ישועה בסיס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הרב ישועה בסיס (ה'תקל"ג - ט' בטבת ה'תר"כ; 1773 - ינואר 1860) היה דיין ומקובל, ראש רבני תוניסיה.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיר תוניס בשנת ה'תקל"ג (1773). למד אצל רבי משה סלום (מחבר הספר "ישמח משה" על מסכת זבחים) ואצל רבי יצחק טייב (בעל "ערך השולחן").

בתחילה כיהן כדיין מן המניין בבית דינו של הרב יצחק טייב. בשנת ה'תר"ז (1847) נפטר הרב יצחק כהן טנוג'י מאנדורה, שהיה הרב הראשי וראב"ד תוניסיה, ורבי ישועה בסיס מונה לכהן תחתיו. בתפקיד זה החזיק שתים עשרה שנה, עד לפטירתו.

הרביץ תורה במשך שנים רבות, והעמיד תלמידים חשובים שהיו מגדולי הרבנים בתוניסיה בדורו ובדור שלאחריו. נודע בשל דאגתו לצורכיהם החומריים של התלמידים ותלמידי החכמים שלמדו בישיבתו.

נודע בשל עיונו העמוק וחריפותו. שני רבנים אשכנזים, הרב אפרים חיות מהונגריה (בעל "אפי רברבי") והרב אברהם זוסמן מפולין (בעל "ויוסף אברהם") מספרים כי התקשו להבין דבר-תורה, ולא מצאו לזה תשובה הולמת, אף ששאלו על כך את חכמי אשכנז ואיטליה, ובבואם לרבי ישועה בסיס, פירש להם את העניין כלאחר יד.

נודע גם כבקי גדול בתורת הקבלה וכמחולל נפלאות. מעשים רבים מיוחסים אליו בקרב יהודי תוניסיה כפועל ישועות וכמבטל גזירות קשות על ידי מופתים שעשה. עשרות סיפורי-פלא סופרו אודותיו, שמהם ניתן לראות, כי ידע לעמוד בפרץ, ולהגן על היהודים מפני מתנכלים ופורעים ערבים. כן נודעה ידידות רבה שהייתה לו עם מלך תוניסיה "הביי". ברחבי תוניסיה נקרא בשם "מורנו הרב" סתם, או "גאון עוזנו".

הערצת חכמי דורו אליו הייתה רבה, ושמו יצא בתוניסיה ומחוצה לה. הרב אברהם אנקווה, מרבני מרוקו, כותב עליו: "מי לנו גדול בדור הזה בכל זה האפריק כחכמי ורבני תונס יע"א, ובפרט מן הפרט מעטרת ראשנו, נר ישראל, עמוד הימני, סבא דמשפטים, אשר שמעו שמוע מסוף העולם ועד סופו, כמוהר"ר ישועה בסיס הי"ו."[1]

מדי שנה נהג לערוך סעודת הודאה לתלמידי חכמים לאחר שחלף חודש טבת אשר על פי הקבלה נפטרים בו צדיקים.

נפטר בגיל 87 בט' בטבת ה'תר"כ (1860). רבני דורו המליצו עליו "נפטר בכתר פז", שכן נפטר בשנת "כתר" (תר"כ) בגיל "פז" (87). בשל הערצת בני דורו אליו צמו העם יומיים ברציפות, ביום פטירתו ט' בטבת, ולמחרת בצום עשרה בטבת.

מתלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב אברהם הכהן יצחקי - מחבר ספר "משמרות כהונה".
  • הרב אברהם חג'אג' - ראב"ד תוניסיה ומחבר ספר "זרעו של אברהם"

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אבני צדק חלק א, חלק ב – חיבור על שולחן ערוך אורח חיים ויורה דעה. יצא לאור מכתב ידו בתוניס תרס"ג על ידי הרב משה שתרוג.

מלבד חיבורו זה כתב תשובות ופסקים רבים בהלכה, מהם נדפסו בספרים שונים, ביניהם: בספר "גנזי שלום״ לרב שלום שמעוני (נדפס לראשונה בתוניס, תרע"ו) ובספר "מעשה בית דין" (תוניס, תרנ"ו).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מיכל שרף, צמידי הזהב: סיפורים מחיי רבי חי טייב ורבי ישועה בסיס מתוניסיה, הוצאת מכון הברמן למחקרי ספרות, ירושלים 1991.
  • הרב מאיר מאזוז, מגדולי ישראל חלק א (בני ברק, תשע"ו) עמ' שע-שצד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הרב אברהם אנקווה, זבחים שלמים, קונטרס יצע לרבים, דף ו, באתר היברובוקס


הקודם:
הרב דוד הכהן טונג'י
רבנים ראשיים לתוניסיה הבא:
הרב נתן בורג'יל (השני)