לדלג לתוכן

מרצישור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מרצישור
Mărțișor
מדינה רומניה
סוג חג אביב
מועד
תאריך 1 במרץ
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מרצישור פשוט
מרטניצה קשור לעץ פרי בפריחה, בבולגריה

מְרְצִישוׂר (ברומנית: Mărţişor) הוא חג אביב רומני מסורתי הנחוג בתאריך 1 במרץ בכל שנה.

מרצישור הוא חג המסמל את המעבר מחורף לאביב, ניצחון הטוב על הרע וכדומה. מקובל לתת בחג זה מתנות קטנות לבנות ולנשים בכל הגילאים. בעבר, עד למאה ה-19 נהגו לתת אותו כמתנה לילדים משני המינים [1]. המתנה המקובלת היא קישוט קטן הקשור בשרוך בצבעים אדום ולבן (האדום מסמל את האביב או בימי הקדם - העונה החמה או הקיץ ,והלבן מסמל את החורף). בשווקים יש מבחר עצום של קישוטים כאלה, הקרויים "מרצישור", בדומה לשיווק כרטיסי הברכה לשנה החדשה שהיו מקובלים בישראל לפני שנים. קיימת אמונה שענידת הקישוטים, בעיקר של השרוכים האדומים-לבנים, היא כמו ענידת קמע[1], סגולה למזל טוב. היו עונדים אותם בין 1 ל-9 במרץ או עד לפריחת העצים בפרדסים[1]. אל השרוכים, שאותם עונדים בדרך כלל על שורש כף היד או על החזה[1], התחילו להצמיד במאה ה-20 מטבעות כסף וזהב וקישוטים קטנים בצורת בעלי חיים, פרחים, אותיות וכו'.[1].

פרט למרצישור, מקובל לתת במתנה גם צרור קטן של פרחי אביב, מיוחד גיוצ'ל (ghiocel) (באנגלית snowdrop - "טיפת שלג"), (Galanthus nivalis), מין פרח לבן, הפרח הראשון המופיע עם תחילת הפשרת השלגים.

החג מרצישור מקובל באזורים נוספים של חצי האי הבלקני, באזורים שאוכלסו בימי קדם על ידי שבטים תראקים ואילירים - בבולגריה השכנה שם הוא קרוי מרטניצה (Мартеница) עם אותה המשמעות, כמו כן במקדוניה הצפוניתואלבניה. ביוונית נקרא "מרטיס". על פי ממצאים ארכאולוגיים מסוימים יש שסבורים כי החג תועד כבר לפני אלפי שנים, בתקופת הגטים/דאקים או התראקים.

שם החג, ברומנית ובבולגרית, בא כמובן משמו של החודש מרץ, שמקורו בשם האל מרס, אל המלחמה הרומי שהיה בו זמנית גם אל בעל תפקיד בפוריות, בחקלאות ובתחיית הטבע. מרצישור הוא מילת הקטנה למרץ או מרס.

ב-2007 מנהג ה"מרצישור" נכללה ברשימת האונסק"ו של מורשת התרבות הרוחנית של האנושות תחת השם "אירועי תרבות הקשורים לחג ה-1 במרץ", בתיק משותף לבולגריה, מקדוניה הצפונית\ רפובליקת מולדובה ורומניה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מרצישור בוויקישיתוף
צמידי מרטניצה בולגריים
  • DOCUMENTAR: Sărbătoarea Mărţişorului – origine şi tradiţii (ברומנית)

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Dorin Adrian Suciu, Mihai Ardelean -Multiculturalitate sau cultură comună în Mihai Ardelean, Dorin Adrian Suciu (coord.) Rezistență și schimb într-o cultură multietnică, University Press Tîrgu Mureș, 2008

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. 1 2 3 4 5 Ardelean, Suciu 2008 עמ' 65