משתמשת:Crystalstars/ארגז חול/אנה כרומי

אנה כרומי
	אין תמונה חופשית
לידה	18 ביולי 1940 (גיל: 83); צ'סקי קרומלוב, צ'כוסלובקיה
לאום	צ'כית
תחום יצירה	ציור ופיסול
זרם באמנות	סוריאליזם
השפעה מ	סלבדור דאלי, י.מ.וו. טרנר, בית הספר הווינאי של ריאליזם פנטסטי
יצירות ידועות	גלימת המצפון, רוח האולימפוס, אירופה, יוליסס, סיזיפוס

אנה כרומי (בצ'כית: Anna Chromý; ‏נולדה ב-18 ביולי 1940 בצ'סקי קרומלוב שבצ'כוסלובקיה^[1]), היא ציירת ופסלת. היא נולדה בבוהמיה, גדלה באוסטריה, חיה בצרפת ועובדת באיטליה. בשלהי מלחמת העולם השנייה, עברה משפחתה של אנה כרומי מבוהמיה לווינה, אוסטריה. משפחתה לא יכלה לממן את לימודי האומנות שלה. ולכן רק אחרי שנישאה ועברה להתגורר בפריס החלה ללמוד בבית-הספר לאמנויות אקול נסיונל סופרייר דה בוזאר. שם היא התפרסמה בזכות העולם הסוריאליסטי שהיא הציגה.

בשנת 1992 נפצעה אנה כרומי בתאונה קשה שסיכנה את חייה, ובגלל זה היא לא יכלה לצייר במשך שמונה שנים. בעקבות התאונה היא החלה לפסל בארד ובשיש.

סטודיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאנה כרומי יש סטודיו בעיר פייטרה-סנטה ועוד סטודיו בעיר טוסקנה, ששם יש לה גם בתי יציקה לארד, פונדריה ארטיסטיקה מאריאני (Fonderia Artistica Mariani) ומאסימו דל קיארו (Massimo Del Chiaro). היא מפסלת את פסלי השיש שלה בסטודיו של מאסימו גאלני (Massimo Galleni) שבעיר פייטרה-סנטה. בעיר קרארה היא מפסלת בסטודיו מיכלאנג'לו שבבעלות פרנקו באראטיני (Franko Barattini).

אומנות המצפון[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאנה כרומי יש סטודיו בעיר פייטרה-סנטה ועוד סטודיו בעיר טוסקנה, ששם יש לה גם בתי יציקה לארד, פונדריה ארטיסטיקה מאריאני (Fonderia Artistica Mariani) ומאסימו דל קיארו (Massimo Del Chiaro). היא מפסלת את פסלי השיש שלה בסטודיו של מאסימו גאלני (Massimo Galleni) שבעיר פייטרה-סנטה. בעיר קרארה היא מפסלת בסטודיו מיכלאנג'לו שבבעלות פרנקו באראטיני (Franko Barattini). היצירה המפורסמת ביותר של אנה כרומי שהוא אותו מעיל ריק המכונה בשם "גלימת המצפון", רחמים (Piétà') או מפקד (Commendatore), נמצא בקתדרלה של זלצבורג, אוסטריה, תיאטרון אסטאטס בפראג, המוזיאון הארכיולוגי הלאומי של אתונה בעיר אתונה ובעוד מקומות. כעת הופכת אנה כרומי את "הגלימה" לקפלה בגובה שלמעלה מארבעה מטרים, על-ידי פיסול של גוש שיש במשקל 200 טון שנמצא במערת מיכלאנג'לו בעיר קרארה. עבודות חשובות נוספות הן "הרוח של אולימפוס", אשר תוצב ליד החזית של הספריה החדשה בשנחאי; ו"אירופה", שהיא פרשנות חדשה למיתוס הישן, אשר תוצב ליד המוסדות האירופיים ^[2]. בשנת 2009 נתן אלבר השני, נסיך מונאקו את היצירה שלה "אוליבייה ד 'אור" (Olivier d’Or) במתנה לחתן פרס נובל לשלום, אלי ויזל. בשנת 2008 נתנה אנה כרומי דגם של היצירה שלה, גלימת המצפון, לאפיפיור בנדיקטוס השישה עשר בכנסיית סיינט פיטרס שבעיר רומא לרגל הקמת מכון המצפון ^[3]. אנה כרומי שואבת את ההשראה האומנותית שלה משמיעת מוסיקה, ובמיוחד משמיעת יצירות אופרה; ממחול קלאסי; ומהמיתולוגיה העתיקה. ציוריה מביעים הערצה לסלבדור דאלי (Salvador Dalí) וציירים סוריאליסטים נוספים, והם כוללים הפניות לבית הספר הווינאי של ריאליזם פנטסטי (Vienna School of Fantastic Realism) ולאומנים נוספים ממרכז אירופה. הצבעים שלה, שהיא לפעמים גם משתמשת בפיסולים שלה, מזכירים את האומנות של י.מ.וו. טרנר (J. M. W. Turner).

תצוגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דון ג'ובני וקול הארד (2000) בפראג
השיר של אורפיאוס (2004) פייטרה-סנטה (איטליה)
אירופה (2005) ארמון וונדום, פריס
עיון מחודש במיתולוגיה (2007), המוזיאון הארכיולוגי הלאומי של אתונה, אתונה
חלום המזרח (2009), בייג'ין, סין

קישרים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא אנה כרומי בוויקישיתוף
האתר הרשמי של אנה כרומי: http://www.annachromy.com
מכון המצפון שהוקם בהשראת "גלימת המצפון" של אנה כרומי: http://www.conscienceinstitute.org

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ "הביוגרפיה של אנה כרומי". פיסול וציורים. Web Inclusion. 2010-09-09. נבדק ב-2008-07-12.
^ "עבודות הפיסול הציבוריים של אנה כרומי". פיסול וציורים. Web Inclusion. 2010-09-09. נבדק ב-2010-09-09.
^ "אנה כרומי - הישגים ופרסים". גלריית פיסול. Web Inclusion. 2010-09-09. נבדק ב-2010-09-09.