מרכז רקמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המרכז לקידום מעמד האשה
ע"ש רות ועמנואל רקמן
ביקור של שגריר ארצות הברית בישראל דן שפירו במרכז רקמן ב-2012
ביקור של שגריר ארצות הברית בישראל דן שפירו במרכז רקמן ב-2012
צוות חשיבה
תאריך ייסוד 2001 עריכת הנתון בוויקינתונים
קמפוס הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר-אילן
בעלי תפקידים
יו"ר רות הלפרין-קדרי
מיקום
מיקום רמת גן
מדינה ישראלישראל ישראל
rackmancenter.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

המרכז לקידום מעמד האשה ע"ש רות ועמנואל רקמן (באנגלית: The Ruth And Emanuel Rackman Center For The Advancement Of The Status Of Woman), הפועל במסגרת הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן, נוסד בשנת 2001 במטרה לקדם את מעמד האישה בתחום דיני המשפחה ולשים קץ לאפליה המגדרית ולאי-השוויון בחברה הישראלית, באמצעות מחקר אקדמי, שדלנות ועריכת דין חברתית.

ראש המרכז היא פרופ' רות הלפרין-קדרי.

פעולות המרכז[עריכת קוד מקור | עריכה]

המרכז מפעיל תוכנית לסיוע משפטי לנשים בענייני משפחה, עוסק בפעילות ציבורית, במחקר ובהעצמת נשים. המרכז פועל לאור חזונו של הרב עמנואל רקמן לקידום זכויות הנשים בישראל ולהטבת מעמד האישה בדיני המשפחה וההלכה היהודית.

המרכז הפעיל את "פרויקט פא"י" (פיקוח, אכיפה וייישום של חוקים בתחום דיני המשפחה), במסגרתו בוצעו שני מחקרים מקיפים בנוגע לאכיפה של חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין)[1] וחוק גיל הנישואין.[2] ממצאי המחקרים פורסמו בשני דו"חות בשנים 2011 ו-2014.[3][4]

המרכז מפרסם אחת לארבעה חודשים את "הדין והדיין", קובץ פסקי דין רבניים בנושאי משפחה.[5] המרכז מפרסם גם את "נשים ומשפחה בישראל", דו-שנתון סטטיסטי בנושא נשים ומשפחה בישראל.[6]

ביקורת על המרכז[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פעילות המרכז נמתחה ביקורת בנוגע לאמינות חלק מן הנתונים המספריים שהציגו. דוגמאות:

  1. בדיון בכנסת טענו נציגות המרכז כי בישראל למעלה מ-100,000 נשים מסורבות גט, בעוד שהמספר לפי חישובי בתי הדין הרבניים הוא פחות ממאתיים.[7]
  2. באירוע אחר, טענה מנכ"לית המרכז כי "רק אחוז קטן מהנשים" בישראל מרוויחות יותר מבני זוגן, בעוד שע"פ נתוני הלמ"ס מדובר ב-27% מהזוגות.[8]

הנהלת בתי הדין הרבניים מתחה ביקורת על מרכז רקמן וטענה כי סקר על סחטנות בגירושין שהוכן בהזמנת מרכז רקמן היה "מופרך מן היסוד" והגדירה אותו "סקר מגמתי שמסקנותיו הוזמנו מראש" מתוך רצון "לגייס באמצעותו כספים בחו"ל לקידום האג'נדה" של המרכז.[9]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]