^ Butler, A., Futurology. In The Oxford Handbook of Science Fiction: Oxford University Press, (2014-11-01)
  3. ^ futurology. Oxford Reference, The Oxford Dictionary of Philosophy, (2008-01-01)