יורי גריגורוביץ'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יורי גריגורוביץ'
Yury Grigorovich.jpg
לידה 2 בינואר 1927 (בן 92)
סנקט פטרבורג, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ברית המועצות, רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה האקדמיה הרוסית לאמנויות התיאטרון עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע כוריאוגרף, רקדן, מחנך מוזיקה, רב בלט, רקדן בלט, במאי עריכת הנתון בוויקינתונים
בן/בת זוג Natalia Bessmertnova עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס ברית המועצות
  • עיטור לנין
  • גיבור העמל הסוציאליסטי
  • עיטור מהפכת אוקטובר
  • האמן העממי של ברית המועצות
  • עיטור מסדר המולדת דרגה ראשונה
  • עיטור מסדר המולדת דרגה שנייה
  • עיטור מסדר המולדת דרגה שלישית
  • עיטור אות הכבוד הארמני
  • מדליה להנצחת 850 שנים לייסוד מוסקבה
  • האמן העממי של הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית
  • אמן כבוד של רוסיה הסובייטית
  • פרס לנין
  • מסדר ההצטיינות האוקראיני, דרגה 3
  • האמן העממי של הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוזבקית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

יורי ניקולייביץ' גריגורוביץ'רוסית: Юрий Николаевич Григорович; ‏2 בינואר 1927, לנינגרד) היה רקדן בלט וכוריאוגרף רוסי וסובייטי. הוא זכה בפרס לנין ופעמיים בפרס ברית המועצות ובשנת 1973 הוענק לו תואר האמן העממי. על פעילותו בתחום התיאטרון והקולנוע גריגורוביץ' קיבל מספר עיטורים כולל עיטור לנין ותואר גיבור העמל הסוציאליסטי בשנת 1986.

יורי גריגורוביץ' נולד בלנינגרד למשפחה פקידים. הוא למד ריקוד בבית הספר לבלט ובשנת 1946, לאחר סיום הלימודים התקבל לבלט מרינסקי. במקביל להופעות כרקדן הוא החל בבימוי הופעות בלט במסגרות שונות. בשנת 1957 הוא ביים לראשונה בלט על במת תיאטרון מרינסקי ובשנים 19611964 הוא היה הבמאי הראשי של התיאטרון לנושאי בלט.

בשנת 1964 גריגורוביץ' עבר לתיאטרון בולשוי במוסקבה וכיהן ככוריאוגרף ראשי של התיאטרון עד לשנת 1995. בתקופה זו בלט התיאטרון זכה להכרה בינלאומית כלהקת בלט מהטובות בעולם. בתקופה זה נערכו מעל ל-100 נסיעות מחוץ לגבולות ברית המועצות והלהקה הופיעה בכל העולם.

בשנת 1975 גריגורוביץ' העלה על במה בלט "ספרטקוס" עם מריס ליאפה וולדימיר ואסילייב. הבלט זכה בפרס לנין. בהמשך יחסיו עם מריס ליאפה התקררו וגריגורוביץ' לא קידם את הרקדן. במהלך עבודתו בתיאטרון בולשוי גריגורוביץ' ערך מחדש מספר יצירות קלאסיות של מריוס פטיפה. אשתו, שהייתה רקדנית בלט בתיאטרון ריקדה בתפקידים ראשים במספר הצגות שהוא העלה על הבמה.

החל משנות ה-70 לגריגורוביץ' הותר לעבוד בתיאטראות באירופה והוא העלה על הבמה מספר הצגות בלט בווינה, פריז ומילאנו.

בשנת 1980 גריגורוביץ' היה במאי של טקסי הפתיחה והנעילה של אולימפיאדת מוסקבה.

בשנת 1991 גריגורוביץ' הקים להקת בלט משלו וניהל אותה עד לשנת 1994. בשנת 1996 גריגורוביץ' הקים תיאטרון בלט חדש בעיר קרסנודר והוא מכהן כמנהל אמנותי של התיאטרון עד היום.

בשנת 1995 גריגורוביץ' עזב את התיאטרון בולשוי כתוצאה מהאשמות באי-קידום רעיונות חדשים. לאחר העזיבה גריגורוביץ' הרחיב את עבודתו עם תיאטראות שונות ברוסיה ומחוץ לגבולותיה. בשנת 2001 הוא חזר לביים בלט על במת תיאטרון בולשוי.

מספר הצגות בלט שהוא ביים צולמו לסרטים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יורי גריגורוביץ' בוויקישיתוף