משה רוזנפלד (חוסט)
 | |
| רבי משה "טעשטר" רוזנפלד | |
| לידה |
25 בדצמבר 1869 כ"א טבת תר"ל טעטש, אוקראינה |
|---|---|
| פטירה |
15 באוקטובר 1939 (בגיל 69) ב' חשוון ת"ש חוסט, אוקראינה |
| מקום קבורה | חוסט, אוקראינה |
| מקום מגורים | חוסט, אוקראינה |
| פעילות בולטת | עסקן, פעיל פוליטי |
| ידוע בשל | עזרתו ליהודים בקהילתו ומחוצה לה |
| מקצוע | עסקן ציבורי ופעיל פוליטי |
| תפקיד | חבר מועצת העיר חוסט |
| מפלגה | אגודת ישראל |
| בת זוג | מלכה רוזנפלד |
| צאצאים | יעקב, אריה לייביש, יואל צבי הערש, יצחק, חיים שמואל, נפתלי, אלימלך, בילא פיש |
| מספר צאצאים | 8 |
משה "טעטשר" רוזנפלד (25 בדצמבר 1869 – 15 באוקטובר 1939) היה פוליטיקאי ועסקן חסיד ויז'ניץ, הידוע בפעילותו למען יהודים כחבר מועצה בעיר חוסט, כיום באוקראינה.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
שמו[עריכת קוד מקור | עריכה]
אביו, נפתלי דיאמנט, נולד בשטריזב בגליציה ועבר לעיר אוז'הורוד (ידוע גם כאונגוואר) שם עבד אצל חייט בשם רוזנפלד. כאות הוקרה על שאימץ אותו כבן שינה שמו מדיאמנט לרוזנפלד. לאחר נשואיו לאסתר עבר לגור בבית חותנו בעיר טעטש. שם נולדו בניו שמואל חיים, לייבוש, פייביש, משה ובתו גיננדל.
שמו, משה, ניתן לו בעקבות שיטפון שאירע בסמוך ללידתו ממנו ניצלה משפחתו בעקבות הפסוק "כי מן המים משיתיהו" (ספר שמות, פרק ב', פסוק י').
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם נשואיו למלכה (בתם של ר' מרדכי שלמה קסירר ובילא בת ר' ייעקל פרקש) עבר להתגורר בעיר מגוריה חוסט (לכן בחוסט הוא כונה משה טעטשער, ואילו בטעטש כונה משה חיסטר). מלכה נפטרה בשנת 1936 וקבורה בחוסט. הוא היה בעליו של בית מסחר למכולת בסטונאות, עסק ביבוא קפה, נפט ופירות קולוניאליים בקנה מידה גדול.
פרטים אלו אודותיו מופיעים בספר "זכרון מאיר[1]".
למשה ומלכה רוזנפלד נולדו שבעה בנים ובת אחת, רבים מהם נספו בשואה.
אחרית ימיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בספר שלוחא דידן[2] מסופר כי בתשרי ת"ש, שבוע לפני מותו יצאו גזירות חדשות על ידי השלטונות ההונגרים על יושבי הכפרים. היהודים תושבי הכפרים נדרשו למלא טפסים ושאלונים רבים. הרב משה טעטשר ביודעו את הקושי של אותם תושבים להתמודד עם טפסים ושאלונים אלו פרסם הודעות בכל כפרי הסביבה כי כל מי שמתקשה במילוי טפסים אלו מוזמן לביתו ביום א' (ג' חשון ת"ש - אוק' 1939) והוא יישב עם כל אחד ויסייע בידו במילוי הטפסים והשאלונים. בשבת (ב' חשון ת"ש) חש לפתע ברע ומת. הכפריים אשר הוזמנו לביתו למילוי השאלונים התייצבו, אמנם, אך במקום זאת הצטרפו להלוייתו.
פעילותו בקהילת חוסט[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרב משה טעטשר היה ראש הקהילה בחוסט עד סוף שנות העשרים (לא ידוע בדיוק מאיזו שנה)[3][2][1]. משה רוזנפלד "טעטשר" עמד בקשרים עם הפקידות הגבוהה במחוז. במלחמת העולם הראשונה שחרר צעירים יהודים רבים מן השירות בצבא ובמלחמה בחזית.
צבי מנשל בספרו המקיף על העיר חוסט ואנשיה "קהילת חוסט והסביבה - ספר זיכרון[4]" מתאר את ביתו של הרב משה רוזנפלד כבית מידות, העומד בפינת רחוב המכס ורחוב "תחנת הרכבת הקטנה".
היה דמות מרכזית בקהילה וכתובת לטיפול בבעיות מול השלטונות כפי שמתואר בסיפורים הרבים בספרי הקהילות כגון הספר "אהל נפתלי"[5] ובספר "זכרון מאיר"[1].
הרב משה היה מחסידיו של רבי ישראל הגר מוויז'ניץ, בכל פעם שהרבי היה מגיע מויז'ניץ (שהייתה ברומניה באותם ימים) לחוסט (שהייתה שייכת לצ'כוסלובקיה) היה מתארח בביתו המרווח של הרב משה או בבית בכור בניו של הרב משה - יעקיל[1][5].
הרב הגר אף נתן לרב משה "טעטשר" רוזנפלד קפטן (קפוטה) ובו נקבר לאחר מותו[1][2][6].
פעילות פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]
משה טעטשר היה חבר המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של צ'כיה (בתקופה שבין שתי מלחמות העולם ובה הייתה צ'כיה מדינה עצמאית) וחבר מטעמה במועצת העיר.
בזכות מעורבותו השתתפו רבים מהקהילה בבחירות, דבר שחיזק את מעמדו וכך נבחר לתפקידים מוניציפליים וממשלתיים שאפשרו לו לעזור להרבה יהודים ולעמוד על מימוש זכויותיהם ואזרחים במדינה ובעיר.
ראשי "המזרחי" פנו אליו ובקשוהו להצטרף אליהם אך הוא דחה אותם בטענה שיותר חשוב לו להשתייך למפלגה השלטת מאשר להגדיל את כמות החברים היהודים באופוזיציה.
למרות עמדה זו הצטרף לבסוף כחבר ב"אגודת ישראל" ואף השתתף מטעמה בכמה כנסיות גדולות (כך נקראים הכינוסים שלהם) שבהם נאם וזכה להכיר שם את ה"חפץ חיים" ואת האדמו"רים מגור ומטשורטקוב[6][1][2].
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גרינואלד, י. (תש"ח), חסד יהושע (עם הקונטרס עין דמעה), הוצאת המחבר, ברוקלין נ.י.(הספר בקטלוג ULI)
- גרשוני, י. (1994), תפוח-קובץ שמות ופרטים מתולדות קהילת טעטש. הוצאת המחבר. עמ' 294-295.(הספר בקטלוג ULI)
- כץ, ש. (תשנ"ו), השגריר הוויזניצאי באוסטריה – מקצת זכרונות של ר' זאב (וואלף) רוזן (רוזנפלד) מביקור אצל הרבי. בית ויז'ניץ, שבט תשנ"ו. עמ' 19-22.(הספר בקטלוג ULI)
- סגל, ר. (2006), יהודי העיירה חוסט בין מלחמות העולם ובימי השואה. ילקוט מורשת, חוב' 82, עמ' 91-122.(הספר בקטלוג ULI)
- פוקס, אברהם (2007), חוסט ובנותיה: לתולדות עיר ואם בישראל וקהילותיה הכפריות, ירושלים.(הספר בקטלוג ULI)
- קליין, ש ופולק, ג, י (תשע"ה), אבות משפחת ראזענפעלד זצ"ל, קשר איתן, עמ' 26.(הספר בקטלוג ULI)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מדיה וקבצים בנושא קהילת יהודי טעטש בוויקישיתוף
- "טיאצ'יב", באתר JewishGen (באנגלית)
- טצ'ו (Técső), ב"אנציקלופדיה של הגטאות", באתר "יד ושם"
- מדיה וקבצים בנושא חוסט בוויקישיתוף
- הוסט (Huszt), ב"אנציקלופדיה של הגטאות", באתר "יד ושם
- "חוסט", באתר JewishGen (באנגלית)
- שלמה יעקב גרוס, יצחק יוסף כהן, ספר מארמארוש: מאה וששים קהילות קדושות ביישובן ובחורבנן, תל אביב, תשמ"ג, עמ' 241–266, באתר HebrewBooks
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 5 6 מאיר רז - רוזנפלד, זכרון מאיר, הוצאה עצמית, 2009, עמ' 150-151
- ^ 1 2 3 4 רוזנפלד נפתלי הרץ, שלוחא דידן, מונסי, ניו יורק: ספרא הוצאה לאור, תשס"ה, עמ' ס'-ס"ג
- ^ גרוס, ש. י. ו-כהן, י.י., ספר מאמרמארוש - מאה ושישים קהילות ביישובן ובחורבנן, תל אביב: הוצאת בית מארמרוש, 1983, עמ' 219
- ^ מנשל, צבי, קהילת חוסט והסביבה - ספר זיכרון, רחובות: ארגון קהילת חוסט והסביבה, 2000
- ^ 1 2 ראזענפעלד, יוסף יצחק בן אלימלך, אהל נפתלי, Monsey (N.Y.)-place of publication: מאנסי: י. צ. ראזענפעלד, 1990, עמ' ו'
- ^ 1 2 רוט, נ.א. (עורך),, קדוש ישראל – תולדות האי סבא קדישא, צדיק יסוד עולם, אוהב ישראל רבנו ישראל זצללה"ה מוויזניצא, בני ברק: המכון להוצאת והפצת ספרי רבותנו הקדושים שעל יד ישיבת ויז'ניץ, 1984, עמ' כרך ב' פרק כ' עמ' שנ"ז