משתמשת:Danalif/אנסטסיה וולצ'קובה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית


אנסטסיה וולצ'קובהרוסית: Анастаси́я (Ю́рьевна) Волочко́ва, נולדה ב-20 בינואר 1976) היא פרימה בלרינה מפורסמת ממוצא רוסי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

וולצ'קובה נולדה בסנקט פטרבורג למשפחה ממעמד הביניים, אביה היה אלוף טניס שולחן ומאמן אתלטיקה קלה, ואמה הייתה מדריכת טיולים. וולצ'קובה העידה כי מגיל 5 חלמה להיות רקדנית בלט, לאחר שיחד עם אמה היא נכחה בהופעת להקת הבלט של תיאטרון מרינסקי שהציגה את מפצח האגוזים. חוויה זו נחקקה עמוק בזכרונה ובעקבותיה שכנעה את אמה לרשום אותה ללימודי בלט במטרה להיות בלרינה מפורסמת, למרות שלדבריה היא לא ניחנה במבנה הפיזי הטיפוסי המתאים לקריירה כבלרינה (רגליים ארוכות, זריזות וגמישות). "כל מה שאולי התברכתי היה בגוף נאה ובכוח רצון רב. הייתי חרוצה מאוד,לא הסתפקתי בשיעורים הקבוצתיים. הייתי ממשיכה באימונים ובשיעורים פרטיים בבית, ועבדתי בחריצות".

בין 1994 ל-1998, וולצ'קובה הופיעה כסולנית עם בלט מרינסקי בתיאטרון מרינסקי בסנט פטרסבורג, במגוון הפקות, בין היתר: דון קישוט, ג'יזל, לה Bayadère, Le Corsaire, Raymonda, שחרזאדה, Firebird, המזרקה של Bakhchisarai, "מפצח האגוזים" ו "היפהפיה הנרדמת. הופעות אלו זכו להצלחה, ובלט מרינסקי בכיכובה הופיע במגוון ארצות, בינהן בריטניה, בלגיה, צרפת, ספרד, איטליה, יוון, אוסטריה, גרמניה, דנמרק, נורבגיה, בחריין, דרום קוריאה, יפן וקנדה, והופעתה בארה "ב ב"אופרת הבית של מטרופוליטן" ב-1995 הייתה הראשונה בהסטוריה עבור בלט זה. [1][2][3].[4]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלט מרינסקי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השנים 1994-1998 וולצ'קובה הופיעה כסולנית להקת בלט מרינסקי אשר בתיאטרון מרינסקי בסנט פטנסבורג. בשנים אלו כיכבה בהפקות רבות כגון דון קיחוטה, ג'יזל, לה ביידרה, מפצח האגוזים, היפייפיה הנרדמת ועוד רבות אחרות. יחד עם להקת הבלט היא הופיעה בתאטרונים ברחבי העולם בינהם באנגליה, בלגיה צרפת, ספרד, איטליה, יוון, אוסטריה, גרמניה, נורבגיה, בוחריין, קוריאה, קנדה, יפן, ארצות הברית ועוד.

בלט הבולשוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1998 הצטרפה וולצ'קובה בתפקיד הפרימה בלרינה ללהקת הבלט הידועה בעולם הבולשוי אשר במוסקבה, במהלכם עד 2000 כיכבה בהפקות רבות בהנהלת יקטרינה מקסימובה. בין המופעים בהם רקדה זכו להצלחה הפקות שונות כג'יזל, לה ריימודה, המלט, אגם הברבורים, היפייפיה הנרדמת ועוד רבות אחרות, בהן הלהקה הופיעה ברחבי אירופה וובמרכזן הובילה את הלהקה וולצ'קובה בהופעה במרכז קנדי אשר בוושינגטון, ארצות הברית.[3] [4] .ב-2001, הרקדן והכירואגרף הנודע יורי גריגורוביץ' שלח הזמנה אישית לוולצ'קובה לחזור לבלט הבולשוי לרקוד בתפקיד כפול של אודט / אודיל ב "אגם הברבורים"בתאטרון הבולשוי, בעקבות הצלחתה הוענק לוולצ'קובה הפרס היוקרתי Prix Benois דה דנס בשנת 2002. באותה שנה, היא גם העניקה את התואר של אמן הנכבדים של רוסיה.[1][2][3][5]

בשנת 2003 הסתיים החוזה בין וולצ'קובה לבולשוי, ובעקבות חילוקי דיעות בין הצדדים בין השנים הוחלט לא לחדשו. ידיעה זו הפכה להיות במרכז דיווחי החדשות ברחבי העולם על פיה בלט הבולשוי דחה אותה על בסיס היותה "גבוהה וכבדה מדי" כדי להיות בלרינה. במוסקבה בית המשפט פסק כי על תאטרון הבולשוי להחזיר אותה לתפקוד מלא באופן מיידי, והוענקו לה אלפי דולרים כדמי פיצויים.[6][7] למרות שבאופן רשמי וולצ'קובה עדיין הייתה מועסקת על ידי מנעה באופן בולט באופן רשמי Volochkova של המעסיק, היא לא הוצע לי תפקיד יחיד על ידי החברה מאז שנת 2004.[8]

על פיטוריה על ידי בלט הבולשוי, וולאצ'קובה אמרה: "באותה תקופה לא רקדתי במרינסקי או הבולשוי, וידעתי שיש לי שתי אפשרויות - הראשונה הייתה להתרתע מעולם הבלט, והשניה הייתה ליצור משהו חדש ויוצא דופן שיאפשר לי ליצור מול קהל משלי, באופן עצמאי. רציתי להיות בלרינה בזכות עצמי, ולהיות אחראית על יצירת השם והמותג שלי ."[9]

קריירת הסולו מ-1998[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמי שהוזכרה בין השמות הגדולים ביותר בעולם הבלט הרוסי,[10] וולצ'קובה החלה בקריירת הסולו שלה בסוף 1990. מאז רקדה עם הבלט של התיאטרון הלאומי של טוקיו, בורדו בלט, בלט התאטרון לאומי האנגלי ועוד.[3] ברוסיה וולצ'קובה רקדה כפרימה בלרינה עם בלט הרמיטאז' (Hermitage) [3] יחד עם גריגורביץ 'בלט, הייתה בתפקיד ג' יזל, לה Bayadère, Le Corsaire, ספרטקוס" ו "אגם הברבורים".[11][1] עם גריגורביץ 'בלט, קרסנודר תיאטרון, אך גם בין היתר ב" תיאטרון מרינסקי.[12]

עם אותה לטובת הופעות, Volochkova עזר לתרום כספים עבור גורמים שונים, במיוחד עבור ילדים רוסים, כולל ילדים עם בעיות בריאות, בתי יתומים של סנט פטרסבורג ואת בסלאן קורבנות.[11][1][2][3] היא גם תמכה בית ספר תיכון בסנט פטרסבורג, למשל, עם מופע התרמה ב סאדלר ' s wells Theatre בלונדון.[13][14]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

וולצ'קובה הייתה נשואה פעם אחת ויש לה בת אחת מנישואיה, אריאדנה, אשר נולדה ב2005. הם גרים בסנקט פטרבורג ובמוסקבה

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

[[קטגוריה:סנקט פטרבורג: אישים]]

  1. ^ 1 2 3 4 Anastasia Volochkova Official Homepage, volochkova.ru, 8 July 2010.
  2. ^ 1 2 3 Maniwoman, maniwoman.ru, Anastasia Volochkova Published Her Autobiography, 9 October 2009.
  3. ^ 1 2 3 4 5 6 Hermitage Ballet Official Homepage, rus-ballet.com, Anastasia Volochkova Biography, 8 July 2010.
  4. ^ 1 2 The New York Times, 1 November 2004.
  5. ^ Prix Benois de la Danse Official Homepage, benois.theatre.ru, 8 July 2010.
  6. ^ The New York Times, 17 September 2003.
  7. ^ The New York Times, 27 November 2003.
  8. ^ La Tercera, 26 June 2010.
  9. ^ Haaretz, 25 June 2008.
  10. ^ Evening Standard, 18 September 2003.
  11. ^ 1 2 NEWSru, newsru.com, 20 January 2006.
  12. ^ Grigorovich Ballet: La Bayadère (Lead: Anastasia Volochkova), Mariinsky Theatre, 28 – 29 July 2008.
  13. ^ Anastasia Volochkova: Eternal Love, Sadler's Wells Theatre, 30 October 2006.
  14. ^ The Stage, 31 October 2006.