משה מימון (רב)
 | |
| לידה |
1924 ה'תרפ"ד תוניס, תוניסיה הצרפתית  |
|---|---|
| פטירה |
26 באפריל 2002 (בגיל 78 בערך) י"ד באייר ה'תשס"ב |
| תאריך עלייה | 1948 |
| מדינה |
תוניסיה הצרפתית, ישראל |
| תקופת הפעילות |
1951 – 26 באפריל 2002 (כ־51 שנים) |
| רבותיו |
חיים חורי |
  | |
הרב משה מימון (ה'תרפ"ד, 1924 - י"ד באייר ה'תשס"ב, 26 באפריל 2002) היה רב ישראלי יליד תוניסיה שכיהן כרב הערים עפולה וקריית אתא.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בשנת תרפ"ד (1924) בתוניס לאביו רבי אליהו מימון ואמו נשריה. סבו היה החכם מנחם מימון, אחיו של רב העיר גאבס רבי משה (בישי) מימון. למד מפי הרב פראג'י עלוש ורבי חיים חורי. שימש כמלמד תלמידים, שוחט ובודק, ושליח ציבור בעיר תאלה (אנ'), ולאחר מכן בעיר אל-כף (אנ') ובעיר גאבס. נשא לאישה את נווארה שלביה ונולדו להם חמישה ילדים. לאחר קום המדינה עלה לישראל יחד עם משפחתו והתיישב בטבריה. באדר א' ה'תשי"א התמנה על ידי הרבנים הראשיים לישראל, בן ציון מאיר חי עוזיאל ויצחק אייזיק הלוי הרצוג לרב מושב בית שקמה סמוך לאשקלון, ובקיץ של אותה שנה התמנה לרב בעפולה, שם כיהן כשבע שנים. ב-1958 התמנה לרב הספרדי של כפר אתא[1], שהפך לימים ל"קריית אתא". ייסד בעיר ישיבה לזכר חללי רעידת האדמה באגאדיר, ולאחר סגירתה תרם את המבנה לישיבת פורת יוסף. בשנת 1974 הגיש מועמדת למשרת רבה הראשי של חיפה (לאחר פטירת הרב יוסף משאש)[2], אך הסיר את מועמדותו לאחר שמערכת הבחירות גרמה לסערת רוחות[3]. היה יו"ר הנהלת "התאחדות הרבנים הספרדים בישראל" וראש קרן "דובב שפתי ישנים" להדפסת ספרי רבני תוניסיה, במסגרתה הוציא לאור ספרים רבים (ראו להלן).
נפטר ביום י"ד באייר ה'תשס"ב (2002).
בנו הרב אליהו גד מימון ממלא את מקומו כרבה של קריית אתא. בנו הרב יורם מימון חיבר את הספר "מתנת משה". בתו בתיה נהרגה בתאונת דרכים בגיל 20 בשנת ה'תשל"ו.
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ברכת אליהו - פרושים ודרושים (ה'תשי"ב).
- הלכה למשה - שו"ת (ה'תשי"ז). ספר זה הוא הספר הראשון שניתנה לו הסכמה מאת הרב עובדיה יוסף (שכיהן אז כדיין בפתח תקווה).
- לב טוב על ספר החינוך.
- תורת אמי - ענייני אבלות, הספדים
וניחומים על אמו, ועניינים שונים (התשל"ג).
ספרים שהוציא לאור[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שו"ת "אוהב משפט" של רבו הרב פראג'י עלוש.
- ספרי הרב יצחק חי בוכבזה: "לחם לפי הטף", "בית הלחמי" ו"לב ימים".
- "חלב חטים" לרבי יצחק חי טייב.
- "ערך השולחן" לרבי יצחק טייב.
- "אבני צדק" לרבי ישועה בסיס.
- "שלמי תודה" לרבי שלמה דאנה.
- "תפארת בחורים" לרבי שלום חי הכהן.
- "זרעו של אברהם" לרבי אברהם חג'אג'.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בנו הרב יורם מימון, זיכרון להולכים, אור תורה תכז, ה'תשס"ג, עמ' תק-תקג.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- משה מימון (רב), באתר "החכם היומי"
- הסכמה ראשונה של הרב עובדיה יוסף בלוג ספריית הרמב"ם.
משה בן אליהו מימון (1924-2002), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ הוכתר רב לעדה הספרדית בכפר אתא, חרות, 20 ביוני 1958.
- ^ ראובן בן צבי, 12 הגישו מועמדות לרב ראשי של חיפה, מעריב, 23 באוקטובר 1974
- ^ נבחרו רבני חיפה, דבר, 28 במאי 1975