מרתה שארפ
 | |
| לידה |
25 באפריל 1905 פרובידנס, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
6 בדצמבר 1999 (בגיל 94) פרובידנס, ארצות הברית |
| שם לידה |
Martha Dickie |
| מדינה |
ארצות הברית |
| השכלה |
|
| תקופת הפעילות |
? – 6 בדצמבר 1999 |
| השקפה דתית |
אוניטריאניזם |
| בן או בת זוג |
וייטסטיל שארפ (1927–1954) |
| פרסים והוקרה |
חסידת אומות העולם (26 בספטמבר 2005) |
  | |
מרתה אינגהאם דיקי שארפ-קוגן (אנגלית: Martha Ingham Dickie Sharp-Cogan; 25 באפריל 1905 – 6 בדצמבר 1999) הייתה חסידת אומות העולם, אזרחית ארצות הברית.
בתקופת מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1939, ערב פלישת גרמניה הנאצית לצ'כוסלובקיה, הגיעה מרתה שארפ לצ'כוסלובקיה ועד אוגוסט 1939 סייעה עם בעלה וייטסטיל שארפ למספר יהודים לצאת מצ'כוסלובקיה. ב-1940 הגיעה מרתה עם בעלה לאזור וישי בצרפת, וסייעו ליהודים רבים, בהם אינטלקטואלים, סופרים ואנשי רוח, לברוח לספרד. בין היהודים שהצילו היו הסופר ליון פויכטוונגר שהוברח למרסיי ומשם, בזהות בדויה, לספרד. מרתה שארפ הצליחה להעביר את פויכטוונגר אל מעבר לגבול על ידי שיחוד שומרי הגבול הספרדים בסיגריות. מספרד הגיע פויכטוונגר לארצות הברית באוניה.
לאחר הצלתו של פויכטוונגר שבה מרתה שארפ לצרפת וסייעה לתשעה ילדים יהודים מווישי – ביניהן אמלי, אוולין ומריאן דיאמנט וכן אווה-אסתר פייגל – לקבל ויזות לארצות הברית.
לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר המלחמה סייעה מרתה שארפ בגיוס כספים לארגון "הדסה" וסייעה לילדים יהודים לעלות לארץ במסגרת עליית הנוער. במסגרת מאמצים אלו גם נסעה למרוקו ועיראק על מנת לאפשר ליהודים לצאת לישראל.
ב-2005 החליט יד ושם להעניק את אות חסידי אומות העולם לבני הזוג שארפ המנוחים.
