חבורת בריידי (באנגלית: The Brady Bunch) היא קומדיית סיטקום אמריקאית שנוצרה על ידי שרווד שוורץ (אנ')[1] ושודרה מ-26 בספטמבר 1969 ועד 8 במרץ 1974 ברשת ABC . הסדרה סובבת סביב משפחה מורכבת גדולה של שישה ילדים, הכוללת שלושה בנים ושלוש בנות.[2] אף על פי שהיא מעולם לא הייתה להיט רייטינג או הצלחה יוצאת דופן במהלך ההרצה המקורית שלה, התוכנית הפכה מאז למוצר פופולרי בשידורים חוזרים, במיוחד בקרב ילדים ובני נוער.
הצלחתה המאוחרת של הסדרה הובילה לכמה סרטי איחוד טלוויזיה וסדרות ספין-אוף: שעת חבורת בריידי (1976–77), בנות בריידי מתחתנות (1981), כלות בריידי (1981), חג המולד של בריידי (1988), והבריידיס (1990). בשנת 1995, הסדרה עובדה לסרט תיאטרון קומדי סאטירי בשם The Brady Bunch Movie, ואחריו A Very Brady Sequel ב-1996. סרט המשך שני, חבורת בריידי בבית הלבן, שודר בערוץ פוקס בנובמבר 2002 כסרט טלוויזיה .
בשנת 1997, הפרק "לקבל את דייווי ג'ונס " (עונה שלישית, פרק 12) דורג במקום ה-37 ב -100 הפרקים הגדולים בכל הזמנים. הפופולריות המתמשכת של התוכנית הביאה להכרה הנרחבת שלה כאייקון תרבות אמריקאי.
מייק בריידי (רוברט ריד), אדריכל אלמן עם שלושה בנים: גרג (בארי וויליאמס), פיטר (כריסטופר נייט), ובובי (מייק לוקינלנד) - מתחתן עם קרול מרטין (פלורנס הנדרסון)[3], שיש לה בעצמה שלוש בנות: מרסיה (מורין מקורמיק), יאן (איב פלאמב), וסינדי (סוזן אולסן). קרול ובנותיה לוקחות את שם המשפחה בריידי. עוד במשפחה המורכבת יש את עוזרת הבית של מייק, אליס נלסון (אן בי דייוויס), והכלב של הבנים, טייגר. (בפרק הפיילוט לבנות יש גם חיית מחמד: חתול בשם פלאפי שאף פעם לא מופיע באף פרק אחר). התפאורה היא בית גדול בן שתי קומות שתוכנן על ידי מייק, הממוקם בפרבר של לוס אנג'לס.[4] התוכנית מעולם לא התייחסה למה שקרה לבעלה הראשון של קרול, רק קבעה שכמו מייק, גם היא אלמנה.[5]
צוות השחקנים הרגיל מופיע ברצף כותרת פתיחה עם "צילומי ראש" של וידאו מסודרים ברשת של שלוש על שלוש, כאשר השחקנים נראים מסתכלים אחד על השני. הרצף השתמש ב"טכניקת תמונה רב-דינמית " שהייתה אז חדשה ונוצרה על ידי הקולנוען הקנדי כריסטופר צ'פמן ; האפקט הזה כונה בעיתונות כ"אפקט בריידי באנץ'".[6][7] בגיליון 2010 של TV Guide, רצף כותרת הפתיחה של התוכנית דורג במקום השמיני ברשימת 10 קטעי הקרדיטים המובילים של הטלוויזיה, כפי שנבחרו על ידי הקוראים.[8]
סם פרנקלין ( אלן מלווין ) הוא החבר של אליס. הוא הבעלים של קצבייה מקומית. סם מופיע רק בשמונה פרקים, אבל הם משתרעים על כל חמש העונות. הוא גם מוזכר לעיתים קרובות בדיאלוג, ואליס יוצאת איתו מדי פעם לדייטים מחוץ למסך. עד למועד הסרט המיועד לטלוויזיה משנת 1981, בנות בריידי מתחתנות, אליס וסם נשואים.
טייגר הכלב - הכלב המקורי ששיחק את טייגר מת מוקדם בעונה הראשונה.[9] כלב חלופי התגלה כבעייתי, ולכן המפיקים החליטו שהכלב יופיע רק כאשר הוא חיוני לעלילה. טייגר הופיע בכמחצית מהפרקים בעונה הראשונה וכחצי תריסר פרקים בעונה השנייה. טייגר נעלם לכאורה ללא הסבר ולא הוצג שוב לאחר "הג'וקר הלא מעשי" (הפרק האחרון שהוצג עם טייגר) ו"מה עולה למעלה" (הפרק האחרון שנעשה עם טייגר); עם זאת, המלונה שלו נשארה בחצר האחורית במשך כל הסדרה.
סוזן אולסן, 1973מר פיליפס ( ג'ק קולינס ) הוא הבוס של מייק במשרד האדריכלים. הוא מופיע רק בשלושה פרקים - כולם בעונה השנייה - אבל מוזכר לעיתים קרובות בפרקים אחרים כאשר מתרחשות בעיות הקשורות לעבודה.
בן הדוד אוליבר (רובי ריסט) – באמצע העונה החמישית, המפיקים הוסיפו דמות חדשה בשם אוליבר, אחיינה הצעיר של קרול בריידי, שנשלח לגור עם בני הזוג בריידי בזמן שהוריו מתגוררים בדרום אמריקה. הדמות נוספה בניסיון למלא את פער הגילאים שהותירו ילדי בריידי המתבגרים - הצעירה (סוזן אולסן) הייתה בת 12 במהלך העונה האחרונה של התוכנית. לויד שוורץ, בנו של היוצר והמפיק בפועל שרווד שוורץ, הודה מאוחר יותר שהדמות הוציאה את האיזון של התוכנית. המעריצים לא אהבו את דמותו של אוליבר. אוליבר מופיע בששת הפרקים האחרונים של העונה החמישית, שהתבררה כעונה האחרונה, שכן ABC ביטלה את הסדרה ב-1974. המונח "בן הדוד אוליבר" שימש לתיאור הוספת דמות צעירה כניסיון להציל סדרה מביטול.[10]
ב-1966, בעקבות הצלחת סדרת הטלוויזיה שלו "האי של גיליגן", הגה שרווד שוורץ את הרעיון ל"חבורת בריידי" לאחר שקרא בלוס אנג'לס טיימס כי "ל-30% מהנשואים [בארצות הברית] יש ילד או ילדים מנישואים קודמים ". הוא התחיל לעבוד על תסריט פיילוט לסדרה שכותרתה באופן זמני "שלי ושלך". לאחר מכן פיתח שוורץ את התסריט כך שיכלול שלושה ילדים לכל הורה. בעוד מייק בריידי מתואר כאלמן, שוורץ רצה במקור שהדמות של קרול בריידי תהיה גרושה, אבל הרשת התנגדה לכך. הושגה פשרה לפיה מצבה המשפחתי של קרול (בין אם הייתה גרושה או אלמנה) מעולם לא נחשף ישירות.
שוורץ הראה את הסדרה לרשתות הטלוויזיה "שלוש הגדולות" של התקופה. ABC, CBS ו־NBC, כולן אהבו את התסריט, אבל כל רשת רצתה שינויים לפני שהם יתחייבו לצלם, אז שוורץ גנז את הפרויקט. למרות שקיימים קווי דמיון בין הסדרה לשני סרטי קולנוע משנת 1968, United Artists' Yours, Mine and Ours (בכיכובם של הנרי פונדה ולוסיל בול) וסרטי CBS מישהו במיטתה של אמא (בכיכובם של בריאן קית' ודוריס דיי), התסריט המקורי עבור חבורת בריידי הקדים את התסריטים של שני הסרטים הללו. אף על פי כן, ההצלחה יוצאת הדופן של Your, Mine and Ours ( הסרט ה-11 הרווחי ביותר של 1968 ) הייתה גורם בהחלטה של ABC להזמין פרקים לסדרה.
לאחר שקיבל התחייבות ל-13 פרקים של תוכניות טלוויזיה מ-ABC ב-1968, שוורץ שכר את במאי הקולנוע והטלוויזיה ג'ון ריץ' לביים את הפיילוט, שנקרא אז "בריידי ברוד", ליהק את ששת הילדים מ-264 ראיונות במהלך אותו קיץ, ושכר שחקנים שיגלמו את תפקידי האם, האב ועוזרת הבית.[11] מבחינת האב, שוורץ ליהק במקור את בוב הולידיי, שהיה ידוע כסופרמן במחזמר בברודוויי, אך מכיוון שהולידיי היה בעל ניסיון מועט במצלמה, מנהלי הרשת החליטו להעניק את התפקיד לשחקן הטלוויזיה הוותיק רוברט ריד.
שיר הנושא, שנכתב על ידי שוורץ ופרנק דה וול, ובמקור עובד ובוצע על ידי פול פאריש, לויס פלטשר וג'ון בלנד תחת השם The Peppermint Trolley Company, בישר לקהל במהירות שהבריידיס הם משפחה מעורבת.[12] כפי שתואר לעיל, משפחת בריידי מוצגת בגריד של שלוש על שלוש, גרפיקה בסגנון לוח טיק-טק, עם קרול במרכז העליון, אליס בבלוק האמצעי, ומייק במרכז התחתון. מימין שלושה בלוקים עם הבנים מהגדול למעלה ועד הקטן. משמאל שלושה בלוקים עם הבנות מהגדול ועד הצעיר. בעונה השנייה, ילדי בריידי מתחילים לשיר את שיר הנושא. בעונה השלישית, הבנים שרים את הבית הראשון, הבנות שרות את הבית השני, וכולם שרים יחד על הבית השלישי והאחרון. בעונה הרביעית נרשמה גרסה חדשה עם אותו מבנה כמו גרסת העונה השלישית, אך בעונה החמישית חוזרת גרסת העונה השלישית.[13] השימוש בחידוש הזה כאן הפך כל כך מוכר דרך הפופולריות של הסיטקום עד שהוא כונה בעיתונות "אפקט בריידי באנץ'".[7]
כתוביות הסיום כוללות גרסה אינסטרומנטלית של הבית השלישי של שיר הנושא. בעונה הראשונה, הוא הוקלט על ידי חברת Peppermint Trolley. מהעונה השנייה ואילך, השיר הוקלט על ידי מוזיקאי פרמאונט.
^Ariano, Tara; Bunting, Sarah D. (2006). Television Without Pity: 752 Things We Love to Hate (And Hate to Love) About TV. Quirk Books. p. 63. ISBN1-59474-117-4.
.jpg)
"חבורת בריידי", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"חבורת בריידי", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"חבורת בריידי", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
