יצחק חי טייב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-edit-clear.svg
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

הרב יצחק חי[1] טייב (ה'תק"ד, 1743 - ט"ז באייר ה'תקצ"ז, 21 במאי 1837) מרבניה החשובים של יהדות תוניסיה. התפרסם בשל בקיאותו ועמקותו בתלמוד, ובעיקר בידיעתו בחכמת הקבלה. נחשב לבעל מופת, וישנם המספרים כי הגיע ממרוקו לתוניסיה על גבו של אריה.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

דודו היה רבי יצחק טייב מחבר סדרת ספרי ההלכה ערך השולחן.

בגיל צעיר היה נערץ וריכז סביבו תלמידים רבים. הוא חי חיי עוני, ועיקר פרנסתו הייתה מנדבות של אנשים אשר הכירו בגדולתו. למרות חכמתו הרבה ומעריציו הרבים לא זכה לכהן ברבנות או לשמש במשרה רשמית כלשהי, ורק לאחר מותו הפך להיות אחד מרבניה הגדולים של תוניסיה.

אנשי הקהילה יחסו לרב יכולת לראיית הנגלה והנסתר. היו שטענו כי חולל נסים כמו הורדת גשם, גרימה להתעברות נשים עקרות, ראיית חלומות וקריאת מחשבות.

ידוע שהיו לו בנים ובנות, ושהיה בעל משפחה גדולה וצאצאים רבים, מהם יצאו גם תלמידי חכמים שלא התפרסמו. רוב צאצאיו עלו לארץ ישראל וחיים בה, אך גם כיום ישנם שחיים עדיין בתוניסיה.

קברו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מותו נוסף לו הכינוי 'לא מת'. על-פי האגדה, כאשר נקבר רבי חי טייב כתבו על מצבתו: "פ.נ. ר' חי טייב, מת בתאריך ט"ז אייר". לאחר מכן בא הרב בחלום למעצב מצבתו, חנק אותו ודרש ממנו למחוק את המילה "מת" מהמצבה[2]. האומן טען שאחרי שהמצבה עשויה אי אפשר לשנות בה משהו, ולכן הוסיף מעל השורה את המילה 'לא', ומאז מכונה בפי יהודי תוניס בשם "רבי חי טייב לא מת".

קיברו נמצא בבית הקברות בורג'ל בפרוורי העיר תוניס. עצמותיו הועברו לשם מבית הקברות היהודי הישן שישטחו הופקע ב-1958.

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב כתביו לא פורסמו, ורק חלקם שרדו מאז מותו. כ-60 שנים לאחר פטירתו הוצא לאור ספר בשם "חלב חיטים"[3] שהכיל חלק מכתביו. הספר נאסף מכל כתבי הקדש הנשארים ונעתק על ידי רב יוסף אלגז. ביאורים[4] נכתבו על חידושיו על מסכתות יומא[5], תענית[6] וביצה[7] על ידי הרב רפאל סדין.

הנצחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקהילה התוניסאית בישראל הוקירה את זכרו על ידי הקמת בתי כנסת על שמו - באשדוד, ברמלה, דימונה, קריית אונו, יפו, אופקים, טירת כרמל, נתיבות, ירושלים, ראשון לציון, פתח תקווה, צפת, בני ברק ובאר שבע, ובהם נערכת הילולה לזכרו פעם בשנה בתאריך י"ט בכסלו. ישנם גם רחובות שנקראים על שמו ברמת גן, בני ברק, אור עקיבא, חדרה, נתיבות ובשכונת הר נוף בירושלים. בנתניה יש רחוב וישיבה על שמו. כמו כן נכתב פיוט בשפה התוניסאית לכבודו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ להבדיל בינו לבין דודו, רבי יצחק טייב
  2. ^ כנראה מסיבת - ש"צדיקים במיתתן קרויים חיים"
  3. ^ חלב חיטים
  4. ^ ביאורים
  5. ^ יומא
  6. ^ תענית
  7. ^ ביצה