משרד רווחה ראשי לגרמנים אתניים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

משרד הרווחה הראשי לגרמנים אתניים או המשרד לסיוע לגרמנים אתניים או משרד אתני מרכזי (בגרמנית: Hauptamt Volksdeutsche Mittelstelle, בראשי תיבות VoMi) היה סוכנות של המפלגה הנאצית שהוקמה כדי לנהל את האינטרסים של גרמנים אתניים (פולקסדויטשה) שחיו מחוץ לגבולות גרמניה הנאצית.

בשלב מאוחר יותר, תחת הפיקוד המרכזי של האס אס (Allgemeine SS), התווספה למשרד גם המטלה לטפל בניהול האידאולוגיה הנאצית במרחב המחיה במזרח אירופה.

למנהיגי המפלגה הנאצית היה ברור מההתחלה שאם המפלגה רוצה להשפיע על הגרמנים האתניים שנמצאים מחוץ לגבולות גרמניה, על המפלגה לתאם בין הגופים השונים הפועלים בקרב אוכלוסייה זו ולהשתלט עליהם. הגוף הראשון שהוקם לצורך זה היה "המועצה לגרמנים אתניים" ( Volksdeutsche Rat) שהוקמה בסתיו 1933 במטרה להוביל ולתאם את האופי הלאומי אצל הגרמנים שמעבר לגבול. המועצה נקלעה לסכסוכים בין NSDAP/AO לבין ה-VDA ‏(Volksbund für das Deutschtum im Ausland)‏[1]. לפיכך הוקם ב-1937 משרד הרווחה הראשי לגרמנים אתניים, בניהולו של איש האס. אס וורנר לורנץ, כחלק רשמי של המפלגה הנאצית. המשימה העיקרית של VoMi הייתה ארגון וניהול היישוב מחדש של עמים גרמנים מחוץ לגרמניה ובראש ובראשונה חיזוק ההתיישבות הגרמנית במחוזות הרייך (Reichsgau) "פולין הגדולה" ופומרניה. בין 1939 ל-1942, VoMi יישבה מחדש חצי מיליון גרמנים אתניים בשטחים שנכבשו זה עתה תחת הסיסמה "Heim ins Reich" (מילולית: בית לאימפריה). לשם השגת מידע על גרמנים מחוץ לגבולות גרמניה והשגת כתובותיהם השתלט VoMi גם על ה-DAI, המכון הגרמני לחו"ל (Deutsches Ausland-Institut).

RKFDV[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-7 באוקטובר 1939, ימים לאחר הפלישה לפולין, הקים היטלר את ה"רייכסקומיסריאט לחיזוק האומה הגרמנית" או "נציבות הרייך לחיזוק הגרמניות" (בגרמנית: Reichskommissariat für die Festigung deutschen Volkstums הידוע בראשי התיבות שלו: RKFDV) ומינה את רייכספיהרר האס אס היינריך הימלר כרייכסקומיסר. עמדה זו איפשרה לאס אס לתכנן, ליזום ולשלוט בקצב הגירמון (Germanisierung), ההתיישבות ופרויקט העברת האוכלוסייה בפולין הכבושה; לאחר מבצע ברברוסה הורחבו הסמכויות לרוסיה הכבושה.

בשנת 1941 נעשה שינוי ארגוני וה-RKFDV שודרג להיות משרד ה-אס אס הראשי (Hauptamt) עם שליטה על כל אנשי VoMi והמשרדים בשטחים הכבושים. ל-RKFDV, כארגון המפקח הייתה הסמכות לקבוע מי נחשב כגרמני ואיזו אוכלוסייה צריכה להיות מגורשת או מושמדת כדי לפנות מקום למתיישבים הגרמנים. הימלר, כמפקד ה-RKFDV הנחה את האיינזצגרופן ויחידות אס אס אחרות לרכז ולהרוג יהודים, צוענים וסלאבים.

ביוני 1942 הימלר, באישורו של היטלר, הכפיף את כל אנשי VoMi תחת השיפוט של המשטרה ובתי המשפט של האס אס ובכך הפך הימלר לאחראי על כל הנוגע ל-VoMi, המדיניות כלפי הגרמנים האתנים ומרחב המחיה. וה-VoMi עבר לחסותו למרות שרשמית נשאר חלק מהמפלגה.

מעורבות בשואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחת מיחידות ה-VoMi, זונדרקומנדו R, מחליפתה של האיינזצגרופה D באזור טרנסניסטריה, בפיקודו של הורסט הופמייר (Horst Hoffmeyer), ביצעה מעשי טבח רבים של יהודים במחצית הראשונה של 1942. הקורבנות היו מגורשים משטח רומניה[2], המרשל יון אנטונסקו שאף "לנקות" את העם הרומני מיהודים. הטכניקה המועדפת עליו הייתה לגרש אותם לטריטוריה בשליטת גרמניה והשארת האחריות להשמדתם ליחידות האס אס / משטרה. רבים מיהודים אלו הועברו הלוך ושוב במשך שבועות לפני שתמהיל של יחידות זונדרקומנדו R ומיליצית Selbstschutz[3] של גרמנים אתנים רצחו אותם. בין הגרמנים האתנים שעסקו ברצח היו גם מנוניטים שדרך חייהם בדרך כלל דוגלת באי-אלימות[4]

תזכיר של ס"ס אוברגרופנפיהרר אוגוסט פרנק[5] ממחלקת הכלכלה והמינהלה הראשית של האס אס (SS-Wirtschafts-Verwaltungshauptamt) הורה שאת הרכוש שנשדד מהקורבנות יש לשלוח למשרדי VoMi בלודז', עובדה המוכיחה מעורבות נוספת של VoMi בשואה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אנדרי אנגריק, ההסלמה במדיניות הגרמנית-רומנית האנטי-יהודית לאחר המתקפה על ברית-המועצות, יד ושם - קובץ מחקרים כו, יד ושם, תשנ"ח, עמ' 153-180 ‬

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שהפך מאוחר יותר ל-Verein für Deutsche Kulturbeziehungen im Ausland והוכפף באופן מעשי, אם כי לא רשמי ל-VoMi
  2. ^ The Volksdeutsche
  3. ^ תרגום מילולי של Selbstschutz הוא התגוננות עצמית. יחידות אלו לא עסקו בהתגוננות אלא בהשמדה
  4. ^ מאיר בוכסווילר, הגרמנים האתניים באוקראינה לקראת מלחמת העולם השנייה, האגודה לחקר תולדות היהודים, המכון לחקר התפוצות, 1980
  5. ^ ראו משפט פוהל