סרג'יו צ'ליבידאקה

סרג'יו צ'ליבידאקה
Sergiu Celibidache
	סרג'יו צ'ליבידאקה, 1969
לידה	28 ביוני 1912 (יוליאני); רומאן, ממלכת רומניה
פטירה	14 באוגוסט 1996 (בגיל 84); צרפת
מקום קבורה	La Neuville-sur-Essonne
מוקד פעילות	רומניה, גרמניה
תקופת הפעילות	1945 – 14 באוגוסט 1996 (כ־51 שנים)
סוגה	מוזיקה קלאסית
שפה מועדפת	גרמנית, רומנית
כלי נגינה	פסנתר
צאצאים	Serge Ioan Celibidache
פרסים והוקרה	אזרח כבוד של מינכן (1992); פרס לאוני סונינג למוזיקה (1970); אות המסדר מקסימיליאן של בוואריה למדעים ואמנויות (1993); פרס האמנות של ברלין (1955); עיטור מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה בדרגת מפקד בכיר (1992); מפקד מסדר האמנויות והספרות (26 בינואר 1995); מסדר ההצטיינות של ריינלנד-פפאלץ; מסדר ההצטיינות הבווארי ;

סרג'יו צ'ליבידאקה (ברומנית: Sergiu Celibidache;‏ 28 ביוני 1912, רומאן, רומניה – 14 באוגוסט 1996, פריז) היה מנצח רומני ממוצא יווני.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

צ'ליבידאקה החל את לימודי המוזיקה שלו בנגינה בפסנתר. בהמשך למד מוזיקה, פילוסופיה ומתמטיקה בבוקרשט ובפריז. הוא הושפע עמוקות מהיכרותו עם מרטין שטיינקה, שבהיותו בקיא בבודהיזם הטביע את חותמו באופן ברור על השקפת עולמו של צ'ליבידאקה לשארית חייו.

הוא למד בברלין. משנת 1945 עד 1952 היה מנצח ראשי של הפילהרמונית של ברלין. אחר כך עבד עם שורה של תזמורות רדיו בסטוקהולם, שטוטגרט ופריז. משנת 1979 עד מותו היה מנצח ראשי של הפילהרמונית של מינכן, ומשנת 1983 לימד במכון קרטיס למוזיקה בפילדלפיה, פנסילבניה.

צ'ליבידאקה סלד מהקלטות והעדיף את המגע הבלתי-אמצעי של קונצרטים חיים. כתוצאה מכך, מספר זעום של הקלטות בניצוחו אושרו רשמית להפצה במהלך חייו, ואלה שהופצו מאז מותו הן בעיקר של קונצרטים משודרים.

תקליטים ראויים להיזכר הם ביצועיו במינכן לבטהובן, ברהמס, ברוקנר, שומאן, באך, פורה וסדרת הקלטות מקונצרטים חיים עם התזמורת הסימפונית של לונדון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא סרג'יו צ'ליבידאקה בוויקישיתוף

סרג'יו צ'ליבידאקה, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
סרג'יו צ'ליבידאקה, באתר AllMovie (באנגלית)
סרג'יו צ'ליבידאקה, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
סרג'יו צ'ליבידאקה, באתר AllMusic (באנגלית)
סרג'יו צ'ליבידאקה, באתר MusicBrainz (באנגלית)
סרג'יו צ'ליבידאקה, באתר Discogs (באנגלית)
סרג'יו צ'ליבידאקה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הקודם: אויגן יוכום	מנצח ראשי, תזמורת רדיו ברלין 1945 - 1946	הבא: הרמן אבנדרות

הקודם: לא היה	מנצח ראשי, התזמורת הסימפונית של רדיו שוודיה 1965 - 1971	הבא: הרברט בלומסטדט

הקודם: לא ידוע	מנצח ראשי, תזמורת רדיו שטוטגרט 1971 - 1977	הבא: נוויל מרינר

הקודם: ז'אן מרטינו	מנצח ראשי, התזמורת הלאומית של צרפת 1973 - 1975	הבא: לורין מאזל

הקודם: רודולף קמפה	מנצח ראשי, הפילהרמונית של מינכן 1979 - 1996	הבא: ג'יימס לוין

זוכי פרס לאוני סונינג למוזיקה
1959–1980	איגור סטרווינסקי (1959) • ליאונרד ברנשטיין (1965) • בירגיט נילסון (1966) • ויטולד לוטוסלבסקי (1967) • בנג'מין בריטן (1968) • בוריס כריסטוף (1969) • סרג'יו צ'ליבידאקה (1970) • ארתור רובינשטיין (1971) • יהודי מנוחין (1972) • דמיטרי שוסטקוביץ' (1973) • אנדרס סגוביה (1974) • דיטריך פישר-דיסקאו (1975) • מוגנס וולדיקה (1976) • אוליבייה מסייאן (1977) • ז'אן-פייר רמפל (1978) • ג'נט בייקר (1979) • מארי-קלייר אליין (1980)
1981–2000	מסטיסלב רוסטרופוביץ' (1981) • אייזק שטרן (1982) • רפאל קובליק (1983) • מיילס דייוויס (1984) • פייר בולז (1985) • סביאטוסלב ריכטר (1986) • היינץ הוליגר (1987) • פטר שרייר (1988) • גדעון קרמר (1989) • ג'רג' ליגטי (1990) • אריק אריקסון (1991) • גאורג שולטי (1992) • ניקולאוס הרנונקור (1993) • כריסטיאן צימרמן (1994) • יורי בשמט (1995) • פר נירגארד (1996) • אנדראש שיף (1997) • הילדגארד בהרנס (1998) • סופיה גוביידולינה (1999) • מיכלה פטרי (2000)
2001–2020	אן-סופי מוטר (2001) • אלפרד ברנדל (2002) • ג'רג' קורטג (2003) • קית' ג'ארט (2004) • ג'ון אליוט גרדינר (2005) • יו-יו מה (2006) • לארס אולריק מורטנסן (2007) • ארוו פרט (2008) • דניאל בארנבוים (2009) • צ'צ'יליה ברטולי (2010) • קאייה סאאריאהו (2011) • ז'ורדי סאוואל (2012) • סיימון ראטל (2013) • מרטין פרוסט (2014) • תומאס אדס (2015) • הרברט בלומסטדט (2016) • לאונידס קבקוס (2017) • מאריס יאנסונס (2018) • הנס אברהמסן (2019) • ברברה האניגן (2020)
2021 ואילך	אנסוק צ'ין (2021)