משתמשת:Eiman.b/טיוטה
 |
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
| |
| דף זה אינו ערך אנציקלופדי | |
מגפה, או פַּנְדֶּמְיַּה (מיוונית: πᾶν - כל; δῆμος - עם, כלומר מגפה הפוגעת בכל העם) היא התפשטות מהירה של מחלה, בקרב אוכלוסייה. על פי רוב, זו התפרצות פתאומית של מחלה זיהומית. המגפות השכיחות ביותר בסוף המאה העשרים ובתחילת המאה העשרים ואחת הן מגיפות שפעת. מגפה בולטת אחרת בתקופתנו, שמתפשטת לאט בהרבה מן השפעת, היא מגפת האיידס.
הגדרה ושלבים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מגפה "pandamic" היא מגפה המתפשטת בסקאלה שחוצה את הגבולות הבינלאומיים, בד"כ תהיה לה השפעה על מספר רב של אנשים. ארגון הבריאות העולמי הגדיר דירוג בעל שישה שלבים שמתארים את תהליך התפשטותו של וירוס האינפלוינזה מכמה מקרי הדבקות אצל בני אדם ועד למגפה.בנוסף לכך הוא הוסיף שתי תקופות נוספות . הוירוס מתחיל לתקוף חיות עם מספר קטן של חיות שמעבירות את המחלה לבני אדם, ואס מגיעים לשלב שבו הוירוס מתחיל להתפשט מאדם לאדם באופן ישיר ומסתיים כמגפה כאשר הוירוס החדש כבר התפשט בכל רחבי העולם , דבר שיצא משלטתנו עד שנביא לסיומו . מחלה אינה מגפה בגלל שהמגפה היינה נפוצה, גורמת למוות של הרבה אנשים וחייבת להתפשט במהירות. למשל,סרטן גורם למספר גדול של מוות אבל היא לא נחשב למגפה בגלל שהמחלה אינה מתפשטת או מדבקת.
השלבים [1][עריכת קוד מקור | עריכה]
שלב ראשון השלב לפני שבו עדיין לא דווח על מקרי הדבקות בקרב בני אדם ע"י חיות.
שלב 2 דיווח על הדבקות של בני אדם ע"י חיית מחמד או ע"י בעלי חיים בטבע ולכן יש חשש פוטנציאלי להתפרצות מגפה .
שלב3 מחלה שהוירוס שלה עבר בנייה מחדש "reassortment" ומסוגלת לעבור בין בעלי חיים או בין בעלי חיים לבני אדם , גרמה למקרים מתפשטים או להתפשטויות של המחלה באיזורים מסויימים אך עדיין לא הצליחה לעבור בין אדם לאדם ברמה מספיקה כדי לגרום להתפשטות בחברה.
שלב 4 המחלה שעברה שינוי הצליחה לעבור מבן אדם לבן אדם אחר ברמה שתוכל לגרום להתפשטות מתמשכת בקהילה כבר אומת.
שלב 5 אותו נגיף גרם להתפשטות מתמשכת ברמה קהילתית בשתי מדינות או יותר באחד מהאיזורים המוגדרים ע"י ארגון הבריאות העולמי.
שלב 6 בנוסף לקריטריון שהוגדר בשלב 5 , אותו נגיף גרם להתפשטות מתמשכת ברמת הקהילה במדינה נוספת אחת לפחות באזור אחר שהוגדר על פי ארגון הבריאות העולמי.
תקופת השיא האבוד שלבי המגפה ברוב המדינות עם סיכויי הישרדות זהים צנחה מתחת לרמות השיא.
התקופה אחרי המגפה רמות האקטיביות של הנגיף חזרה לרמות הנצפות של הנגיף בזמן הרגיל ברוב המדינות עם סיכויי הישרדות זהים.
התגוננות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ההתגוננות מפני מגפות נעשות ברמת המדינה. למדינה יש מנגנונים לרפואה מונעת כמו חיסונים, ומנגנונים לזיהוי מגפות בשלבי התפרצותן הראשונים כמו סטטיסטיקת דיווחים מהדרג המטפל. ישנם גם מנגנונים להעלאת מודעות הציבור לצורך להתגונן מהמגפות באופן ספציפי, חקירת מוצאן, חקירה אפידמיולוגית של משרד הבריאות, ולנקוט, במקרה הצורך, בענישה ,למשל, כלפי מי שמפיץ מזון מזוהם. המדינות גם מודיעות ביניהן על הסטטיסטיקה הרפואית הקשורה בהתפשטות מחלות עם פוטנציאל גבוה להפוך למגפה.
מגפות נוכחיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מחלת האיידס היום נחשבת למגפה. וירוס ה-HIV מקורו באפריקה, והתפרץ לארצות הברית דרך הוואיי בין השנים 1966 ו1972.[7] איידס נחשב כרגע למגפה בעלת אחוז הדבקות גבוה של 25% בדרום ומזרח אפריקה. בשנת 2006 שיעור ההימצאות של נגיף ה-HIV בין נשים בהיריון בדרום אפריקה עמד על 29.1% .[8] העלאת המודעות לגבי יחסי מין בטוחים והידבקויות דרך מגע בדם עזרו בהפחתת קצב ההידבקות במספר מדינות אפריקאיות שממנות ומעודדות תוכניות חינוך ליאומיות. שיעור ההדבקות מבטא עלייה מחדש באסיא ובאמירקה. מספר המתים מאיידס באפריקה צפוי להגיע ל 90-100 מיליון איש עד שנת 2025.[9]
מגפות נודעות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- המלחמה הפלופונזית, 430 לפנה"ס: דבר הביא ככל הנראה למות רבע מהלוחמים האתונאים ורבע מהאוכלוסייה האזרחית.
- המגפה של יוסטיניאנוס: החלה בשנת 541, והיא המקרה המתועד הראשון של מגפת דבר. החלה במצרים והגיעה לקונסטנטינופול. בשיאה גרמה למותם של עשרת אלפים מתושבי העיר מדי יום, ובסך הכול הביאה למות 40% מתושבי העיר.
- "המוות השחור", במאה ה-14. מגפת דבר שהחלה באסיה, והגיעה לים התיכון ולמערב אירופה בשנת 1348. במשך שש שנים גרמה למותם של 20 מיליון מבני אירופה, שהם רבע מכלל האוכלוסייה (חצי מהאוכלוסייה במקומות שנפגעו במיוחד).
- מגפות כולרה
- המגפה הראשונה, בשנים 1816 - 1826: המגפה החלה בבנגל, התפשטה בכל הודו בשנת 1820, ובהמשך הגיעה עד סין והים הכספי.
- המגפה השנייה, בשנים 1829-1851: הגיעה לאירופה ואחר כך לניו יורק בשנת 1832, וכעבור שנתיים הגיעה לחוף המערבי של ארצות הברית.
- המגפה השלישית, בשנים 1852-1860: פגעה בעיקר ברוסיה, עם יותר ממיליון קורבנות.
- המגפה הרביעית, בשנים 1863-1875: התפשטה בעיקר באירופה ובאפריקה.
- המגפה השישית, בשנים 1899-1923: בעלת השפעה זניחה על אירופה, בזכות שיפור בבריאות הציבור, אך פגעה קשות ברוסיה.
- המגפה השביעית החלה באינדונזיה בשנת 1961, הגיעה לבנגלדש ב-1963, להודו ב-1964 ולברית המועצות ב-1966.
- השפעת הספרדית, בשנים 1918-1919. החלה באוגוסט 1918 בשלושה מוקדים נפרדים: ברסט, בוסטון ופריטאון, והתפשטה בכל העולם. בתוך שישה חודשים גרמה למותם של 25 מיליון איש. על-פי ההערכות, 17 מיליון מתו בהודו, 500,000 בארצות הברית ו-200,000 בבריטניה. המגפה נעלמה 18 חודשים לאחר שהחלה ומעריכים שקטלה 50 עד 100 מיליון איש.
- מגפת האיידס, משנת 1981 ואילך: למגפה תפוצה גלובלית, ובמרבית המדינות אין סימן של ירידה בתפוצה. מעריכים כי נכון ל-2004 למעלה מ-40 מיליון אנשים ברחבי העולם נושאים את נגיף ה-HIV וכ-27 מיליון מתו עד כה ממחלות הקשורות לאיידס.
בתנ"ך[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשמואל א',פרק ד', הרץ מבשר לעלי על תוצאות המלחמה "ויען המבשר ויאמר נס ישראל לפני פלשתים וגם מגפה גדולה פרצה בעם וגם שני בניך מתו חפני ופנחס וארון האלוהים נלקחה" במקרה זה הכוונה היא להרג המוני, מכת מוות.
דאגות למגפות עתידיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
חסינות לאנטיביוטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ציקרואורגניזמים עמידים לאנטיביוטיקה,יכולים לתרום והתפרצות מחדש של מחלה שנמצאת כרגע תחת שליטה.[2] למשל, מקרים של טובורקולוס ( tuberculosis) שהינם עמידים לטיפול היעיל הרגיל מהווה גורם דאגה גדול למומחים בבריאות. מדי שנה, כמעט חצי מליון מקרה חדש של טובורקולוס העמיד בפני מספר תרופות(multidrug-resistant tuberculosis (MDR-TB) להיארע מסביב לעולם.[3]לסין והודו יש את השיעור הגבוה ביותר של טובורקולס העמיד בפני תרופות.ארגון הבריאות העולמי (WHO) דיווח על כמעט 50 מיליון איש בכל העולם שנדבקו בMDR TB , כאשר כ 79% מהמקרים מדובר בחסינות לשלושה אנטיביוטיקות או יותר.
SARS[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2003 רופא איטלקי בשם קארלו אורבאני (1956-2003) זהה לראשונה תסמונת SARS שהיא תסמונת נשימה קשה והוגדרה כמחלה חדשה , מסוכנת ומדבקת, כך שהוא בעצמו נדבק ונפטר. המחלה נגרמת ע"י קורונוירוס " coronavirus" שמכונה בשם SARS-CoV. צעדים מהירים ננקטו ע"י ארגוני בריאות לאומיים ובינלאומיים כמו ארגון הבריאות העולמי, עזרו בהאטת ההדבקות וההעברה של מחלה עד שבלב מסוים עצרו את ההידבקות המהירה שלה, מה שעזר בהבאת המחלה המקומית לסיומה לפני הפיכתה למגפה. לעומת זאת, המחלה עוד לא הוכחדה והיא עדיין קיימת, היא יכולה להופיע מחדש .
אבולה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המחלה שזוהתה לראשונה בזאיר ובסודאן ב-1976, הינה מחלה נגיפית שגורמת לדימומים. למחלה עוד אין חיסון נגד הנגיף שגורם לה. כל שנתיים-שלוש בממוצע רואים התפרצות חדשה ל המחלה באפריקה. כאשר שיעור הנדבקים נע בין עשרות למאות, ושיעור התמותה עומד על 50%-90%.אומנם בהתפרצות האחרונה ב 2014 שיעור התמותה הייה יותר גבוה והגיע ל 4%. תקופת הדגירה הינה לכל היותר 21 יום והמגפה תחשב כנעצרה אם אחרי שתי תקופות דגירה (42 יום) לא יאובחן מקרים חדשים.
מלחמות ביולוגיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב 1346, הגופות של הלוחמים המונגוליים שמתו ממגפה נזרקו מעל החומות של besieged Crimean city of Kaffa (now Theodosia).אחרי מצור ממושך, שבמהלכו הצבא המונגולי תחת ג'אני ביג (Jani Beg ) סבל ממחלה, הם הזניקו את הגופות של האנשים שנדבקו מעל החומות של העיר להדביק את התושבים. היו השערות שהמעשה הזה היה הסיבה להבאת המוות השחור לאירופה והתפשטותו בה.[4] [5]האוכלוסיה האנדיאנית נהרסה בגלל המגע עם העולם הישן ע"י המגע עם מחלות פטאליות. לעומת זאת, ישנו רק מסמך אחד של מקרה של מלחמת חיידקים, שמערבת את הקצין הבריטי ג'יפרי אהמירסט( Jeffrey Amherst ) והקצין השוויצירי -בריטי הקולוניל הנרי בוקויט ( Henry Bouquet) ,שהתגובה המשותפת שלהם הייתההשתמשות ברעיון של מתן שמיכות המזוהמות בחיידק אעבועת רח לאינדיאנים כחלק מתאונה הידועה בשם המרד של פוטיאק (Pontiac's Rebellion), שהתרחשה במהלך המצור על פורט פייט (Fort Pitt (1763)) בתקופה מאוחרת של המלחמה האינדיאנית-צרפתית. עדיין לא ברור אם הניסיון שלהם הצליח או לא . אבעבועת רוח אחרי המרד של פוטיאק (Pontiac's Rebellion) הניבה 400,000-500,000 (יכול להיות אפילו עד 1.5 מיליון אינדיאנים) .[6] במהלך המלחמה הסינו-יפנית (1937–1945), יחידה 731 בצבא הקיסרי היפני ביצעה ניסויים בבני אדם על אלפי אנשים , רובם סיניים. במצע הצבאי שלהם הצבא היפני השתמש בסוגים שונים של נשק ביולגיעל חיילים ואזרחים סיניים.פרעושי מגפה, בגדים מזוהמים ,אספקה מזוהמת ששמו אותם בתוך טילים . הכולירה ,אנתרקס ודבר שנגרמו בעקבות מעשים אלי גבו את חייהם של כ 400,000 אזרחים סיניים.[7]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
נועה מנהיים, המוות מתחיל מבפנים, באתר הארץ, 17 בספטמבר 2013
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
[[קטגוריה:מגפות|*]] [[קטגוריה:מחלות]] [[קטגוריה:אפידמיולוגיה]] [[קטגוריה:בריאות הציבור]] [[:קטגוריה:רפואה]]
- ^ www.medicalnewstoday.com/articles/148945.php
- ^ Researchers sound the alarm: the multidrug resistance of the plague bacillus could spread. Pasteur.fr
- ^ Health ministers to accelerate efforts against drug-resistant TB. World Health Organization.
- ^ http://wwwnc.cdc.gov/eid/article/8/9/01-0536_article
- ^ D. Hank Ellison (August 24, 2007). Handbook of Chemical and Biological Warfare Agents. CRC Press. pp. 123–140. ISBN 0-8493-1434-8.
- ^ https://en.wikipedia.org/wiki/Greenwood_Publishing_Group
- ^ Christopher Hudson (2 March 2007). "Doctors of Depravity". London: Daily Mail.