משה אליקים בריעה הופשטיין
לידה | 1757 | ||
---|---|---|---|
פטירה | 1828 (בגיל 71 בערך) | ||
תקופת הפעילות | ?–1828 | ||
אב | ישראל הופשטיין מקוז'ניץ | ||
צאצאים | אלעזר הופשטיין | ||
| |||
רבי מֹשֶׁה אֶלְיָקִים בְּרִיעָה הוֹפְּשְׁטֵיין (כונה גם "הבאר משה" על שם ספרו; 1757 – 1828, י"ב באלול תקפ"ח) היה בנו של המגיד מקוז'ניץ ואדמו"ר חסידי, השני בשושלת קוז'ניץ.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]היה תלמידם של רבי אלימלך מליז'נסק ורבי זושא מאניפולי. נישא לביילא בתו של רבי יהודה לייב מאניפולי, בעל "אור הגנוז", ובזיווג שני לחיה שרה בתו של רבי אלעזר וייסבלום מליז'נסק, בנו של רבי אלימלך מליז'נסק[1]. אחר פטירת אביו בי"ד בתשרי תקע"ה סירב למלא את מקומו, ורק לאחר ציוויו של החוזה מלובלין התמנה לתפקיד.
לאחר פטירתו נסעו רוב חסידיו לאחיינו רבי חיים מאיר יחיאל ממוגלניצא (השרף ממוגלינצא) ורק לאחר פטירתו, בשנת תר"ט (1849), חזרה ההנהגה לבנו רבי אלעזר הופשטיין.
חיבר ספרים רבים, בהם על התורה ומועדים "באר משה", "דעת משה", "קהלת משה" ו"בינת משה", "מטה משה" על הגדה של פסח, "פרקי משה" על פרקי אבות, "תפילה למשה" בענייני חג הסוכות, "ויחל משה" על תהלים. בספריו הרבה להביא מתורת רבותיו.
צאצאיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]מזיווג ראשון:
- לאה אשת רבי יעקב יואל אורנשטיין[2] (נכד הרב מאפטא).
- אשת רבי מאיר יוסף ב"ר נתן מקוז'ניץ (חתן רבי לוי יצחק מברדיטשוב).
מזיווג שני:
- רבי אלעזר הופשטיין, חתן רבי יעקב ממעליץ, כיהן כאדמו"ר בקוז'ניץ אחרי פטירת בן דודו השרף ממוגלינצא עד לפטירתו בכ"ו בכסלו תרכ"ב.
- אסתר עטל אשת רבי יצחק שלמה גולדמן-גולדברג מזליחוב.
- גיטל אשת רבי יוסף מדומברובה.
- רייזל אשת רבי מרדכי זאב הורביץ-שטרנפלד (ב"ר צבי בן החוזה מלובלין).
- שפרינצא מירל אשת רבי שמואל זנוויל בינדיגר מברדיוב-ירושלים.
- רבי ישכר מקוז'ניץ. חתנו רבי משה זינגר הדפיס את הספר "בית ישראל" מזקנו המגיד מקוז'ניץ[3].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רבי משה אליקים בריעה מקאזניץ, באתר "אידישע וועלט פארומס"
- רבי משה אליקום בריעה הופשטיין, קהלת משה, באתר היברובוקס
- משה אליקום בריעה בן ישראל הופשטין (1757-1828), דף שער בספרייה הלאומית