לדלג לתוכן

מרכז רקמן

המרכז לקידום מעמד האשה
ע"ש רות ועמנואל רקמן
ביקור של שגריר ארצות הברית בישראל דן שפירו במרכז רקמן ב-2012
ביקור של שגריר ארצות הברית בישראל דן שפירו במרכז רקמן ב-2012
צוות חשיבה
תקופת הפעילות 2001–הווה (כ־23 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
קמפוס הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר-אילן
בעלי תפקידים
יו"ר פרופ' רות הלפרין-קדרי
מנכ"ל עו"ד קרן הורוביץ
מיקום
מיקום רמת גן
מדינה ישראלישראל ישראל
קואורדינטות 32°04′05″N 34°50′38″E / 32.067965272223°N 34.843955572496°E / 32.067965272223; 34.843955572496
rackmancenter.com
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

המרכז לקידום מעמד האשה ע"ש רות ועמנואל רקמן (באנגלית: The Ruth And Emanuel Rackman Center For The Advancement Of The Status Of Woman), הפועל במסגרת הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן, נוסד בשנת 2001 במטרה לקדם את מעמד האישה בתחום דיני המשפחה ולשים קץ לאפליה המגדרית ולאי-השוויון בחברה הישראלית, באמצעות מחקר אקדמי, שדלנות ועריכת דין חברתית.

המרכז מפעיל תוכנית לסיוע משפטי ותוכנית לתמיכה וליווי רגשי לנשים הנמצאות בהליכי פרידה מזוגיות ו/או גירושין. במסגרת התוכנית לסיוע משפטי פועל קו ייעוץ טלפוני המעניק ייעוץ ללא עלות למאות נשים בשנה. המרכז אף מעניק ייצוג מלא למספר מצומצם של נשים בפרט בסוגיות עקרוניות בדיני משפחה. בנוסף, פועל המרכז לקידום מדיניות ושינוי חקיקה בתחום דיני המשפחה, מיגור תופעת האלימות נגד נשים, קידום נשים בממסד הדתי ועוד. בין העתירות הבולטות של מרכז רקמן לבג"ץ היו מינוי נשים לאספה הבוחרת רבנים ראשיים,[1] דרישה מביה"ד להתחשב ב"טובת הילד" בבחירת מסגרת חינוך[2] וזכאות אישה לקבל את חלקה ברכוש המשותף במנותק משיקולי "נאמנות מינית" המוכר בשם "בג"ץ הבוגדת".[3]

מייסדת וראשת המרכז היא פרופ' רות הלפרין-קדרי.

מנכ"לית המרכז היא עו"ד קרן הורוביץ.

פעילות המרכז

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המרכז מפעיל תוכנית לסיוע משפטי לנשים בענייני משפחה, עוסק בפעילות ציבורית, במחקר ובהעצמת נשים. המרכז פועל לאור חזונו של הרב עמנואל רקמן לקידום זכויות הנשים בישראל ולהטבת מעמד האישה בדיני המשפחה וההלכה היהודית.

המרכז הפעיל את "פרויקט פא"י" (פיקוח, אכיפה וייישום של חוקים בתחום דיני המשפחה), במסגרתו בוצעו שני מחקרים מקיפים בנוגע לאכיפה של חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין)[4] וחוק גיל הנישואין.[5] ממצאי המחקרים פורסמו בשני דו"חות בשנים 2011 ו-2014.[6][7]

המרכז מפרסם אחת לארבעה חודשים את "הדין והדיין", קובץ פסקי דין רבניים בנושאי משפחה.[8] המרכז מפרסם גם את "נשים ומשפחה בישראל", דו-שנתון סטטיסטי בנושא נשים ומשפחה בישראל.[9]

בנוסף עוסק המרכז בכתיבת ניירות עמדה במגוון נושאים הקשורים לדיני משפה לדוגמה בנושאי מזונות ומשמורת.

פעילות המרכז בהקשר של מסורבות גט

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המרכז מייצג נשים בהליכים בהם קיימת סרבנות גט מתמשכת בכלל זה בהליכים המתנהלים בבג"ץ.[10]

המרכז מספק נתונים המציגים תמונת מצב מורכבת על הליכים בבתי הדין ובעיקר על הקף תופעת סרבנות הגט וניצול לרעה של הליכים משפטיים לצורך סחיטת גט מנשים. מן הנתונים שמפרסם המרכז עולה כי התופעה רחבה הרבה יותר ממה שמציגים בתי הדין. לתפיסת בתי הדין רק מי שניתן לו פסק דין לחיוב או כפיה יוגדר כסרבן גט, ומספרם של אלה אינו עולה על עשרות בודדות של מקרים. מרכז רקמן, לעומת זאת, מתייחס לכל מי שההליכים שלה לקבלת גט נמשכים מעל לשנתיים כאל מסורבת גט היות שהתמשכות ההליכים היא מדד שמגלם בתוכו באופן מקיף יותר את ממדי תופעת סחטנות וסרבנות הגט בישראל.

ביקורת על המרכז

[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פעילות המרכז נמתחה ביקורת בנוגע לאמינות חלק מן הנתונים המספריים שהציגו. דוגמאות:

  1. בדיון בכנסת טענו נציגות המרכז כי בישראל למעלה מ-100,000 נשים מסורבות גט, בעוד שהמספר לפי חישובי בתי הדין הרבניים הוא פחות ממאתיים.[11]
  2. באירוע אחר, טענה מנכ"לית המרכז כי "רק אחוז קטן מהנשים" בישראל מרוויחות יותר מבני זוגן, בעוד שע"פ נתוני הלמ"ס מדובר ב-27% מהזוגות.[12]

הנהלת בתי הדין הרבניים מתחה ביקורת על מרכז רקמן וטענה כי סקר על סחטנות בגירושין שהוכן בהזמנת מרכז רקמן היה "מופרך מן היסוד" והגדירה אותו "סקר מגמתי שמסקנותיו הוזמנו מראש" מתוך רצון "לגייס באמצעותו כספים בחו"ל לקידום האג'נדה" של המרכז.[13]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ מינוי נשים לאספה הבוחרת רבנים ראשיים
  2. ^ דרישה מביה"ד להתחשב ב"טובת הילד" בבחירת מסגרת חינוך
  3. ^ זכאות אישה לקבל את חלקה ברכוש המשותף במנותק משיקולי "נאמנות מינית"
  4. ^ חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ"ה–1995
  5. ^ חוק גיל הנישואין, תש"י–1951
  6. ^ רות הלפרין-קדרי ותמר אדלשטיין-זקבך, פרויקט פא"י – דו"ח מס' 1, תשע"א–2011
  7. ^ עדי בלוטנר ורות הלפרין-קדרי, פרויקט פא"י – דו"ח מס' 2, תשע"ד–2014
  8. ^ הדין והדיין, באתר מרכז רקמן
  9. ^ נשים ומשפחה בישראל, באתר מרכז רקמן
  10. ^ בג"ץ 5185-13 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים (נבו, 28.2.2017) ; בג"ץ 2170-23 פלוני נ' בית הדין הרבני האזורי בתל אביב (9.5.23)
  11. ^ סרבנות גט: לאן נעלמו 100,000?, באתר ערוץ 7, 23 במרץ 2005.
  12. ^ גיל רונןמרכז רקמן (שוב) מטעה את הציבור, באתר ערוץ 7, 31 בדצמבר 2016.
  13. ^ טלי פרקש, סקר: כל גרושה שלישית נסחטה בידי בעלה, באתר ynet, 1 ביולי 2013.