הפלישה הרוסית לאוקראינה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הפלישה הרוסית לאוקראינה
Российское вторжение в Украину (רוסית) Російське вторгнення в Україну (אוקראינית)
מפת הלחימה נכון ל-8 ביוני 2022   שטח בשליטת אוקראינה   שטח אוקראיני כבוש בשליטת רוסיה וארגוני הבדלנים הפרו-רוסיים למפה מפורטת יותר (באנגלית), ראו מפת הפלישה הרוסית לאוקראינה
מפת הלחימה נכון ל-8 ביוני 2022
  שטח בשליטת אוקראינה
  שטח אוקראיני כבוש בשליטת רוסיה וארגוני הבדלנים הפרו-רוסיים

למפה מפורטת יותר (באנגלית), ראו מפת הפלישה הרוסית לאוקראינה
מלחמה: הסכסוך האוקראיני-רוסי
תאריכי הסכסוך 24 בפברואר 2022 – מתמשך (17 שבועות ו־6 ימים)
מלחמה לפני המשבר האוקראיני-רוסי עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום אוקראינה
עילה התקרבות אוקראינה לברית נאט"ו וטענות הרוסים למתקפות של האוקראינים על תושבי דונבאס
הצדדים הלוחמים

רוסיהרוסיה רוסיה
הרפובליקה העממית של דונצקהרפובליקה העממית של דונצק הרפובליקה העממית של דונצק
הרפובליקה העממית של לוהנסקהרפובליקה העממית של לוהנסק הרפובליקה העממית של לוהנסק

אוקראינהאוקראינה אוקראינה

ראשי מדינה
רוסיהרוסיה ולדימיר פוטין
רוסיהרוסיה מיכאיל מישוסטין
רוסיהרוסיה סרגיי לברוב
רוסיהרוסיה ולדימיר קולוקולצב
הרפובליקה העממית של דונצקהרפובליקה העממית של דונצק דניס פושילין
הרפובליקה העממית של לוהנסקהרפובליקה העממית של לוהנסק לאוניד פסצ'ניק 
אוקראינהאוקראינה וולודימיר זלנסקי
אוקראינהאוקראינה דניס שמיהל
אוקראינהאוקראינה אולקסי רזניקוב 
מפקדים

רוסיהרוסיה סרגיי שויגו
רוסיהרוסיה ולרי גרסימוב
רוסיהרוסיה אלכסנדר דבורניקוב
רוסיהרוסיה אולג סליוקוב
רוסיהרוסיה ניקולאי יבמנוב
רוסיהרוסיה סרגיי סורוביקין
רוסיהרוסיה אנדרי סרדיוקוב
רוסיהרוסיה אלכסנדר ז'ורבליוב[1]
רוסיהרוסיה איגור קוסטיוקוב
הרפובליקה העממית של דונצקהרפובליקה העממית של דונצק דניס סיננקוב
הרפובליקה העממית של לוהנסקהרפובליקה העממית של לוהנסק יאן לשצנקו
נהרגו:
רוסיהרוסיהולדימיר פרולב
רוסיהרוסיהאנדריי סוחובצקי

אוקראינהאוקראינה ולרי זלוז'ני
אוקראינהאוקראינה סרהי שפטלה
אוקראינהאוקראינה רוסלן חומצ'ק
אוקראינהאוקראינה אולקסנדר סיירסקי
אוקראינהאוקראינה אולקסיי ניזפאפא
אוקראינהאוקראינה מיקולה אולשצוק

כוחות

רוסיהרוסיה צבא רוסיה:

  • כ-175,000 עד 190,000 חיילים סדירים (קבע)
  • לא הוזעקו כוחות מילואים.

הרפובליקה העממית של דונצקהרפובליקה העממית של דונצק הרפובליקה העממית של דונצק:

  • 20,000 לוחמים

הרפובליקה העממית של לוהנסקהרפובליקה העממית של לוהנסק הרפובליקה העממית של לוהנסק:

  • 14,000 לוחמים

צ'צ'ניהצ'צ'ניה צ'צ'ניה:

סה"כ:
כ־225,000 לוחמים.

אוקראינהאוקראינה צבא אוקראינה:

  • כ-209,000 חיילים סדירים
  • 102,000 חיילי מיליציות וכוחות חצי צבאיים
  • 900,000 כוחות עתודה
  • אלפי אזרחים שהתנדבו לצבא ועוד עשרות אלפי אזרחים חמושים

20,000-7,000 מתנדבים זרים.[6]
סה"כ:
כ־1,700,000 לוחמים לפחות

אבדות

רוסיהרוסיה
אבדות צבאיות:
כ-34,230 הרוגים (מקור אוקראיני, נכון ל-22 ביוני.
1,351 חיילים הרוגים ו-3,825 פצועים (מקור רוסי, נכון ליום 25 במרץ 2022), לטענת שירות מודיעין הבריטי, נתון זה רחוק ממהציאות.[3]

1821 הרוגים, 7,586 פצועים, 321 נעדרים ו-94 שבויים (אבדות המיליציה של הרפובליקה העממית של דונצק מראשית שנת 2022 עד 19 במאי).

13,414 חיילים הרוגים, 7,000 מוגדרים נעדרים (מקור רוסי שהוסר, נכון ל-22 באפריל).[4]

7,000 חיילים הרוגים, מעל 14,000 פצועים (מקור אמריקאי, נכון ל-16 במרץ).
כ-40,000 חיילים הרוגים, פצועים או שבויים (על פי נאט"ו, נכון ל-25 במרץ)
אבדות ציוד:
(לפי מקורות אוקראינים)
216 מטוסי קרב ותובלה
182 מסוקים
752 קני ארטילריה ומשגרי רקטות
1496 טנקים
3,614 כלי רק"ם אחרים
617 מטוסים ללא טייס
99 מערכות נ"מ.[5]
ספינת קרב 14
רכבים צבאים ורכבי תדלוק 2543

אוקראינהאוקראינה
אבדות צבאיות:
23,367 הרוגים[7](הממשלה הרוסית, נכון ל-16 באפריל).

3,000-2,500 חיילים הרוגים, וכ-10,000 פצועים (מקור אוקראיני)

אבדות אזרחיות:
הרוגים:
4,000+ אזרחים הרוגים, בהם 287 ילדים (על פי אוקראינה).
4,000+ אזרחים הרוגים, כולל 64 ילדים, ו-1,496 פצועים (על פי האו"ם).

נעדרים:
1,684 אזרחים נעדרים, בהם 116 ילדים (על פי אוקראינה).
400+ אזרחים נעדרים (על פי האו"ם).

פליטים ועקורים:
מעל ל-4 מיליון פליטים וביניהם כמיליון וחצי ילדים ולפחות 6 מיליון וביניהם כ-3.3 מיליון עקורים פנימיים (על פי נציבות האו"ם לפליטים).[8]

אבדות ציוד:


(לפי מקורות רוסיים)
3613 כלי רכב משוריינים (טנקים ונגמ"שים)
3687 כלי רכב צבאיים אחרים
206 מטוסים
132 מסוקים
547 משגרי רקטות רב קניים
2032 תותחים ומרגמות
1241 כטמ"מים
343 מערכות טילי נ"מ
16 כלי שיט[9]


30%–50% מכלי הנשק הכבדים, שהיו לצבא האוקראיני ערב פרוץ המלחמה. כולל כ-400 טנקים, 1,300 נגמ"שים ו-700 מערכות ארטילריה (מקור אוקראיני, נכון ל-15/6/22).[10]

לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הפלישה הרוסית לאוקראינה (או מלחמת רוסיה–אוקראינה 2022; מכונה ברוסיה: המבצע הצבאי המיוחד) היא עימות צבאי בין רוסיה לאוקראינה, שפרץ ב-24 בפברואר 2022, כאשר כוחות רוסיים תקפו את אוקראינה, וחדרו לשטחה מצפון, ממזרח ומדרום. במקביל למתקפה הקרקעית, הטיל צי הים השחור מצור על נמלי אוקראינה. הפלישה הייתה שיאו של עימות בעצימות נמוכה בין שתי המדינות, שהתנהל החל ב-2014, בעקבות שינוי השלטון באוקראינה, כאשר רוסיה סיפחה באופן חד צדדי את חצי האי קרים, ובדלנים פרו-רוסיים במזרח אוקראינה השתלטו על שטחים באזור דונבאס בסיוע רוסי עקיף.

בשלושת הימים הראשונים של הפלישה התקדמו הרוסים במהירות, בעיקר בציר בלארוס-קייב ובמחוז סומי בצפון מזרח אוקראינה ובמחוז חרסון בדרום המדינה. אולם התנגדות אוקראינית עזה ויעילה מהצפוי, ובעיות לוגיסטיות שונות גרמו במהרה להאטת קצב ההתקדמות של הכוחות הרוסיים, ולבלימה כמעט מוחלטת של התקדמותם במספר אזורים. הצבא האוקראיני קיבל כמויות גדולות של ציוד לחימה מתקדם ממדינות ברית נאט"ו, ובמיוחד מארצות הברית, שסייעו לו בלחימה נגד הכוחות הפולשים. הרוסים ספגו אבדות כבדות בכח אדם ובציוד צבאי, וחלק ניכר מכוחותיהם רותק ללחימה בכיסי התנגדות שנותרו בעורפם. חיל האוויר הרוסי לא הצליח להשיג עליונות אווירית מוחלטת, ופעילותו בשטח אוקראינה הייתה מצומצמת למדי. עם זאת, המתקפה הרוסית בדרום אוקראינה זכתה להישגים קרקעיים משמעותיים. עד אמצע מרץ השתלטו הרוסים על החלק הדרומי של מחוז דונצק, רוב שטח מחוז זפוריז'יה וכמעט כל מחוז חרסון, ויצרו רצף יבשתי בשליטתם מהגבול הרוסי לחצי האי קרים, למעט העיר מריופול, שהושמה במצור.

ככל שהתמשכה המלחמה, היא לבשה אופי של מלחמת התשה הדדית כמעט סטטית, והרוסים הגבירו את השימוש בעוצמת האש שלהם נגד ערים ומקומות ישוב באוקראינה, עובדה שגרמה להרס רב ולהגדלת מספר הנפגעים האזרחיים. החל מאמצע מרץ עברו הכוחות הרוסיים בצפון-מזרח אוקראינה למיגננה, והאוקראינים החלו לקחת את היוזמה לידיהם, וביצעו שורה של התקפות-נגד באותם אזורים, וכן במחוז מיקולאייב בדרום המדינה, שם נכשל הניסיון הרוסי להרחיב את ראש הגשר שלהם ממערב לנהר דנייפר.

בראשית אפריל 2022 נסוג הצבא הרוסי, תוך מספר ימים, כמעט מכל השטחים שכבש בצפון-מזרח אוקראינה, במחוזות קייב, צ'רניהיב וסומי. הפיקוד הרוסי החל לפרוס מחדש את הכוחות, שפונו מאותם מחוזות, מתוך כוונה לרכז את המאמץ ההתקפי בדרום-מזרח אוקראינה, ולהשלים את ההשתלטות על כל אזור דונבאס. אולם על אף שבאמצע אפריל הודיעו מקורות אוקראיניים ורוסיים על פתיחת "השלב השני" של המערכה, או "הקרב על דונבאס",[11] בפועל לא נערכה מתקפה רוסית בקנה מידה רחב באזור זה. הרוסים המשיכו לבצע שורת התקפות מוגבלות, בעיקר בצפון הדונבאס, וקצב התקדמותם נותר איטי ביותר, ואילו האוקראינים ערכו התקפות נגד בעיקר באזור העיר חרקוב. ההישג הרוסי העיקרי במהלך אפריל היה כיבוש כמעט כל העיר מריופול לאחר קרבות קשים. במקביל למערכה הקרקעית, הרוסים המשיכו לתקוף, בעיקר באמצעות טילי שיוט, מספר רב של יעדים בעומק שטח אוקראינה, במטרה לפגוע בתשתיות צבאיות ואזרחיות חיוניות, ובמשלוחי ציוד צבאי מהמערב, ולנתק את זירת הלחימה בדרום-מזרח אוקראינה ממערב המדינה.

בשבוע השני של מאי 2022, הצליחו הרוסים לפרוץ החוצה מהמבלט הקטן בו החזיקו באזור פופסאנה, ולאחר מכן יצרו בליטה גדולה בקו החזית בצפון דונבאס, והגיעו למרחק קטן מצומת הדרכים החשובה בארטומבסק (בחמוט). ההתקדמות הרוסית באזור פופסאנה גרמה לשינוי משמעותי בתמונת המצב הצבאית בצפון דונבאס, ואיימה לכתר כוחות אוקראינים חזקים באזור סוורודונצק–ליסיצ'נסק–סברסק ולהשמיד אותם.

המלחמה הביאה לסנקציות בינלאומיות נרחבות על רוסיה ולגינויה, ולהתגייסות המערב לסייע לאוקראינה בנשק ובממון. שוודיה ופינלנד הכריזו על כוונתן להצטרף לנאט"ו.[12] בשטחי אוקראינה נתגלו עדויות למעשי זוועה רוסיים נגד אזרחים בהיקף גדול, שנחקרים כפשעי מלחמה על ידי גופים מערביים ובינלאומיים. נגרם הרס עצום לתשתיות ולכלכלה המוערך במאות מיליארדי דולרים, בעוד מיליוני אוקראינים נמלטים מארצם. ברוסיה פנימה הטיל ממשל פוטין הגבלות נרחבות על האזרחים והידק את שליטתו.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערכים מורחבים – מלחמת האזרחים באוקראינה, סיפוח חצי האי קרים (2014), המשבר האוקראיני-רוסי (2021–2022)

במרץ 2014 בעקבות אירועי יברומאידאן באוקראינה שבמהלכם הודח הנשיא הפרו-רוסי ויקטור ינוקוביץ' הכריז פוטין על סיפוח חצי האי קרים לרוסיה. הסיפוח הביא את מרבית מדינות המערב להטיל סנקציות כלכליות על רוסיה. על רקע הסיפוח התחוללה המלחמה בדונבאס, שם עמדו מחוזות דונייצק ולוהנסק שבאוקראינה במרכז מאבק מתמשך בין קבוצות פרו-רוסיות לבין המוסדות האוקראיניים.

בעקבות סיפוח חצי האי קרים, ניתקו האוקראינים את תעלת צפון קרים ממי הדנייפר וגרמו למחסור חמור במים בחצי האי קרים. ניסיונות רוסיים להידבר נדחו על הסף כשהאוקראינים מכריזים שחידוש הזרמת המים לקרים תיתכן רק לאחר השבת הריבונות האוקראינית לחצי האי.

בפברואר 2015 המשיכו קרבות ספורדיים בין הצבא האוקראיני לבין מורדים שנתמכו בסיוע רוסי, שביקשו להסתפח לרוסיה. עד ספטמבר 2015 ארגון האומות המאוחדות הודיע על מספר משוער של כ-8,000 הרוגים כתוצאה מהמלחמה, ועימותים בין המורדים לממשל האוקראיני המשיכו בעצימות נמוכה עד 2021, כשהמורדים מסתייעים בתמיכה רוסית, בעוד אוקראינה מקבלת תמיכה גוברת מהאיחוד האירופי ומארצות הברית.

ב-2021, החלה רוסיה בעיבוי כוחות ותמרונים צבאים ליד גבולות אוקראינה. הצעד גרם למשבר בינלאומי ועורר דאגות לגבי פלישה אפשרית, רוסיה הכחישה כוונה זו. במשך מספר חודשים האשימו שתי המדינות זו את זו האשמות הדדיות במקביל לניסיונות של ארצות הברית ומדינות נוספות להגיע לפתרון דיפלומטי למשבר. ב-21 בפברואר 2022, הכריזה רוסיה על ההכרה רוסית באזורי דונצק ולוהנסק השנויים במחלוקת, ועל משלוח חיילים לשטחים למה שהקרמלין הגדיר כמשימת "שמירת שלום".[13] במועד זה, שהו 175,000 עד 190,000 חיילים רוסים סמוך לגבול אוקראינה–רוסיה, בבלארוס וקרים.

מהלך הלחימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפת הפלישה

תחילת הפלישה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-24 בפברואר 2022, מספר דקות לפני השעה 5:00 (שעון מקומי), הכריז נשיא רוסיה ולדימיר פוטין על החלטתו לקיים "מבצע צבאי מיוחד" במזרח אוקראינה. לטענתו, מטרת המבצע הייתה "לעצור את רצח העם" שהתרחש בדונצק ולוהנסק, ולהביא ל"דה-נאציפיקציה ודה מיליטריזציה" של אוקראינה. בהכרזתו, קרא פוטין לצבא האוקראיני להיכנע.[14]

הפלישה הקרקעית של צבא רוסיה התנהלה בארבעה מאמצים עיקריים. בצפון אוקראינה, התקדמו הכוחות הרוסיים מגבול בלארוס דרומה, ממזרח וממערב לנהר דנייפר, במטרה לכתר את עיר הבירה, קייב, ואולי אף לכבוש אותה. בצפון-מזרח אוקראינה תקפו הרוסים לכיוון דרום מערב, במגמה להשתלט על מחוזות חרקוב וסומי, ולהגיע עד לדנייפר באזור קרמנצ'וג. בדרום-מזרח אוקראינה תקפו כוחות הבדלנים הפרו-רוסיים משטחי הרפובליקה העממית של דונצק והרפובליקה העממית של לוהנסק מערבה, כדי לכבוש את השטחים, שנותרו בשליטת אוקראינה במחוזות דונצק ולוהנסק. בדרום אוקראינה, תקפו הכוחות הרוסיים את מחוז חרסון מחצי האי קרים, במטרה לנתק את אוקראינה מהים, וליצור מסדרון יבשתי בשליטה רוסית לקרים.[15]

במקביל לפלישה הקרקעית, תקפו הרוסים, באמצעות מטוסים וטילים ארוכי טווח, עשרות יעדים בעומק שטח אוקראינה במטרה להשמיד את חיל האוויר ואת מערך ההגנה האווירית של אוקראינה, ולשתק את מערך הפיקוד והשליטה של הצבא האוקראיני. חיל האוויר האוקראיני ספג מהלומה קשה, אך המתקפה האווירית הרוסית נכשלה בהשגת יעדיה העיקריים. בנוסף נערכה מתקפת סייבר רוסית נרחבת על רשתות המחשוב האוקראיניות. מעט לפני השעה 7:00 הכריז נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, על משטר צבאי בכל רחבי המדינה ועל ניתוק הקשרים הדיפלומטיים עם רוסיה.

בשלושת הימים הראשונים של הפלישה הרוסית, השיגו הכוחות התוקפים התקדמות מהירה יחסית, אולם לאחר מכן הואט מאוד קצב ההתקדמות של הכוחות הרוסיים, ובמספר אזורים (מצפון מערב לקייב ובמרחב חרקוב) נבלמה המתקפה הרוסית כמעט לחלוטין. הצבא הרוסי לא הצליח לכתר ולהשמיד כוחות אוקראיניים משמעותיים, וההתנגדות העזה של חלק מהערים והעיירות האוקראיניות, שנמצאו בנתיב ההתקדמותו, אילצה את הרוסים במקרים רבים לעקוף אותם, ולהשאיר לא מעט כיסי התנגדות בעורפו.

החזית בצפון אוקראינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – המתקפה על קייב (2022)

ב-24 בפברואר, דקות ספורות לאחר הכרזתו של פוטין על פתיחת המבצע דווח על פיצוצים באזור קייב, בירת אוקראינה. הכוחות הרוסיים החלו להתקדם מגבול בלארוס דרומה במטרה לכתר ולנתק את קייב. הכוחות שכללו יחידות מהארמייה ה-41, הארמייה ה-35 והארמייה ה-36. בסיוע מספר בריגדות מוטסות, התקדמו לעבר העיר בשני צירים עיקריים: האחד, מגבול בלארוס במקביל לגדה המערבית של נהר דנייפר דרך צ'רנוביל ופריפיאט, והשני, מאזור מפגש הגבולות בלארוס-רוסיה-אוקראינה, דרך מחוז צ'רניהיב בגדה המזרחית של הנהר. למחרת, אחר מתקפת טילים, נשמעו אזעקות רבות בקייב עקב מתקפת טילים על העיר. לאחר המתקפה נכנסו כוחות קרקע רוסיים לפרבריה הצפוניים. קרבות פרצו ברובע אובלון, קייב. לחימת רחוב התרחשה במספר חלקים של העיר.

לפי משרד ההגנה הבריטי כי הכוחות הרוסיים הצליחו לפתוח נתיב התקדמות חדש לקייב, אחרי שלא הצליחו לכבוש את העיר צ'רניהיב, וכי חלק הארי של הכוחות הרוסיים המתקדמים לקייב הגיעו למרחק של יותר מ-50 ק"מ ממרכז העיר. בעיר צ'רניהיב הוטל מצור. מזכיר ההגנה האמריקאי לויד אוסטין הצהיר כי צבא רוסיה נמצא במרחק 32 קילומטרים בלבד מקייב, וכי כוחות רוסיים התקדמו לעבר קייב מכיוון צפון ומכיוון צפון-מזרח במטרה לכתר את העיר ולהכניע אותה.

לוחמה עזה התנהלה על יישובים שמצפון לקייב וחלקם נכבשו. כוחות רוסיים שנעו לאורך הכבישים המהירים מסומי הגיעו לברובארי שממזרח לקייב, ב-4 במרץ. החלה לחימה באזור. באמצע מרץ, אוקראינה מתקפות נגד. למשל, הושבו לשליטתה חלקים מאירפין שאבדו במהלך הלוחמה.

ב-29 במרץ הודיעו הרוסים על "הפחתה דרמטית" של הפעילות הצבאית שלהם באזור קייב וצ'רניהיב, וזמן קצר לאחר מכן החלו הכוחות הרוסיים העיקריים בנסיגה מהירה ממחוזות אלה. ב-1 באפריל השתלטו האוקראינים מחדש על הפרברים הצפון-מערביים של קייב (כמו בוצ'ה והוסטומל) וכן על העיר איוונקיב, ועד ה-3 בחודש השלימו הרוסים את נסיגתם ממחוז קייב כולו. עד ה-5 בחודש התפנו גם ממחוז צ'רניהיב.

החזית בצפון-מזרח אוקראינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – המתקפה בצפון-מזרח אוקראינה
חילוץ ממבנה שהופגז, מחוז סומי

ב-24 בפברואר תקפו כוחות רוסיים, שכללו אלמנטים מהארמייה ה-6 וארמיית המשמר המשוריינת ה-1, ממחוזות קורסק ובלגורוד לכיוון דרום מערב, במטרה להשתלט על מחוזות חרקוב וסומי באוקראינה, כולם או חלקם, ולכבוש את הערים המרכזיות באותם חבלים.

במחוז סומי, חדרו כוחות רוסים לעיר סומי כבר ביום הראשון למתקפה, אך עד 26 בפברואר הם נהדפו ממנה על ידי הצבא האוקראיני וכוחות מיליציה מקומית במסגרת קרב סומי. במקביל להמשך הלחימה סביב העיר סומי, הכוחות הרוסים העיקריים איגפו את העיר, התקדמו במהירות מערבה, חדרו למחוז צ'רניהיב וכוחות החלוץ שלהם הגיעו סמוך לברובארי, פרבר מזרחי של העיר קייב, ב-4 במרץ. כוחות רוסיים כבשו את העיר קונוטופ, מצפון-מערב לסומי, ב-25 בפברואר. כוחות רוסיים אחרים התקדמו לעבר העיר אוחטירקה, מדרום לסומי, אך כל הניסיונות שלהם לכבוש את העיר נכשלו. הם כבשו את טרוסטיאנץ הסמוכה, אך נהדפו ממנה בהתקפת נגד אוקראינית בסוף מרץ. בראשית אפריל 2022, בעקבות נסיגת הצבא הרוסי ממחוזות צ'רניהיב וקייב, פינו הכוחות הרוסיים גם את כל השטחים, שנכבשו על ידם במחוז סומי, והסירו את המצור על העיר סומי.

המתקפה הרוסית על העיר חרקוב, בירת מחוז חרקוב והעיר השנייה בגודלה באוקראינה, נקלעה לקשיים מהיום הראשון למלחמה. אף על פי שחרקוב נמצאת במרחק כ-35 ק"מ בלבד מגבול רוסיה-אוקראינה, הכוחות הרוסיים שתקפו מכיוון בלגורוד נתקלו בהתנגדות עזה בפרברים הצפוניים של העיר, והשיגו התקדמות מועטה. ב-27 בפברואר חדר כוח סיור רוסי לתוך חרקוב, אך נאלץ לסגת מהעיר תוך זמן קצר לאחר שספג אבדות כבדות.

בראשית מרץ ויתר הפיקוד הרוסי על כוונתו לכבוש את חרקוב בסערה, או לכתר את העיר. הרוסים הסתפקו בהפגזה של חרקוב מרחוק באמצעות ארטילריה וטילי קרקע-קרקע, ובריתוק הכוחות האוקראיניים המגינים על העיר למקומם. הם העתיקו את המאמץ ההתקפי העיקרי שלהם לחלק המזרחי של מחוז חרקוב, שם הצליחו להשיג התקדמות מהירה יחסית, והשתלטו על שטחים נרחבים. הכוחות הרוסיים כבשו את קופיאנסק ובאלאקליה, אך ניסיונם להמשיך בהתקדמותם דרומה, במטרה לאגף מצפון את הכוחות האוקראיניים באזור דונבס, ולכתר אותם, נתקל בהתנגדות עזה באזור העיר איזיום, השולטת על צומת דרכים אסטרטגית. רק לאחר כמעט חודש של לחימה קשה הצליחו הרוסים להשלים את השתלטותם על העיר בראשית אפריל.

בסוף מרץ ובשבוע הראשון של אפריל הצליחו הרוסים להתקדם למרחק 20–25 ק"מ מדרום לאיזיום, אך ניסיונותיהם להמשיך בתנועה דרומה לכיוון סלאביאנסק, או דרום-מערבה לכיוון ברבנקובו נבלמו. הפיקוד הרוסי עצר זמנית את המתקפה ממחוז חרקוב דרומה, כדי לתגבר את כוחותיו ביחידות שפונו ממחוזות קייב, צ'רניהיב וסומי. אולם על אף שהרוסים והאוקראינים הכריזו ב-19 באפריל על פתיחת "הקרב על הדונבאס", "השלב השני" של המערכה באוקראינה, הצבא הרוסי המשיך לתקוף עם כוחות קטנים יחסית לאורך חזית רחבה, ולא ריכז כוחות גדולים בגזרה צרה, במטרה להשיג הבקעה עמוקה של החזית האוקראינית, ולכתר את הכוחות האוקראיניים, שנותרו באזור סברודונצק (מחוז לוהנסק) ובחלק הצפוני של מחוז דונצק. לכן גם במחצית השנייה של אפריל ובראשית מאי 2022 ההתקדמות הרוסית באזור ראש הגשר של איזיום, ממערב לנהר סברסקי דונייץ, ובשטח שבין איזיום לסברודונצק (ממזרח לסברסקי דוניץ) נותרה איטית למדי. האוקראינים מצידם התמקדו בהתקפות נגד באזור העיר חרקוב, וזכו להישגים קרקעיים ניכרים ממערב וממזרח לעיר. כוחותיהם התקדמו מזרחה מאזור צ'והוייב, הגיעו עד לקו נהר סברסקי דונייץ, ויצרו איום על קווי האספקה של הכוחות הרוסיים באזור איזיום, במטרה לאלץ את האחרונים להסיט חלק מכוחותיהם למרחב חרקוב.

במחצית הראשונה של מאי 2022 המשיכו האוקראינים לתקוף באזור חרקוב, כבשו מחדש מספר רב של יישובים באזור זה, ודחקו את הכוחות הרוסיים צפונה עד למרחק קצר מגבול רוסיה. הכוחות האוקראינים שהתקדמו צפונה, ממזרח לחרקוב, במקביל לגדה המערבית של נהר סברסקי דוניץ, הגיעו למרחק קצר מוולצ'נסק, השולטת על ציר תנועה רוסי חשוב, שמוביל מבלגורוד לאזור איזיום דרך קופיאנסק. הרוסים מצידם המשיכו להתמקד בעיקר בפעילות במרחב איזיום-סברודונצק, שם ריכזו יותר מ-40 צוותי קרב גדודיים. כוחותיהם התקדמו דרומה ממזרח לאיזיום, לאזור לימן, והשתלטו בהדרגה על השטח שנותר בשליטת האוקראינים בגדה הצפונית של נהר סברסקי דונייץ. מספר ניסיונות לחצות את הנהר באזור זה נכשלו, לאחר שהכוחות הרוסיים ספגו אבדות ניכרות. במקביל תקפו כוחות רוסיים וכוחות הבדלנים הפרו-רוסיים של הרפובליקה העממית של לוהנסק, באזור העיר סברודונצק, המאחז האוקראיני האחרון שנותר במחוז לוהנסק, ממספר כיוונים, והחלו לכתר את הכוחות האוקראיניים במרחב סברודונצק-ליסיצ'נסק.

החזית בדרום-מזרח אוקראינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – המתקפה על מזרח אוקראינה
חיילים רוסים בדרום-מזרח אוקראינה

באזור דונבאס שלטו כוחות בדלנים פרו-רוסיים בחלקים גדולים ממחוזות דונצק ולוהנסק משנת 2014. על אף שקו החזית באזור זה התייצב באביב 2015, המשיכה להתנהל בו לחימה בעצימות נמוכה בין הצדדים היריבים. הצבא האוקראיני ריכז חלק ניכר מכוחותיו, כולל רבות מיחידות העילית שלו, באזור דונבאס, והקים מערך הגנה עמוק ומבוצר, כדי להגן על השטחים שנותרו בשליטתו. עם פתיחת הפלישה הרוסית לאוקראינה, הכריזו הרפובליקה העממית של דונצק (DDR) והרפובליקה העממית של לוהנסק (LDR) על גיוס כללי של תושביהם, והמיליציות שלהם, שאורגנו במסגרת שני קורפוסים, תקפו את הכוחות האוקראיניים בדונבאס, בסיוע יחידות של הארמייה ה-8 (במחוז דונצק) ושל הארמייה ה-20 (במחוז לוהנסק) של הצבא הרוסי, במטרה להשלים את ההשתלטות על כל אזור דונבאס.

בראשית מרץ תקפו כוחות ה-LDR צפונה לכיוון נובואיידר וסטרובילסק, ועד 9 במרץ כבשו את הערים סטרובלסק וסבטובה, והשתלטו על מרבית החלק הצפוני של מחוז לוהנסק בסיוע כוחות רוסיים, שהתקדמו דרומה ודרום-מזרחה מאזור מילרובו ורוסושה. עד 22 במרץ הם השתלטו על כ-80 אחוז משטח מחוז לוהנסק, והכוחות האוקראיניים נדחקו לאזור מצומצם סביב הערים סוורודונצק וליסיצ'נסק. קו החזית באזור זה נשאר ללא שינוי משמעותי עד סוף אפריל, וקרבות קשים ניטשו סביב הערים רוביז'נה, מצפון לסוורודונצק, ופופסנה, מדרום לסוורודונצק. במחצית השנייה של אפריל הגבירו הכוחות הרוסיים את התקפותיהם באזור שמצפון-מערב לסוורודונצק, ולאחר כיבוש העיר קרמינה ב-18 באפריל, המשיכו להתקדם דרומה והגיעו עד לקו נהר סברסקי דונייץ. ב-12 במאי, לאחר כמעט חודשיים של קרבות, השלימו הרוסים וכוחות ה-LDR את כיבוש רוביז'נה והגיעו לפרברים הצפוניים של סוורודונצק. במקביל הצליחו הרוסים לפרוץ מהמבלט הקטן שהחזיקו באזור פופאסנה, לאחר שהשלימו את כיבוש העיר ב-8 במאי. כוחותיהם התקדמו במהירות צפונה, מערבה ודרומה, ויצרו בליטה גדולה בקו החזית האוקראיני. הם ניתקו את כביש ארטמובסק (בחמוט)-ליסיצ'נסק, עורק אספקה חיוני לכוחות האוקראיניים בצפון הדונבאס, ואיימו לכתר כוחות אוקראיניים חזקים באזור ליסיצ'נסק-סוורודונצק. ב-25 במאי הודה המושל האוקראיני של מחוז לוהנסק, שרק כ-5 אחוז משטח המחוז נותרו בשליטת אוקראינה. כוחות הבדלנים של לוהנסק והכוחות הרוסיים תקפו את סוורודונצק משלושה כיוונים, חדרו לפרברי העיר, ואיימו לכתר את הכוחות האוקראיניים שהגנו על העיר, לאחר שהשמידו את הגשרים המובילים אליה.

ציוד נטוש של צבא אוקראינה, דרום-מזרח אוקראינה.

במחוז דונצק, זכו כוחות הבדלנים הפרו-רוסיים להצלחה פחותה. עד אמצע מרץ הם הצליחו אמנם להשתלט על רוב החלק הדרומי של המחוז, לאחר שבראשית החודש הם חברו לכוחות הרוסיים, שתקפו מזרחה מכיוון חצי האי קרים, מצפון לעיר מריופול, השלימו את כיתור הכוחות האוקראיניים, שהגנו על העיר, ויצרו מסדרון יבשתי צר בשליטה רוסית, מגבול רוסיה לקרים. במהלך השבועות הבאים, הרחיבו כוחות המיליציה של DDR, בסיוע כוחות רוסיים, את המסדרון היבשתי שבשליטתם צפונה, לאחר שהשתלטו על מחוז המשנה וולנובאקה במסגרת קרב וולנובאחה. אולם בחלקים המרכזי והצפוני של מחוז דונצק, כמעט לא חל שינוי בקווי החזית מאז תחילת הפלישה הרוסית לאוקראינה. באזור שממערב לעיר דונצק בנו האוקראינים מערך הגנה עמוק ומבוצר במהלך שמונה השנים, שחלפו מאז סיום המלחמה בדונבאס, שהוחזק על ידי כמה מהיחידות המובחרות ביותר של הצבא האוקראיני. כתוצאה מכך, כל הניסיונות של כוחות הבדלנים, והכוחות הרוסיים שלחמו לצידם, להבקיע את מערך ההגנה האוקראיני בקו וולדאר-מרינובקה-קרסנוגורובקה-אבדיבקה, נכשלו, לאחר שהכוחות התוקפים ספגו אבדות כבדות. הרוסים תכננו לאגף את הכוחות האוקראיניים, שהחזיקו באזור זה, מצפון ומדרום, ולכתר אותם בתנועת כיתור רחבה, אך נכשלו ביישום תוכניתם, לאחר שהמבקע שלהם מאזור איזיום, נבלם על ידי הכוחות האוקראיניים במרחק קצר מדרום לעיר.

בסוף מרץ 2022 החליטה ההנהגה הרוסית לנטוש את ניסיונה הכושל להשתלט על מרחב קייב, לפנות את כוחותיה מהשטחים שכבשו בצפון-מזרח אוקראינה, ולהתמקד בהשלמת כיבוש אזור הדונבאס, ובאבטחת הישגיה הקרקעיים בדרום אוקראינה.

החזית בדרום אוקראינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – המתקפה בדרום אוקראינה

יעדי המתקפה הרוסית בדרום אוקראינה, לפחות בשלב הראשון שלה, היו ניתוק אוקראינה מהים, כיבוש הנמלים בשליטתה על חופי ים אזוב והים השחור ויצירת רצף יבשתי בשליטת רוסיה לחצי האי קרים ואולי אף למחוז טרנסניסטריה שבמולדובה.

רחוב במריופול במהלך המצור על העיר, 12 במרץ.

לאחר הפריצה החוצה מחצי האי קרים התקדמו הכוחות הרוסיים במספר צירים במקביל. כוח אחד תקף מזרחה לאורך חופי ים אזוב לכיוון נמלי מליטופול ומריופול, כוח שני התקדם מערבה וצפון-מערבה במטרה לכבוש את נמלי חרסון ומיקולאייב ולהתקדם במעלה נהר דנייפר במקביל לגדה המערבית של הנהר לכיוון קריווי ריה, ואילו כוח שלישי נע צפונה לכיוון זפוריז'יה בגדה המזרחית של הדנייפר.

בין הקרבות הבולטים שנערכו בחזית זו היו קרב חרסון, קרב מיקולאייב וקרב מריופול.

עד אמצע מרץ 2022 השתלטו הכוחות הרוסיים כמעט על כל מחוז חרסון ועל רוב שטח מחוז זפוריז'יה, ויצרו רצף יבשתי בשליטת רוסיה ממחוז רוסטוב לחצי האי קרים. מריופול הושמה במצור. עם זאת, התנגדות העזה של הצבא האוקראיני באזור מיקולאייב, מנעה מהכוחות הרוסיים להמשיך לנוע מערבה לאזור אודסה, ולהשלים את כיבוש חופי הים השחור.

חיילים אוקראינים תוקפים טנק רוסי באזור מריופול.

במחצית השנייה של מרץ ערכו הכוחות האוקראינים מספר התקפות נגד מוצלחות במחוז מיקולאייב, אילצו את הכוחות הרוסיים לסגת מהסביבה הקרובה של העיר מיקולאייב, ולנטוש את ניסיונם להתקדם צפון-מערבה לעבר הערים בשטנקה ו-ווזנסנסק. השטח בשליטה רוסית בגדה המערבית של הדנייפר הצטמצם בצורה משמעותית, וכוחותיהם עברו למיגננה הן במרחב מיקולאייב-חרסון והן באזור הגבול בין מחוזות חרסון ודניפרופטרובסק.

נסיגה מהצפון[עריכת קוד מקור | עריכה]

במחצית השנייה של חודש מרץ נוצר קיפאון כמעט מוחלט בקווי החזית, והלחימה הפכה לסטטית באזורים רבים. הצבא הרוסי סבל מבעיות לוגיסטיות שהקשו עליו לבצע תמרונים אוויריים וקרקעיים. נוסף על כך, התקפות התגובה האוקראיניות אילצו אותו להעביר חיילים להגן על קווי האספקה, והדבר הגביל את הכוחות מלבצע מתקפות משמעותיות.[16] הרוסים עברו למגננה בצפון-מזרח אוקראינה (מרחב קייב, חרקוב וסומי), וכן במרחב מיקולאייב-חרסון בדרום אוקראינה, והתמקדו בטיהור אזורי העורף ובאבטחת קווי האספקה שלהם. הכוחות האוקראיניים ערכו שורת התקפות נגד מוגבלות באותן גזרות, ורשמו לזכותם מספר הצלחות מקומיות. הצבא הרוסי המשיך לרכז את עיקר המאמץ ההתקפי שלו בדרום ובמזרח אוקראינה, אך קצב התקדמותו לא עלה על קילומטרים בודדים ביום. בצפון אוקראינה פינה הצבא הרוסי את כוחותיו מרוב השטחים שנכבשו על ידיו, ממערב לעיר חרקוב (כולל מחוזות קייב, סומי וצ'רניהיב), והמצור הרוסי על הערים סומי וצ'רניהיב הוסר. בדרום אוקראינה ניסו הרוסים להמשיך בהתקדמות צפונה, משני עברי נהר דנייפר, לכיוון זפוריז'יה וקריבי ריה, ואילו באזור דונבס הם הרחיבו את השטחים שבשליטתם במחוז דונצק, הידקו את המצור על מריופול והשתלטו על חלק מהעיר, והמשיכו לתקוף דרומה מכיוון מחוז חרקוב, במגמה לכתר את הכוחות האוקראיניים במזרח אוקראינה.

כיבוי שרפה בתחנת דלק בלוצק. נוצרה בעקבות הפצצה אווירת רוסית, סוף מרץ 2022

ב-25 במרץ, צבא רוסיה טען שהשלב הראשון ב"מבצע המיוחד" הושלם והוא ישקיע את עיקר מאמציו בדונבאס.[17] עד ראשית אפריל, עזבו הרוסים את כל צירי ההתקדמות הצפוניים ונסוגו ממחוזות קייב, צ'רניהיב וסומי. לפי המודיעין הבריטי, הצי הרוסי המשיך להחזיק את החוף האוקראיני בים השחור ובים אזוב תחת מצור, ומנע מאוקראינה אספקה דרך הים. למרות מאמצי הרוסים לצמצם את יכולת ההגנה האווירית האוקראינית, אוקראינה המשיכה להוות אתגר משמעותי לפעולות האוויריות והארטילריות של הרוסים. חוסר היכולת של רוסיה למצוא ולהשמיד מערכות הגנה אוויריות הפריע מאוד למאמציה להשיג שליטה אווירית רחבה, מה שהשפיע באופן משמעותי על יכולתה לתמוך בהתקדמות כוחות היבשה שלה במספר חזיתות.[18]

לאחר שהרוסים עזבו את מחוז קייב, תועדו גופות של אזרחים (חלקם אף כבולים) בעיר בוצ'ה. המראות גררו גינויים וכונו על ידי האוקראינים טבח. זלנסקי אף אמר שרוסיה מבצעת רצח עם במדינתו. רוסיה הכחישה את האשמותיה של אוקראינה בדבר רצח האזרחים.[19] משבר הומניטרי נוסף התחולל במריופול הנצורה, שאף בה דווח על אזרחים רבים הרוגים ומעשי זוועה של הרוסים.

המשך הלחימה במזרח ובדרום[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפיקוד הרוסי עבר להתמקד בתקיפת מטרות תשתית ומטרות צבאיות ברחבי אוקראינה, כולל במערב המדינה, בעיקר באמצעות טילים ארוכי טווח, וריכז את עיקר הפעילות הצבאית הקרקעית שלו בדרום-מזרח המדינה. בראשית אפריל פינו הרוסים, תוך מספר ימים, את כל כוחותיהם ממחוזות קייב, צ'רניהיב וסומי, והחלו לפרוס אותם מחדש לקראת מתקפה גדולה חדשה בדרום-מזרח אוקראינה, במטרה להשלים את ההשתלטות על אזור דונבס כולו, ולכתר את הכוחות האוקראיניים המגינים עליו.

ב-19 באפריל הודיעו האוקראינים שרוסיה פתחה במתקפה גדולה באזור דונבאס, לאחר שהעבירה כוחות חזקים לאזור זה.[20] מקורות רוסיים הכריזו גם הם על פתיחת "השלב השני" של המערכה הצבאית באוקראינה. אולם בפועל הרוסים המשיכו לנהל התקפות מקומיות בהיקף מוגבל לכל אורך החזית בדונבאס, ולא ריכזו מספר דיוויזיות בנקודה אחת, כדי להשיג הבקעה עמוקה של החזית האוקראינית. הם הצליחו להשיג התקדמות מוגבלת באזור "מבלט איזיום", וכן באזור שממזרח לאיזיום, ואיימו לכתר את הכוחות האוקראיניים, שנותרו בגדה הצפונית של נהר סברסקי דונייץ. אולם עדיין לא השיגו הבקעה עמוקה, שתאפשר להם לנתק ולכתר את כל הכוחות האוקראיניים, שנותרו במחוזות לוהנסק ודונצק, בכיס גדול. לקראת סוף אפריל פתחה רוסיה במאמץ לנתק את מזרח אוקראינה משאר חלקי המדינה, באמצעות ניתוק צירי תנועה מרכזיים, פגיעה בתשתית הרכבות של אוקראינה והרס גשרים חשובים על נהר דנייפר, כדי למנוע העברת תגבורות וסיוע צבאי מערבי לכוחות האוקראיניים הלוחמים באזור זה.

בסוף אפריל הודיעו בצבא הרוסי כי "רוסיה מתכננת לבסס שליטה מלאה על הדונבאס ודרום אוקראינה, ולאפשר לה גישה לטרנסניסטריה".

החל מראשית אפריל החל הצבא הרוסי לתגבר את כוחותיו בחלק הדרום-מזרחי של מחוז חרקוב, ובאזור דונבאס, ולקראת מאי 2022 רוכזו באזור צפון הדונבאס כמחצית מכלל כוחות הצבא הרוסי בשטח אוקראינה. אולם על אף השינוי באסטרטגיה הרוסית של ניהול המערכה הצבאית באוקראינה, לא התחולל שינוי מהותי בתמונת המצב הצבאית באזור דונבאס, והרוסים נאלצו לוותר על כוונתם לכתר ולהשמיד את כל הכוחות האוקראיניים באזור הדונבאס, במתקפה מתמקדת מצפון ומדרום, ולהסתפק בניסיון לכתר כוחות אוקראיניים קטנים יחסית במספר כיסים, בעיקר בצפון הדונבאס. הפיקוד הרוסי החל להתמקד בשחיקת הכוחות האוקראיניים, באמצעות הפעלת עוצמת האש העדיפה שלו, ולא בכיבוש שטחים. בתגובה לריכוז הכוחות הרוסיים בדרום-מזרח אוקראינה, ריכז גם הפיקוד האוקראיני את רוב כוחותיו באותו אזור, והזרים לשם יחידות רבות ממערב המדינה. רק במחצית השנייה של חודש מאי, הצליח הצבא הרוסי, בסיוע כוחות הבדלנים הפרו-רוסיים במחוזות לוהנסק ודונצק, ליצור איום ממשי על הכוחות האוקראיניים בחלק הצפוני של מחוז דונצק, לאחר שהבקיע את מערך ההגנה האוקראיני באזור פופאסנה, ובמקביל הדף את הכוחות האוקראיניים ממזרח לאיזיום לקו נהר סברסקי דונייץ. לקראת סוף מאי ריכזו הרוסים והבדלנים הפרו רוסיים של מחוז לוהנסק כוחות חזקים באזור סוורודונצק, ותקפו את העיר, הממוקמת סמוך לגדה המזרחית של נהר סברסקי דונייץ. בראשית יוני הם הצליחו להשתלט על חלק גדול מהעיר, והמגינים האוקראיניים נדחקו לאזור התעשייה של העיר. החל מ-4 ביוני פתחו האוקראינים בהתקפת נגד, בעיקר בשכונות הדרומיות של העיר, לאחר שהזרימו תגבורות חזקות לראש הגשר שלהם סביב סוורודונצק, וטענו שכבשו בחזרה חלק גדול מהשטחים שנכבשו על ידי הרוסים בראשית יוני. התקפת הנגד האוקראינית נבלמה לאחר זמן קצר, אך הם הצליחו למנוע את נפילת העיר כולה לידי הרוסים, ולייצב את קו החזית בתוך העיר.

משא ומתן להפסקת הלחימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – משא ומתן להפסקת הפלישה הרוסית לאוקראינה

ביום השני ללחימה קרא נשיא אוקראינה לנשיא רוסיה למשא ומתן.[21] במוסקבה טענו כי הם מסכימים לשיחות "בדרג גבוה" מול אוקראינה, כשפירוקה מנשקה הוא תנאי מרכזי בשיחות.[22] ב-27 בפברואר בערב סוכם לקיים משא ומתן בין הצדדים בגבול אוקראינה–בלארוס.

הסבב הראשון של השיחות החל בבלארוס ב-28 בפברואר בצהריים[23] אך השיחות הסתיימו ללא פריצת דרך.[24] ב-3 במרץ התקיים סבב שיחות נוסף, שהניב הסכם זמני להקמת נתיבים לפינוי אזרחים ומתן סיוע הומניטרי. המשא ומתן בין קייב למוסקבה הועבר בהמשך לטורקיה.[25]

ב-7 במרץ התקיים סבב שיחות נוסף, שלא הניב תוצאות אך לפי ממשלת אוקראינה "חיזק את האפשרות לפתיחת מסדרונות הומניטריים רבה יותר לאזרחים אוקראיניים".[26]

סדר הכוחות של המדינות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת הפלישה היה לרוסיה יתרון מספרי משמעותי על אוקראינה בסדר הכוחות ביבשה, באוויר ובים, אם כי לא כל כוחות צבא רוסיה השתתפו בלחימה:[27]

סוג הכוח/מדינה רוסיה אוקראינה
סד"כ כוחות[28][29]
חיילים בסדיר 900,000 209,000
חיילים במילואים 2,000,000 900,000
צבאי למחצה 554,000 102,000
ציוד כוחות יבשה
טנקים 2,800 2,600
נגמ"שים 11,000 2,400
משגרי רקטות 3,000 N/A
ציוד כוחות האויר
מטוסים 4,173 318
מטוסי קרב 772 69
מסוקי קרב 544 34
ציוד כוחות הים
סה"כ כלי שיט 605 38
נושאות מטוסים 1 0
משחתות 15 1
צוללות 70 0

בנוסף לכך

לרשות רוסיה עמדו גם הכוחות הצבאיים של הבדלנים הפרו רוסיים במחוזות דונצק ולוהנסק, הרפובליקה העממית של דונצק והרפובליקה העממית של לוהנסק, שכללו לפי הערכות מערביות כ-34 אלף חיילים ערב פרוץ המלחמה [28][29], אולם מאז התרחבו בהרבה, בעקבות הכרזת גיוס חובה של האזרחים באותן רפובליקות (לפי מספר מקורות, הבדלנים גייסו בכפייה חיילים נוספים, מהשטחים שנכבשו על ידם במהלך המלחמה), וכן שכירי חרב מחברות צבאיות פרטיות, שהידועה בהן היא קבוצת וגנר.[30]

לרשות אוקראינה עמד לגיון זרים בינלאומי, שהורכב ממתנדבים, שכירי חרב ומומחים צבאים זרים מ-64 מדינות שונות, שהתגייסו לעזרתה לאחר תחילת הפלישה הרוסית. לפי משרד ההגנה הרוסי, בסך הכל הגיעו לאוקראינה 6,956 לוחמים זרים, מתוכם 1,956 נהרגו ו-1,779 חזרו לארצותיהם נכון ל-17 ביוני 2022.[31] בעוד שמקורות אוקראיניים נקבו במספר 20,000 מתנדבים זרים. לפי הצהרה של הנשיא זלנסקי מיום 27 בפברואר 2022, כל לוחם למען אוקראינה יזכה לשכר חודשי של כ-3,000 יורו.[32]

אמצעי לחימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצד רוסיה נעשה שימוש מסיבי בטנקים מדגם T-72 ו-T-80, רקטות גראד ו-BM-30 סמרצ' (אנ'), טילים בליסטים וטילי שיוט.[33][34] ככל הנראה, גם טילים מדגם קליבר ואיסקנדר.[35] כמו כן נעשה לראשונה שימוש מבצעי בטיל השגא-קולי קינז'אל.

צבא אוקראינה נלחם עם טילים נגד טנקים מדגם ג'אוולין, NLAW ,7-RPG ו-M72 לאו, רקטות גראד, טילים נגד מטוסים מסוג סטינגר, ומל"ט תוקף מדגם באירקטאר TB2.[36][37] היו גם מעט טילי OTR-21 טוצ'קה. נעשה שימוש גם במערכות הטק"א (טילי קרקע-אוויר) מסוג S-300 ומסוג Buk-M1.

השלכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סנקציות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – סנקציות בין-לאומיות בסכסוך האוקראיני-רוסי
שער ברנדנבורג שבברלין מואר לאות הזדהות בצבעי דגל אוקראינה
הפגנת תמיכה באוקראינה בכיכר הבימה בתל אביב

האיחוד האירופי, ארצות הברית, ישראל וגופים אחרים גינו את צעדי רוסיה וחלקן אמרו שיוטלו עליה עיצומים חדשים. לאחר מכן, צ'כיה החזירה את שגרירה ממוסקבה. בשל חלקה בפלישה, היו מדינות שהטילו עיצומים גם על בלארוס.[38][39] מועצת אירופה השעתה את רוסיה.[40]

בעקבות הפלישה הרוסית, הודיעה נאט"ו על שליחת כוחות נוספים למדינות הסמוכות לאוקראינה וחברות בברית הצבאית. עם זאת, בנאט"ו ובארצות הברית הדגישו שנאט"ו לא תשלח חיילים לאוקראינה עצמה – אשר אינה חברה בברית.[41] מזכ"ל נאט"ו, ינס סטולטנברג, אמר כי הברית הצבאית תמשיך לשלוח נשק לאוקראינה, כולל מערכות הגנה אווירית.[42] חלק מחברות הברית סיפקו סיוע, נשק ומודיעין לאוקראינה.[43] כך גם מדינות מחוץ לברית.[44]

לאור הפלישה, פינלנד ושוודיה החליטו להגיש בקשת הצטרפות לנאט"ו.[45]

מדינות מסוימות, ביניהן ישראל, העבירו את השגרירות ללבוב, ישנן מדינות שהעבירו שגרירות אף מחוץ לאוקראינה.[46][47]

ברחבי העולם התאספו מפגינים בערים מרכזיות כדי למחות נגד השגרירויות הרוסיות במדינתם (אנ'). ברוסיה עצמה היו הפגנות נגד הלחימה באוקראינה.

בריטניה, פולין, בולגריה וצ'כיה הודיעו כי לא יאפשרו למטוסים רוסיים להמריא ולנחות בשטחן, כאות הזדהות עם הסבל האוקראיני.[48] בנוסף, גם שרי התחבורה של המדינות הבלטיות הודיעו שיצטרפו לחרם על רוסיה. ב-27 בפברואר, הודיע האיחוד האירופי על איסור גורף של מעבר מטוסים רוסיים מעל המרחב האווירי של מדינות האיחוד.[49] ארצות הברית ואחרות הצטרפו בהמשך.

הרוגלטור הרוסי רצה שהתקשורת הרוסית "תשתמש במידע ובנתונים שהושגו על ידם רק ממקורות רוסיים רשמיים".[50] רוסיה הגבילה את הגישה לפייסבוק בארצה.[51] בהמשך דווח שהגישה לטוויטר הוגבלה.[52] רגולטור התקשורת של רוסיה הורה לתקשורת העצמאית במדינה להסיר דיווחים המתארים את ההתקפה על אוקראינה כ"מתקפה, פלישה או הכרזת מלחמה". לפי ההנחיה, מי שלא יעשה כן ייחסם וייקנס.[53] בהמשך אושר חוק שהעניש אנשים שמפיצים "חדשות מזויפות" בעד 15 שנות מאסר.[54]

ב-27 בפברואר רוסיה העלתה את הכוננות הגרעינית. ב-15 במרץ היא הטילה עיצומים על בכירים בארצות הברית. חלקם סמליים בעיקרם.

באוקראינה, הושעתה הפעילות של 11 מפלגות "בעלות קשרים לרוסיה".

טורקיה הודיעה כי היא נערכת לסגור את מצרי הבוספורוס והדרדנלים בפני ספינות מלחמה רוסיות ואוקראיניות, מכוחה של אמנת מונטרה משנת 1936.

התובע בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג הודיע כי בכוונתו לפתוח בחקירה בחשד לביצוע פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות מצד רוסיה במהלך הפלישה. בנוסף, בשלהי מרץ ותחילת אפריל 2022 פורסמו תיעודים רבים של מעשים הנחשדים לפשעי מלחמה של רוסיה כלפי אזרחים אוקראינים, בהם טבח, אונס, ירי באזרחים חפים מפשע בעת הימלטות מהקרבות, ועוד.

פגיעה בכלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשרוסיה החלה בפלישתה, אוקראינה עברה במהירות לכלכלת מלחמה. חברות שינו את מה שהן יצרו בשביל לסייע במאמץ המלחמתי. הבנק המרכזי של אוקראינה הקים חשבון מימון המונים לתרומה לחיילים וסיוע הומניטרי.[55] ב-28 במרץ שרת הכלכלה האוקראינית הודיעה שהנזק לכלכלה האוקראינית כתוצאה מהלחימה הוערך בכ-565 מיליארד דולר.

הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי הודיע כי דחה רשמית את בקשת ההצטרפות הרוסית לארגון.[56]

רבות מהחברות הבין-לאומיות הגדולות הפסיקו את פעילותן ברוסיה, ואף בבלארוס.[57][58] לאחר הפרסום על הפלישה הגיבו הבורסות בעולם בנפילות שערים, בורסת מוסקבה נפלה ב-33% ותיקנה חלק משמעותי לקראת סוף חודש מרץ 2022, נאסד"ק ב-3%. מחיר הזהב זינק ביותר מ-2.5% ומחירי הנפט זינקו ב-6–7%.[59]

כמו כן הוערכה עליית מחירים בתחום המזון במדינות רבות, בשל היות אוקראינה ורוסיה מיצואניות החיטה והתירס הגדולות בעולם, וזאת נוסף לעליית מחירי הדלק.[60][61] מדד מחירי המזון של האו"ם זינק בכמעט 13% במרץ 2022.[62]

ערך הרובל הרוסי צנח ביותר מ-30% לשפל חסר תקדים ולמצב שערכו שווה פחות מסנט אמריקאי.[63] החל מסוף מרץ החל הרובל להתחזק וחזר לשוויו מלפני המלחמה. הבנק המרכזי ברוסיה העריך כי כלכלת רוסיה תתכווץ בין 8 ל-10 אחוזים בשנת 2022.[64] רוסיה נכנסה לחדלות פירעון על החוב במטבע זר ביוני 2022.[65]

הנציבות האירופית קידמה תוכניות לצמצום של יבוא גז מחצבים מרוסיה במטרה לצמצם את התלות בה בתחום זה.[66] האיחוד האירופי גם הסכים להטיל חרם על מרבית הנפט הרוסי.[67]

תרבות וספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצות כדורגל וכדורסל רבות ביטלו את משחקיהן נגד קבוצות רוסיות. גמר ליגת האלופות 2022 הועבר מגזפרום ארנה של זניט סנקט פטרבורג לסטאד דה פראנס.[68] פיפ"א ואופ"א השעו את נבחרות רוסיה ואת הקבוצות הרוסיות מהמפעלים השונים.[69]

הוועד האולימפי הבינלאומי קרא לפדרציות הספורט להעביר או לבטל אירועי ספורט שמתוכננים להיערך ברוסיה ובלארוס.[22] בהמשך המליצו כי אף ספורטאים או שופטים רוסיים ובלארוסיים לא יורשו להשתתף באירועי ספורט בינלאומיים.[70] מרוץ פורמולה 1 לא יתקיים בעיר הרוסית סוצ'י בספטמבר 2022 כפי שתוכנן.[71] איגוד הג'ודו העולמי הודיע כי החליט לשלול מוולדימיר פוטין נשיא רוסיה את תואר נשיא הכבוד של הארגון, שקיבל בשנת 2010.[72] איגוד הטאקוונדו העולמי שלל את החגורה השחורה של פוטין.

הגוף המפקח של איגוד השידור האירופי החליט להשעות את רוסיה מאירוויזיון 2022.[73] רוסיה ובלארוס הושעו גם ממשחקים הפראלימפיים בבייג’ין.[74]

פליטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – משבר הפליטים האוקראיני (2022)
פליטים במעבר הגבול.

לפי הערכת נציבות האו"ם לפליטים, ביום הלחימה הראשון אלפי אוקראינים חצו את הגבול לארצות השכנות – בעיקר למולדובה ולרומניה, וכ-100,000 תושבים אוקראינים ברחו מבתיהם בגלל הלחימה.[41] ב-26 בפברואר הודיע משמר הגבול הפולני שיותר מ-46 אלף בני אדם עברו את הגדר. ב-20 באפריל 2022, האו"ם הודיע שלמעלה מ-5 מיליון בני אדם עזבו את המדינה.

ארצות הברית ומדינות באירופה התגייסו למען הפליטים. אוקראינים, בהיותם תושבי אירופה, לא נדרשו לוויזה על מנת להיכנס לתחומי האיחוד האירופי, כך שמדינות לא יוכלו לגרשם ליעדים אחרים. החוק איפשר להם להישאר בתחומי האיחוד למשך 90 יום.[75] מדינות אחרות, כמו ישראל, קלטו פליטים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Russian general who oversaw atrocities in Syria led cluster bomb attacks on civilians in Ukraine
  2. ^ YouTube play button icon (2013–2017).svg "אללה אכבר" באוקראינה: אלפי לוחמים צ'צ'נים נשלחו למלחמה, סרטון בערוץ כאן חדשות, באתר יוטיוב (אורך: 4:00)
  3. ^ לפי הודעת סרגיי רודסקוי, סגן הרמטכ"ל הרוסי
  4. ^ N12 - המלחמה באירופה: פוטין שואף ל"שליטה מלאה" בדרום אוקראינה, N12, ‏2022-04-22
  5. ^ לפי הודעת פיקוד הצבא האוקראיני מ-22 ליוני.
  6. ^ לפי הודעת משרד ההגנה הרוסי מ-17 ביוני, בסך הכל הגיעו לאוקראינה מתחילת המלחמה כ-7,000 מתנדבים זרים, ועד אמצע יוני נותרו רק כ-3,200 מהם באוקראינה
  7. ^ בהודעה הרוסית דובר על "אבדות בלתי חוזרות" של הצד האוקראיני
  8. ^ Refugee arrivals from Ukraine (since 24 February 2022) באתר נציבות האו"ם לפליטים
  9. ^ לפי הודעת דובר משרד ההגנה הרוסי מה-18 ביוני 2022
  10. ^ ראה ראיון עם גנרל וולודימיר קרפנקו, ראש המערך הלוגיסטי של צבא היבשה האוקראיני, שהתפרסם ב-national defense magazine ב-15 ביוני
  11. ^ ynet והסוכנויות, אוקראינה: השלב השני במלחמה החל, רוסיה פתחה במתקפה הנרחבת בדונבאס, באתר ynet, 19 באפריל 2022
  12. ^ דמיאן פצ'טר, ‏שוודיה ופינלנד מתקרבות לנאט"ו, רוסיה מאיימת: "רצוי להחזיר את האיזון", באתר ישראל היום, 14 באפריל 2022
  13. ^ Ukraine calls for Security Council discussions on de-escalating tensions with Russia, thehill
  14. ^ `War': Russian President announces military operation, asks Ukrainian army to surrender, The Kashmir Monitor, ‏24 בפברואר 2022 (באנגלית)
  15. ^ שם, M.Clark, G. Barros and K.Stepanenko, "Russian-Ukraine warning update: initial Russian offensive campaign assessment"
  16. ^ יומן בחירות: יום שישי, 18 במרץ 2022, www.zman.co.il, ‏2022-03-18
  17. ^ גלובס, שירות (2022-03-25). "צבא רוסיה: השלב הראשון במבצע הושלם. נתמקד בשחרור דונבאס". Globes. נבדק ב-2022-03-25.
  18. ^ בריטניה: התקפות על אזרחים באוקראינה "חייבות להיחקר כפשעי מלחמה", רשת 13
  19. ^ זלנסקי הכריז: רוסיה ביצעה רצח עם בבוצ'ה; ברוסיה מכחישים: "כוחותינו עזבו קודם", www.maariv.co.il
  20. ^ אוקראינה: השלב השני במלחמה החל, רוסיה פתחה במתקפה הנרחבת בדונבאס, www.ynet.co.il, ‏2022-04-18
  21. ^ זלנסקי קורא לפוטין: "עלינו לדבר ולהפסיק את ההרג", סרוגים
  22. ^ 1 2 פוטין קרא לצבא האוקראיני לבצע הפיכה במדינה: "קחו את הכוח לידיכם", כאן-תאגיד השידור הישראלי, ‏25 בפברואר 2022
  23. ^ שיחות הפסקת האש יצאו לדרך, קייב דורשת: נסיגה רוסית מלאה, באתר ynet, 28 בפברואר 2022
  24. ^ Ukraine: what we know on day six of Russia’s invasion, the Guardian, ‏2022-03-01 (באנגלית)
  25. ^ המו"מ בין קייב למוסקבה יעבור לטורקיה. מקרון נגד דברי ביידן: "להימנע מהסלמה", www.ynet.co.il, ‏2022-03-27
  26. ^ Waterfield, Bruno. "Ukrainians 'kill negotiator as suspected enemy spy'" (באנגלית). ISSN 0140-0460. נבדק ב-2022-05-02.
  27. ^ דוד מול גוליית: העוצמה הצבאית הרוסית מול הכוח האוקראיני הנחות, וואלה, 24.02.2022
  28. ^ 1 2 The Military Balance 2021, International Institute for Strategic Studies, February 2021, pages:190-205,208-212
  29. ^ 1 2 In numbers: How does Ukraine's military stack up against Russia?, February 2022,
  30. ^ מ-"חיילי חוזה" ועד "עתודה צבאית קרבית של המדינה" – על כוח האדם הזמין שרוסיה יכולה לשלוח להילחם באוקראינה, dyoma.co.il, 20 מרס 2022
  31. ^ Rusia a publicat un tabel al „mercenarilor” străini din Ucraina (ברומנית)
  32. ^ Volodimir Zelenski, anunț de ultimă oră. Câți bani va primi fiecare om care ia arma în mână și va apăra Ucraina. „Acesta va fi salariul lui” (ברומנית)
  33. ^ טילי שיוט, טנקים, ארטילריה: כך החלה מכת הפתיחה הרוסית, ynet, 24.02.2022
  34. ^ The Russian weaponry being used to attack Ukraine, the Washington post
  35. ^ Russia Invades Ukraine: Missiles And Misinformation, forbs
  36. ^ המלחמה באירופה: איזה נשק יש לצבא אוקראינה?, mako, ‏27 בפברואר 2022
  37. ^ ישי, רון בן; לקייב, שליח ynet ו"ידיעות אחרונות" (2022-02-27). "האוקראינים מחזיקים מעמד, בינתיים". Ynet. נבדק ב-2022-02-27.
  38. ^ רוסיה: מוכנים לדון עם קייב בכניעה תמורת פירוז, כאן-תאגיד השידור הישראלי
  39. ^ "פוטין בחר במלחמה הזו": אלו הסנקציות שהוטלו עד כה על רוסיה, כלכליסט, ‏25 בפברואר 2022
  40. ^ מועצת אירופה השעתה את רוסיה מהארגון, באתר ynet, 25 בפברואר 2022
  41. ^ 1 2 והסוכנויות, ynet (2022-02-24). "יום ראשון למלחמת רוסיה-אוקראינה: 57 הרוגים ו-100 אלף פליטים". Ynet. נבדק ב-2022-02-24.
  42. ^ Putin reveals plan to dominate Europe beyond Ukraine: Neighbours Finland and Sweden are warned they will face 'military and political consequences' if they join NATO, דיילי מייל, ‏2022-02-26 (באנגלית)
  43. ^ "המודיעין המערבי הוא מכפיל כוח, אך החולשה הרוסית מפתיעה". הארץ. נבדק ב-2022-04-02.
  44. ^ אוני, אסף (2022-04-28). "עשרות מדינות התחייבו לחמש את אוקראינה ב־5 מיליארד דולר". Globes. נבדק ב-2022-04-28.
  45. ^ Sweden follows Finland in confirming it will apply to join Nato, the Guardian, ‏2022-05-16 (באנגלית)
  46. ^ ארצות הברית מעבירה את השגרירות באוקראינה לפולין, זמן ישראל, ‏24 בפברואר 2022
  47. ^ Canada announces stronger sanctions after Russia strikes Ukraine, CityNews Ottawa (באנגלית)
  48. ^ צ'כיה, פולין, בריטניה ובולגריה יסגרו את השמיים בפני מטוסים רוסים, dailysabah, ‏25 בפברואר 2022 (באנגלית)
  49. ^ שמי האיחוד האירופי ייסגרו לגמרי למטוסים רוסיים, כולל מטוסי אוליגרכים, באתר ynet, 27 בפברואר 2022
  50. ^ רוסקומנדזור, Вниманию средств массовой информации и иных информационных ресурсов, rkn.gov.ru, ‏24 בפברואר 2022
  51. ^ "רוסיה תוקפת אווירית מסביב לקייב; הקרמלין יגביל את הגישה לפייסבוק במדינה". הארץ. נבדק ב-2022-02-25.
  52. ^ Russell Brandom, Russia blocks Twitter as Ukraine invasion escalates, The Verge, ‏26 בפברואר 2022 (באנגלית)
  53. ^ "התקדמות הפלישה הרוסית לאוקראינה: מה ידוע עד כה". הארץ. נבדק ב-2022-02-27.
  54. ^ עורך ויקיפדיה בכיר נעצר בבלארוס וצפוי לעונש מאסר ממושך, mako, ‏2022-03-13
  55. ^ ג'ורנל, וול סטריט (2022-03-17). "כלכלת מלחמה באוקראינה: 'מפעלים שיצרו סוודרים עברו לייצר כלי נשק'". Globes. נבדק ב-2022-04-04.
  56. ^ ה-OECD דחה רשמית את בקשת הצטרפות רוסיה לארגון, באתר ynet, 25 בפברואר 2022
  57. ^ ויקיחדשות – מאות חברות מחרימות את רוסיה בעקבות הפלישה לאוקראינה מאות חברות מחרימות את רוסיה בעקבות הפלישה לאוקראינה, באתר ויקיחדשות, 13 במרץ 2022
  58. ^ AP (2022-05-23). "3 חודשים לפלישה: כך משפיעה המלחמה על החיים ברוסיה". Ynet. נבדק ב-2022-05-23.
  59. ^ נועם לנדמן, מיקי גרינפלד, פלישת רוסיה לאוקראינה טלטלה את השווקים: מהפך בוול סטריט - המדדים ננעלו בעליות, באתר כלכליסט, 24 בפברואר 2022
  60. ^ המלחמה תגיע לכיס? החשש הגדול - עלייה במחיר הדלק, באתר ערוץ 7, 24 בפברואר 2022
  61. ^ שר החקלאות עודד פורר קיים הערכת מצב מקצועית על רקע ההתפתחויות המדיניות במזרח אירופה, GOV.IL
  62. ^ "Ukraine war causes giant leap in global food prices, says UN". BBC News (באנגלית בריטית). 2022-04-08. נבדק ב-2022-04-09.
  63. ^ יאיר נבות וסוכנויות הידיעות, החברות שהפסיקו פעילות ברוסיה בעקבות הפלישה לאוקראינה, באתר ynet, 7 במרץ 2022
  64. ^ אוקראינה: הקרמלין מאבד פלוגת חיילים בכל יום; הכלכלה הרוסית תתכווץ בכ-10%, רשת 13
  65. ^ בפעם הראשונה מאז מהפכת אוקטובר: רוסיה נכנסה לחדלות פירעון על החוב הזר שלה | כלכליסט, m.calcalist.co.il
  66. ^ אסף אוני, ‏האיחוד האירופי מתכנן: כך נפחית בשני-שלישים את יבוא הגז מרוסיה, באתר גלובס, 8 במרץ 2022
  67. ^ N12 - האיחוד האירופי הסכים להטיל חרם על מרבית הנפט הרוסי, N12, ‏2022-05-31
  68. ^ בעקבות המצב: גמר ליגת האלופות יערך בפריז, ערוץ הספורט, ‏25 בפברואר 2022
  69. ^ הודעה באתר אופ"א.
  70. ^ בן גולדפריינד, ‏הוועד האולימפי הבינלאומי: "אל תאשרו כניסת רוסים ובלארוסים", באתר ‏מאקו‏‏, ‏28 בפברואר 2022‏
  71. ^ בדשא ובמסלול המרוצים: הפלישה לאוקראינה פוגעת בספורט הרוסי, כלכליסט, ‏25 בפברואר 2022
  72. ^ איגוד הג'ודו העולמי שלל תואר מפוטין, באתר ערוץ 7, 27 בפברואר 2022
  73. ^ בשל הלחימה: רוסיה לא תשתתף באירוויזיון השנה, באתר ynet, 25 בפברואר 2022
  74. ^ ONE, מערכת (2022-03-03). "הרוסים והבלארוסים מחוץ למשחקים הפראלימפיים". Ynet. נבדק ב-2022-03-03.
  75. ^ אירופה וארה"ב נערכות לקליטה של 5 מיליון פליטים, כלכליסט, ‏26 בפברואר 2022