לדלג לתוכן

משתמשת:Daphncm/זאהיה זיואני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תבנית {{אישיות}} ריקה מתוכן. יש להזין פרמטרים בערך או בוויקינתונים.

זאהיה זיואני, נולדה ב-27 ביוני 1978 בפריז, מנצחת צרפתיה. היא אחותה התאומה של הצ'לנית פטומה זיואני.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראיון שנערך במסגרת פורום שוויון דורות בשנת 2021.

זחיה זיואני נולדה ב-27 ביוני 1978 בפריז [1] להורים אלג'יריים. ב-1981 עברה משפחתה לפאנטין, שם היא עדיין מתגוררת. בגיל 8 ניהלה את מקהלת בית ספרה וקיבלה שיעורי גיטרה בקונסרבטוריון. בגיל 12 למדה ננגינה בוויולה והצטרפה לתזמורת התלמידים, ומאז שאפה להיות מנצחת מקצועית.[2]

לאחר קבלת תואר ראשון בניתוח מוזיקלי, תזמור וומוזיקולוגיה מאוניברסיטת סורבון בפריז, המשיכה את לימודיה וקיבלה מספר תעודות בקונסרבטוריון במקצועות הביצוע (ויולה, גיטרה קלאסית, מוזיקה קאמרית).

Photographie en noir et blanc d'un homme assis aux cheveux blancs, ayant le le bras droit levé.
Sergiu Celibidache בשנת 1984, צולם במהלך מפגש הוראה במכון קרטיס למוזיקה בפילדלפיה

זיואני למדה ניצוח אצל מאסטרו סרגיו צ'יליבידאקה ב- סקולה קנטורום (Schola Cantorum) [1] . בשנת 1998 הקימה את התזמורת הסימפונית "דיברטימנטו" ובה 70 נגנים ומורים לכלי נגינה מאיל-דה-פראנס. היא המנצחת והמנהלת המוזיקלית של התזמורת. בשנת 2007 הוכתרה כמנצחת אורחת ראשונה של התזמורת הלאומית של אלג'יריה במסגרת האירוע "אלג'יר, בירת התרבות הערבית" » [3] . היא גם מנצחת שותפה של ההרכב האינסטרומנטלי Densités 93 .

זיואני מופיעה בקונצרטים רבים לצד סולנים ידועים ( רפאל פידו, ז'אן-מארק פיליפס-וורג'בדיאן, טדי פאפאברמי, חאבייר פיליפס, דבורה נמטנו, סופי קוך, פרוצ'יו פורלנטו, פטריק מסינה, מישל מוראג'ה, מישל מוראגוס ועוד, במקומות יוקרתיים (אולם הקונצרטים של Cité de la Musique, Salle Pleyel, אולימפיה, בזיליקת סן-דני, התיאטרון הלאומי של אלג'יריה, Palais Stéphanie Cannes ואחרים).

בין רגעי השיא שסימנו את פעילותה האמנותית מ-2010 עד 2013, זאהיה זיואני ניצחה על התזמורת הלאומית של פיי דה לה לואר, הפילהרמונית הלאומית של בוסניה והרצגובינה, התזמורת הלאומית של קאן, התזמורת הפילהרמונית הצעירה של הקהילה הערבית, התזמורת הסימפונית של קהיר, התזמורת הסימפונית התוניסאית ועוד תזמורות בארצות שונות, בעיקר בפולין, אלג'יריה ומקסיקו.

Photographie en noir et plan d’une femme debout, se tenant devant quelques musiciens.
זאהיה זיואני בהופעה, 28 בינואר 2012.

בשנת 2013 הוזמנה להוביל את התזמורת הסימפונית דיברטימנטו להופעה בתאטרון הגדול דה פרובנס ובאתרים רבים באזור פרובנס-אלפ-קוט ד'אזור כחלק מהאירוע הבינלאומי של מרסיי-פרובנס בירת התרבות של אירופה 2013.

זאהיה זיואני רגישה מאוד לבעיות של נגישות לתרבות לכל הקהלים, מתמסרת לפעולות ולפרויקטים שמטרתם להעלות את המודעות הציבורית לקידום המוזיקה הסימפונית והלירית. היא עומדת בקשר עם הכיוון האמנותי והחינוכי של פרויקט DEMOS (מערכת חינוך מוזיקלית עם ייעוד חברתי).

היא מופיעה בפסטיבלים רבים ברוסיה, ספרד, גרמניה, צ'כיה, פולין, בלגיה ואלג'יריה. היא ניהלה את בית הספר למוזיקה ולריקוד סטאן סיין-סן-דני.

ביולי 2010 מונתה זיואני לחברה במועצת ההכוונה של המוזיאון לתולדות ההגירה [4] .

מסע חייה הובא למסך בשנת 2022 בסרט "המנצחת" (Divertimento) בבימויה של מרי-קסטל מנטיון-שעער (Marie-Castille Mention-Schaar), כשהשחקנית אוליה אאמֵמְרָה (Oulaya Amamra)מגלמת אותה [5].

פרסים ואותות כבוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Officière de l'ordre national du Mérite. Elle est nommée chevalier 6 décembre 2008, puis est promue officier par décret du 18 novembre 2017.
  • Commandeure de l'ordre des Arts et des Lettres (de droit en tant que membre du conseil de l'ordre des Arts et des Lettres[6]) ; (officière le 16 January 2014)
  • Lauréate du Prix de la Femme d'influence 2014, dans la catégorie « Coup de cœur »[7].
  • Trophées de la réussite au féminin en 2006[8]
  • 40 נשים - פורבס 2020


הערות שוליים חדשות

https://www.radiofrance.fr/personnes/zahia-ziouani

\\פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Zahia Ziouani (2010). La Chef d’orchestre (בצרפתית). Paris: A. Carrière. p. 211. ISBN 978-2-84337-567-5..
  • {{Cite book|last=Zahia Ziouani|title=D’une rive à l’autre|publisher=Édition Art, Aux reflets du temps|year=2015|isbn=978-2916237329|location=Paris|pages=194|language=fr
  1. ^ 1 2 Daphncm/זאהיה זיואני, בביצוע Zahia Ziouani : évocation de Sergiu Celibidache, fr, סרטון באתר יוטיוב
  2. ^ Amélie Perrier (17 בינואר 2022). "Zahia Ziouani". נבדק ב-18 בינואר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ "Zahia Ziaouni". www.orchestre-divertimento.com. נבדק ב-13 בינואר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ "Arrêté du 12 juillet 2010 portant portant nomination au conseil d'orientation de l'Établissement public de la porte Dorée - Cité nationale de l'histoire de l'immigration". le site de Légifrance. 18 ביולי 2010. נבדק ב-6 באוקטובר 2014. {{cite web}}: (עזרה).
  5. ^ Virginie Ballet (23 בינואר 2023). "Zahia Ziouani, baguette hors tradition". liberation.fr. נבדק ב-23 בינואר 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ "Ordre des Arts et des Lettres". www.france-phaleristique.com. נבדק ב-2022-05-06.
  7. ^ "Qui sont les femmes d'influence françaises 2014 ?". lefigaro.fr.
  8. ^ Ben Crissa Bamogo (22 בדצמבר 2006). "France : l'Afrique brille aux Trophées de la réussite au féminin". afrik.com. נבדק ב-16 בינואר 2022. {{cite web}}: (עזרה)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

*{{יוטיוב|OZbHPk_KB3g|Réaliser son rêve, devenir chef d'orchestre. L'histoire de Zahia Ziouani.|fr}}. * {{ארכיון האינטרנט}} sur le site de Radio France, consulté le 30 septembre 2012}} <nowiki> ==הערות שוליים== {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:ויקיפדיה: בקרת זהויות]]