משה ויינברג (מתאבק)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
משה ויינברג
Mosche Weinberg, משה ויינברג
MunichMassacrePlaque.jpg
לוח לזכר הספורטאים שנרצחו ובהם משה ויינברג
מידע כללי
לאום ישראלישראל  ישראל
תאריך לידה 19 בספטמבר 1939
מקום לידה חיפה, ישראל
תאריך פטירה 5 בספטמבר 1972 (בגיל 32)
מקום פטירה מינכן, גרמניה
ספורט
ענף ספורט היאבקות
תת ענף היאבקות יוונית-רומית
מאזן מדליות
היאבקות יוונית-רומית
מתחרה עבור ישראלישראל  ישראל
המכביה
זהב השביעית 1965 משקל בינוני
ארד השישית 1961 משקל בינוני

משה (מוני) ויינברג (19 בספטמבר 1939 - 5 בספטמבר 1972) היה מתאבק ישראלי ומאמן נבחרת ההיאבקות של ישראל, היה חבר המשלחת הישראלית לאולימפיאדת מינכן (1972), ונרצח על ידי מחבלים ערביים בטבח מינכן.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויינברג, יליד חיפה, בן יחיד להוריו. בילדותו נפטר אביו, אמו היגרה לגרמניה והוא גדל אצל סבתו. החל את קריירת ההיאבקות שלו באגודת הפועל חיפה. במשך שמונה שנים היה אלוף נוער ובוגרים בהיאבקות בסגנון חופשי ובסגנון יווני-רומי. הוא ייצג את ישראל בתחרויות בינלאומיות וזכה במדליית ארד במכביה השישית (1961) ובמדליית זהב במכביה השביעית (1965). לאחר שירותו בצה"ל למד במדרשה לחינוך גופני במכון וינגייט, ולאחר מכן הצטרף לסגל החינוכי והמינהלי של המכון. אימן את קבוצת ההיאבקות של הפועל תל אביב ואת הנבחרת הלאומית. בין חניכיו היו אליעזר חלפין ומרק סלבין, שנרצחו עמו במינכן.

נסיבות מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסביבות 4.30 בבוקר 5 בספטמבר 1972, חוליית מחבלים פלסטינים מארגון ספטמבר השחור נכנסה לכפר האולימפי במינכן ופרצה לבניין בו שכנה המשלחת הישראלית. הישראלי הראשון בו נתקלו היה ויינברג, שגר בדירה מס' 1 יחד עם ששה מאמנים ושופטים ישראליים נוספים (ויינברג כנראה נמצא מחוץ לדירה כאשר המחבלים נכנסו לבניין). כשהבין שמדובר בפיגוע טרור, ניסה ויינברג להכות את המחבלים, ואחד מהם ירה בו ופצע אותו בלחיו. לאחר שהמחבלים השתלטו על יתר הדיירים בדירה 1, חוץ מאחד שהצליח לברוח (טוביה סוקולסקי), נלקח ויינברג הפצוע על ידי המחבלים כדי לעזור להם למצוא את שאר הספורטאים הישראלים. ויינברג שמר על ראש צלול למרות פציעתו, ודילג על דירה 2 הסמוכה, בה שכנו חמישה ספורטאים בענפי הסיוף, קליעה ואתלטיקה. בזכותו של ויינברג לא התגלו החמישה על ידי המחבלים והצליחו לצאת מהבניין ולהינצל. ויינברג הוביל את המחבלים לדירה 3, שבה שכנו המתאבקים ומרימי המשקולות. כנראה שהוא קיווה שלספורטאים החזקים יהיה סיכוי טוב יותר להילחם במחבלים. אבל ששת הספורטאים ששכנו בדירה 3 הופתעו בשנתם ונתפסו על ידי המחבלים. כאשר הם הובילו את הספורטאים מדירה 3 אל דירה 1, ויינברג שוב ניסה לתקוף את המחבלים, והצליח להכות עד עילפון אחד מהם. אחד המתאבקים, גד צברי, ניצל את המהומה ונמלט בריצה מהירה דרך חניון תת-קרקעי כאשר הוא מתחמק מיריות המחבלים. הם הרגו את ויינברג בצרור יריות, והשליכו מחוץ לבניין את גופתו העירומה והמגואלת בדם, למען יראו וייראו. ויינברג היה בכך לקורבן הראשון מתוך אחד-עשר של הטבח.

ויינברג נקבר בפתח תקווה. ספד לו חיים בר-לב:

משה ויינברג הגיע לשיאים שכל ספורטאי חולם עליהם. בלילה הנורא ההוא ניצב מוני וחסם בגופו את דרכם של המחבלים, ורק כדוריהם הכריעו אותו..."

מתוך אתר "מכון וינגייט"

היה נשוי לדליה ויינברג אלופת ישראל בהתעמלות. לאחר גירושיהם הוא נישא למרים (מימי) שאף היא הייתה מתעמלת מצטיינת ונולד להם בן, שהיה בן ארבעה שבועות בעת האסון. בנו, גורי ויינברג, הוא שחקן ישראלי שגילם את דמות אביו בסרט מינכן בשנת 2005.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]