מרתה שארפ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מרתה שארפ
Martha Sharp
Martha Sharp 1939 f.png
לידה 25 באפריל 1905
פרובידנס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 6 בדצמבר 1999 (בגיל 94)
פרובידנס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Martha Dickie עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
תקופת הפעילות ? – 6 בדצמבר 1999 עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית אוניטריאניזם עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג וייטסטיל שארפ (19271954) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה חסידת אומות העולם (26 בספטמבר 2005) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מרתה אינגהאם דיקי שארפ-קוגן (אנגלית: Martha Ingham Dickie Sharp-Cogan; ‏25 באפריל 19056 בדצמבר 1999) הייתה חסידת אומות העולם, אזרחית ארצות הברית.

בתקופת מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1939, ערב פלישת גרמניה הנאצית לצ'כוסלובקיה, הגיעה מרתה שארפ לצ'כוסלובקיה ועד אוגוסט 1939 סייעה עם בעלה וייטסטיל שארפ למספר יהודים לצאת מצ'כוסלובקיה. ב-1940 הגיעה מרתה עם בעלה לאזור וישי בצרפת, וסייעו ליהודים רבים, בהם אינטלקטואלים, סופרים ואנשי רוח, לברוח לספרד. בין היהודים שהצילו היו הסופר ליון פויכטוונגר שהוברח למרסיי ומשם, בזהות בדויה, לספרד. מרתה שארפ הצליחה להעביר את פויכטוונגר אל מעבר לגבול על ידי שיחוד שומרי הגבול הספרדים בסיגריות. מספרד הגיע פויכטוונגר לארצות הברית באוניה.

לאחר הצלתו של פויכטוונגר שבה מרתה שארפ לצרפת וסייעה לתשעה ילדים יהודים מווישי – ביניהן אמלי, אוולין ומריאן דיאמנט וכן אווה-אסתר פייגל – לקבל ויזות לארצות הברית.

לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר המלחמה סייעה מרתה שארפ בגיוס כספים לארגון "הדסה" וסייעה לילדים יהודים לעלות לארץ במסגרת עליית הנוער. במסגרת מאמצים אלו גם נסעה למרוקו ועיראק על מנת לאפשר ליהודים לצאת לישראל.

ב-2005 החליט יד ושם להעניק את אות חסידי אומות העולם לבני הזוג שארפ המנוחים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Yellow star Jude Jew.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא השואה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.