משתמשת:Keren - WMIL/סוציולוגיה אורבנית
סוציולוגיה אורבנית היא ענף מחקר של הסוציולוגיה החוקר את חיי תושבי הערים ואת היחסים שבין קבוצות אוכלוסייה שונות בעיר, כמו גם מבנים, תהליכים, שינויים ובעיות שחווים אנשים שונים במרחב העירוני. תחום זה עוסק בין היתר בניתוחים סטטיסטיים, תצפיות, תיאוריות חברתיות וראיונות כדי לחקור מגוון נושאים כגון הגירה ותמורות דמוגרפיות, כלכלה, עוני, יחסים גזעיים ועוד.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בראשית המאה ה-20 החלה הסוציולוגיה האורבנית לחקור את השוני שבין העיר לכפר. בהמשך, במחצית הראשונה של המאה ה-20 יישובים רבים גדלו והצורה העירונית החדשה יצרה שינויים עמוקים ברובד החברתי. בכדי לחקור מאפיינים מגדירים של ערים השתמשו החוקרים אותה עת בניתוחים השוואתיים, כשמושא ההשוואה השתנה לאורך התקופות.
ההשוואה הראשונה הייתה בין אזורים עירוניים לכפריים. לאחר מכן, החלו לחקור חברות הגרות באזורים כפריים אל מול ערים קטנות אשר אינן מחוברות לעיר ראשית. מחקר זה אפשר ליצור סרגל הנע בין עירוני לכפרי, ועליו לסמן כל תחום מגורים קיים. לאחר מכן הושוו תושבי אזורים אלו לפי קרבות משפחה.
המטרה הראשונה של חוקרי הסוציולוגיה האורבנית הייתה תיאור השוני בדפוסים של יחסים וצורות ארגון חברתי המגדיר אזורים כשונים זה מזה לאורך סרגל עירוני-כפרי. לקראת מחצית המאה ה-20 השטח הסובב ערים גדולות נהיה בנוי יותר, וכך התהדקו הקשרים בין העיר לפרווריה, ולכן נחקר היחס בין העיר לבין הפרוורים, שיחדיו מגדירים את המטרופולין. במרכז החקר עדיין נותרו שאלות של קשרים חברתיים בעיר בהשוואה לפרוורים.
בעשורים האחרונים של המאה ה-20 אזורים מטרופוליניים המשיכו לצמוח, ובכך לאחד קהילות שונות שהיו מופרדות פיזית בעבר. כפיה פרוורית זו על אזורים שונים לכדי ישות פרוורית אחת יצרה לבסוף עיר ראשית. אזורים אלו חשובים לא רק כיחידות טריטוריאליות לעיר, אלא גם כמרחבים כלכליים, פוליטיים ותרבותיים, ובהן תאגידים וחברות בין לאומיות, שפעילותן חוצה גבולות. כך נוצרו ערים בינלאומיות, וכיום עוסק המחקר בערים אלו.[1]
התפתחות התחום על פי הוגים מרכזיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראשית הבסיס הפילוסופי של תחום מחקר זה הוא בעבודתם של סוציולוגים כגון מקס ובר, אמיל דורקהיים וגאורג זימל שחקרו ופיתחו תאוריות כלכליות, חברתיות ותרבותיות כגון יצירת מעמדות, יצירת זהות קולקטיבית ואישית ועוד.
בהגדרת ערים, סוציולוגים לרוב מתבססים על דבריו של מקס ובר, שהיה בין הדמויות הבולטות של 'התקופה הקלאסית' של התיאוריה הסוציולוגית (סוף המאה ה-19). במחקר הראשון של ובר שפורסם לאחר מותו ב-1921, טען כי המשתנים האוניברסליים הישימים ביותר בהגדרת ערים הם אוכלוסייה גדולה הגרה בבתים שנבנו בצמידות אחד לשני, בהתיישבויות כה גדולות שהתושבים לא יכלו לדעת רבות אחד על השני. הוא השווה זאת ביחס לחברה כפרית שהייתה קטנה בגודלה וגרה בצפיפות נמוכה היות שכולם היו בעלי חוות. בהתיישבות גדולה וצפופה, ברור שלא יהיה מספיק שטח לכולם להחזיק בחווה, ולכן אוכלוסיית הערים תצטרך להכיל התמחויות מקצועיות נוספות ומסחר. ערים אלו נשלטו על ידי מסחר וסחר חליפין יותר מהערים בעבר, דבר ששינה לחלוטין את חיי היום יום.
לפי ובר, התמחויות מקצועיות קשורות הדוקות בהתפתחות שווקים קבועים בהם היה סחר של סחורות ושירותים וכלכלת כספים. לפני התפתחות השווקים הללו, החשיבות העיקרית של מסחר הייתה טיפוח קשרים משפחתיים והגדרת מקומו של כל אחד במערכת זו. אך בהינתן שוק וכסף, כל סחורה ושירות יכולים להיקנות, הכל הוא למכירה ולכל דבר ניתן לתת ערך מדויק וקבוע. כתוצאה, אנשים החיים בעיר נמורגלים לחישוב הערך המדויק של דברים, דבר הגורם להם להיות ריאליים בחשיבתם. הסוג החזק ביותר של קשר רציונלי שכזה בערים מערביות מתקיים בהינתן קשר ברור בין מטרות של אנשים לבין דרך הניהול, כלומר, אנשים מתנהגים בצורה רציונלית כשהם בוחרים אמצעים לפי הסבירות שזה יוביל אותם למטרה הרצויה. בנוסף, היות שהכל למכירה, וכל מי שיש לו כסף יכול לרכוש, תושבי העיר מוגדרים בהגדרות שאינן אישיות. תחת נסיבות רגילות, מקום מגורם של אנשים, גילם, מוצאם ועוד לא מהווים חשיבות לקונים ומוכרים במסחר העירוני המודרני, וקשרים משפחתיים נהיים פחות חשובים.
לואיס וירת' (אנ'), סוציולוג גרמני שהיגר לארצות הברית בשנות ה-20, והיה חבר בקבוצה של סוציולוגים אורבניים חלוצים המוגדרים כאסכולת שיקגו. תרומתו החשובה ב-1938 הייתה הגדרה עקבית של ערים ודרך החיים האורבנית המלווה להן, והדגש ששם על ההגדרות של ובר. וירת' הדגיש את המאפיינים הדמוגרפיים של ערים – גודל האוכלוסייה וצפיפותה. וכן ההטרוגניות הנרחבת של האוכלוסייה, לרוב בהתמחות במקצוע מסוים אבל גם בגזע, אתניות ומאפיינים אחרים של שוני. הוא גם הדגיש את השוני בין היחסים האינטימיים המגדירים מקומות לא עירוניים, אל מול היחס הנייטרלי הטיפוסי בערים. הוא ראה תושבי ערים כנמנעים מקשר אישי, היות שפסיכולוגית הם מנותקים אחד מהשני. לפי וירת', בעיר הגדולה והצפופה יש גירויים רבים מדי: אנשים חשופים לצפירות ואורות ומוקפים אפשרויות רבות לאינטראקציות. בכדי להסתגל, אנשים הסירו את עצמם מבחינה פסיכולוגית. כלומר, בכדי להתאקלם בחיים העירוניים יש להיות מנותק ומרוחק, ולשמור על אינטראקציה שטחי ולא אישית עם אחרים. כתוצאה, אנשי העיר נמצאים ברחובותיה ובקרבה לאנשים אחרים, אך מחשבותיהם ורגשותיהם נמצאים במקום אחר. לכן, טען וירת', תושבי ערים מתעלמים מזרים הזקוקים לסיוע ועזרה וממשיכים בעסקיהם הפרטיים.
ניתן לבחון את נושא האורבניזציה גם דרך כתיבתם הסוציולוגים הגרמנים פרדיננד טניס וגאורג זימל שמתייחסת לשינויים החברתיים והפסיכולוגים בעקבות האורבניזציה והתפתחות הקפיטליזם באירופה. כתיבתו של טניס קשורה לזו של הסוציולוג הצרפתי אמיל דורקהיים בחיבור בין דעיכתם של הקשרים החברתיים לבין עליית ההתמחויות בעבודה והחיים החברתיים. זימל ראה את העיר הקפיטליסטית כתוקפת ומציפה את סך כל החושים ומייצרת עומס ורעש חושי, בין היתר דרך פרסומות, סחורות, הולכי הרגל, ופקקי תנועה. שקיעת הסדר המסורתי של העיר הקטנה תרמה לטיפוח חופש הפרט וקוסמופוליטיות. עבור זימל, חווית העיר המודרנית היא פרדוקסלית - העיר המסחרית מזינה את האדם ואת חושיו, אך מרעיבה את הרוח. האינדיווידואל חופשי יותר, אך גם חסר מנוח. ההשתתפות בחברה העירונית והשוק המודרני מביאה איתה גם חוסר בשורשים.
החברה והעיר[עריכת קוד מקור | עריכה]
הכלכלה החברתית קשורה חלקית לסקטורים כמו "כלכלת המידע" או "טכנולוגיה מתקדמת" ומכילה מגוון רחב של פעילויות הקשורות לצריכה חברתית או מוצרים חברתיים. הסוציולוגית שרון זוקין (אנ') משתמשת במונח "כלכלה סימבולית" לתאר את ההרכב של הפעילויות השונות כגון אמנות, בילויים, ספורט, אופנה, מסעדות ותיירות.
נציגי ציבור התחילו להבין את היתרונות של השילוב של פעילויות מסוג זה ליצירת תהליכים של ג'נטריפיקציה ופיתוח בערים מרכזיות. תהליכים שמדירים שחקני שוליים כמו עניים וחסרי בית, וכך נוצרים שני חלקים, החלק הפנימי של העיר, המובנה מחדש ומתחדש, באשר החלק השני הופך אוטומטית להיות עבור הפרולטריון. חלוקה מרחבית זו, גורמת לשרשרת של סכסוכים ומחלוקות שמעוררות בשל חלוקה זו, השליטה והבעלות על תרבות, בממדיה האסתטיים, ההיסטוריים והאתניים.
התאורטיקן ריצ׳רד פלורידה (אנ') מציע פרספקטיבה שונה לנושא של הכלכלה החברתית העירונית, ומשתמש בביטוי "הבירה היצירתית" ורואה בה טכניקה לקידום כלכלה מקומית ושגשוג אזורי. הביטוי של "הבירה היצירתית" משמש כתחליף למושג "הבירה החברתית" בו השתמשו חוקרים כמו רוברט פטנאם ואחרים.
תמות מרכזיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ניתן לחלק את תחום הלימוד סוציולוגיה אורבנית לשלוש תמות עיקריות, וכל תמה מורכבת מנושאים שונים. דרך תמות אלה, ניתן להבין סוציולוגיה אורבנית, התפתחותה, וביטויה במרחב.
- העיר – תיאוריות האורבניזם
- המהפכה התעשייתית ועליית הסוציולוגיה העירונית
- אסכולת שיקגו והגישה האקולוגית
- כלכלה פוליטית עירונית וגישה חברתית-מרחבית
- היווצרותם של ערים
- ערים ראשונות – עיור ותיעוש
- העיר המודרנית המטרופולינית
- אורבניזם פוסט מודרני ו-"פוסט-מטרופוליס"
- מבנה והרכב גאוגרפי ופיזי של ערים
- מובלעות עירוניות ו"גטאות"
- ריבוד חברתי
- אינטראקציות חברתיות במרחבים עירוניים מרובדים
- מבנה עירוני – גזע, אתניות והגירה
- אינטראקציה חברתית ורשתות חברתיות
- דיור והפרדת מגורים
- השכונה והקהילה
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Abrahamson, M., (2014), Urban sociology: a global introduction, Cambridge university press, New York. p. 1-5