משפחת אבו א-למע
מִשְׁפַּחַת אַבּוּ א-לַּמְע (בערבית: أبو اللمع או اللمعيون) היא משפחה לבנונית ממוצא תנוח'י אשר שלטה באזור אל-מתן שבהר הלבנון במאות ה-17 וה-18. בני משפחה זו היו דרוזים, אולם במאה ה-19 התנצרו והשתייכו לזרם המארוני בעקבות נתיניהם בהר הלבנון.
בשנת 1711 נתנו בני משפחת אבו א-למע הדרוזית חסות לחיידר שהאב ותומכיו מקרב השבטים הקייסים, עת חנו בראס אל-מתן. משם יצא שהאב למתקפת פתע נגד הכוחות הימנים בקרב עין דארה והביסם, דבר שהביא לביסוס שלטונו.[1]
בשנת 1843, במטרה להפיג את המתיחות ההולכת וגוברת בין המארונים לדרוזים בהר הלבנון, ובמסגרת ניסיון השגת דריסת רגל אוסטרית בלבנון, הציע קלמנס ונצל פון מטרניך למנות שני נציגי נפה, קאימקאמים, האחד נוצרי מארוני ממשפחת אבו א-למע, חיידר אבו א-למע שישלוט על הנפה הנוצרית, והשני דרוזי ממשפחת ארסלאן שישלוט על הנפה הדרוזית, ושניהם כפופים לוואלי של צידון.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ קרב עין דארה, באתר המרכז למורשת הדרוזים בישראל
