משה קנטור
 | |
| לידה |
8 בספטמבר 1953 (בן 67) מוסקבה, ברית המועצות  |
|---|---|
| מדינה |
ברית המועצות, רוסיה, הממלכה המאוחדת, ישראל |
| השכלה |
המוסד לתעופה במוסקבה |
| מקצוע |
יזם, נדבן |
| פרסים והוקרה |
|
|
www | |
  | |
ויאצ'סלב משה קנטור (ברוסית: Вячеслав Моше Кантор; נולד ב-8 בספטמבר 1953) הוא תעשיין, מדען, נדבן ומנהיג יהודי ממוצא רוסי, המכהן כנשיא הקונגרס היהודי האירופי וכנשיא קרן פורום השואה העולמי. קנטור עומד בראש תאגיד הדשנים "אקרון", הנסחר בבורסות בלונדון וברוסיה.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
קנטור נולד ב-8 בספטמבר 1953. הוא בוגר המכון לאווירונאוטיקה במוסקבה, בעל תואר דוקטור במערכות בקרה אוטומטיות לכלי טיס ובעל תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת תל אביב.
קנטור עומד בראש תאגיד הדשנים "אקרון", הנסחר בבורסות בלונדון וברוסיה.
קנטור ידוע בעולם במלחמתו העיקשת באנטישמיות ובגזענות. הוא משמש נשיא המועצה האירופאית לסובלנות ופיוס (ECTR)(אנ'), ארגון המורכב מראשי מדינות אירופה, זוכי פרס נובל לשלום ואישים בעלי הישגים בתחום. המועצה מהווה פורום חשיבה בנושאי מדיניות זכויות האדם באירופה, מלחמה באנטישמיות ושנאת זרים ובקידום סובלנות.
בשנת 2005, ייסד קנטור את קרן פורום השואה העולמי, והוא מכהן כנשיאה. פורום השואה העולמי עוסק בשימור זיכרון השואה ולקחיה ומאבק באנטישמיות הגואה. בינואר 2020 הביא קנטור לישראל את אירועי פורום השואה העולמי החמישי, לציון 75 שנים לשחרור מחנה ההשמדה אושוויץ ועל רקע התגברות האנטישמיות בעולם. באירוע, שערוצי תקשורת מובילים בעולם תיארו כ"האירוע הדיפלומטי הגדול ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל", השתתפו 48 מנהיגים מרחבי העולם.
בשנים 2005–2009 היה נשיא הקונגרס היהודי-רוסי.
משנת 2007 מכהן קנטור כנשיא הקונגרס היהודי האירופי(אנ'), ארגון המייצג 42 קהילות יהודיות באירופה.
בשנת 2007 ייסד, את הפורום הבינלאומי למניעת אסון גרעיני(אנ') בלוקסמבורג והוא משמש כנשיאו.
בשנת 2010 הקים קנטור את "מרכז קנטור ליהדות אירופה בימינו" ואת "מאגר המידע על שם משה קנטור לחקר האנטישמיות והגזענות בימינו" באוניברסיטת תל אביב. בכל שנה, בערב יום השואה, מפרסם המרכז דו"ח על מצב האנטישמיות בעולם.
קנטור מכהן גם כנשיא הMuseum of Avant-Garde Mastery(אנ') שיוסד במוסקבה ב-2001 ביוזמתו. במוזיאון זה נמצא האוסף הגדול ביותר של אמנות אוונגרד רוסית של המאה ה-20.
קנטור מכהן כנגיד מועצת יד ושם[1].
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
משה קנטור נשוי לאנה קנטור ולהם 4 בנים ובת.
פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]
על פעילותו נגד גזענות ואנטישמיות וקידום סובלנות ופיוס, קיבל קנטור במהלך השנים את הפרסים והעיטורים הממלכתיים הבאים:
- עיטור מסדר הידידות (רוסיה, 1998)
- צלב הקצינים של מסדר ההצטיינות (פולין, 2005)
- מסדר הנסיך יארוסלאב החכם (אוקראינה, 2006)
- אות מסדר לאופולד (בלגיה, 2009)
- אביר לגיון הכבוד (צרפת, 2012)
- צלב האבירים הגדול של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית (איטליה, 2013)
- הצלב הגדול לאות כבוד של מסדר ההצטיינות מטעם המדינה (רומניה, 2014)
- קצין לגיון הכבוד (צרפת, 2014, התקבל ב-2015)
- עיטור הכבוד של רוסיה, 2016
בנוסף קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת תל אביב בשנת 2004.
בשנת 2016 נבחר לרשימת "50 היהודים המשפיעים בעולם" של הג'רוזלם פוסט, בפעם ה-6 ברציפות.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של משה קנטור- אור רביד, מיהו התורם היהודי שעומד מאחורי הפקת פורום השואה העולמי וביקורי המנהיגים בישראל?, באתר מאקו N12, 22 בינואר 2020
- איריס ליפשיץ קליגר, "אני חרד לעתיד ילדיי ונכדיי", באתר ynet, 24 בנובמבר 2019
- ד"ר משה קנטור, האנטישמיות מאיימת על האנושות כולה, באתר ערוץ 7, 23 בינואר 2020
- מיכל חטואל רדושיצקי, חמש תובנות בעקבות הכינוס החמישי של פורום השואה העולמי, המכון למחקרי ביטחון לאומי, 2 בפברואר 2020
- אנשיל פפר, האיש של פוטין הפך למנהיג של יהדות אירופה, באתר הארץ, 29 בינואר 2016
- עופר אדרת, שיחת היום | "משה קנטור, האם הכי טוב ליהודים לחיות בישראל?", באתר הארץ, 1 במאי 2011
- שרון רופא-אופיר, "באירופה יש יותר נאו-נאצים מאשר יהודים", באתר ynet, 10 בנובמבר 2008
- עמירת ברקת, ליאוניד נבזלין: מצר על בחירתו של המיליארדר הרוסי משה קנטור לנשיא הקונגרס היהודי-אירופי, באתר TheMarker, 27 ביוני 2007
