משתמשת:Ormeir8/טיוטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של Ormeir8.
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של Ormeir8.

ישעיהו השני ישעיהו השני היה נביא שפעל בתקופת שיבת ציון ונבואותיו נאמרו מיד לאחר הצהרת כורש בשנת 538 לפנה"ס, הוא נמנה עם הנביאים שניבאו בתקופת בית שני. רמז לתקופת נבואתו של ישעיהו הוא שהמלך היחיד המופיע בנבואתו הוא כורש מלך פרס שמלך בין השנים 530-559 לפנה"ס. ישעיהו השני ידוע בשל נבואותיו הפיוטיות ויוצאי הדופן שאינן תואמות את הנביאים שקדמו לו, הן מבחינת התוכן והן מבחינת סוג הנבואה. ישעיהו בן אמוץ אל מול ישעיהו השני על פי תפיסת המחקר ספר ישעיהו מורכב משני חלקים הכוללים את נבואותם של שני נביאים שונים: ישעיהו בן אמוץ (פרקים א-ל"ט) וישעיהו השני (פרקים מ' ואילך). לעומתם חוקר גרמני בשם ברנרד דוהם טוען שהנבואות מפרק נ"ו ואילך שייכים בכלל לנביא אחר. דוהם טוען כי הנביא השלישי שמו "ישעיהו השלישי". נביא זה מציג בפני העם נבואות תוכחה בעקבות חטאיהם בהווה, בשונה מחטאי העם בעבר אותן מציג ישעיהו השני . חלוקה זו איננה מקובלת על פי רוב חוקרי המקרא. לעומת התפיסה המחקרית, האמונה הרווחת על פי תפיסת המסורת היא כי כל ספר ישעיהו נכתב ונאמר על ידי נביא אחד בלבד והוא ישעיה בן אמוץ. למרות ששמו של ישעיהו השני איננו נזכר במפורש בחלק השני של הספר, ההחלטה על חלוקת הספר לשני חלקים שונים (או שלושה) נובעת משום ההבדלים והשינויים בלשון ובעולם האמונות והדעות אותם מציגים שני הנביאים. הלשון בה משתמש ישעיהו השני מתאימה לעברית המאוחרת וניכרת בה השפעת השפה הארמית. בעוד ישעיהו השני מאמין בגאולה, ישעיה בן אמוץ מציג נבואת פורענות אשר לא מסמלת טוב עבור העם. מוטיב המופיע בפרקי ישעיהו השני ואינו מופיע בפרקי ישעיה בן אמוץ הוא תיאור האל כבורא העולם. נבואתיו של ישעיהו בשונה מנבואתיו של ישעיה בן אמוץ הינן נבואות נחמה שהופנו לגולי בבל. צירוף נבואותיו של ישעיהו השני כהמשך לנבואתיו של ישעיהו בן אמוץ מטרתו ליצור רצף היסטורי רציף בין נבואות הפורענות שניבא ישעיהו בן אמוץ על עתידו של עם ישראל, להבטחת עלייתו לארץ ישראל שניבא ישעיהו השני.

שמו של ישעיהו השני ישעיהו השני נקרא בפי חוקרים רבים "הנביא האלמוני" ובפי חוקרים אחרים נקרא בשמו ישעיה. יש הסוברים כי השם ישעיה איננו ניתן לו כבדרך אגב אלא בשל הופעת השורש "ישע" פעמים רבות לאורך פרקי נבואתו. חוקרי המקרא מניחים כי ישעיה השני הינו יהושע (=ישוע) והנביא היחיד אשר ניבא בתקופת שיבת ציון ונקרא כך הינו יהושע בן יהוצדק הכהן . אופי נבואתיו של ישעיהו השני הבחירה בישעיהו השני כנביא באה לשרת מטרה אוניברסלית שהיא קירוב כלל העמים אל ישראל. ישעיהו השני נבחר לשמש כ"עבד ה'" לא רק כדי להקים את שבטי ישראל כי אם להיות אור לגויים ולהביע את ישועת ה' לכל קצוות הארץ. נבואותיו של ישעיהו השני נאמרו בהתלהבות רבה על רקע "הצהרת כורש" בשנת 538 לפנה"ס שבה העניק לעם ישראל רשות לעלות ארצה ולבנות את בית המקדש השני לה' בירושלים. הגאולה הכלל עולמית שאותה ישעיהו מזכיר היא למעשה הישועה האמיתית על פי חזונו של ה'. תחילת נבואתו נבואותיו של ישעיהו השני מתחילות בפרקים מ'-ס"ו. בתחילת נבואותיו של ישעיהו בפרק מ' מופיע צירוף המילים "נַחֲמוּ נַחֲמוּ" (ספר ישעיהו מ', פסוק א') המצביע על אופי נבואותיו של ישעיהו השני- נבואות נחמה. הוא אף מזכיר את ירושלים בתחילת נבואתו "דַּבְּרוּ עַל-לֵב יְרוּשָׁלִַם, וְקִרְאוּ אֵלֶיהָ--כִּי מָלְאָה צְבָאָהּ, כִּי נִרְצָה עֲו‍ֹנָהּ:" (ספר ישעיהו, מ' פסוק ב'). בפרק כולו מציג הנביא את האל בגדולתו ואת האלילים באפסותם. במהלך הפרק כולו ישעיהו השני מוצג כנביא מעודד ומחזק את רוחו של העם שנמצא במשבר בעקבות החורבן והגלות. במהלך נבואתו כולה ישעיהו שב ומזכיר לעם כי ה' הוא אלוהי הנצח ולועג לאלילים ולעושיהם. סוף נבואתו ישעיהו השני בנבואתו האוניברסלית רואה במקדש " ִּבֵיתִי, בֵּית-תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל-הָעַמִּים" , ובכך מקדם בנייה משותפת של בית המקדש עם הגויים. אם כך, פסוק זה מבטא את המגמה הסותרת של ישעיהו השני לבין מגמתם של הנביאים לו. נביא זה שואף לאוניברסליזם גם בתחום הפולחן ובסוף נבואתו מבטיח לבני הנכר השתלבות בפולחן הדתי הישראלי, "וְגַם-מֵהֶם אֶקַּח לַכֹּהֲנִים לַלְוִיִּם, אָמַר יְהוָה" . ההבטחה לשיתוף מלא של הנוכרים בפולחן הדתי הפכה את ישעיהו השני לנביא רדיקלי עד כי דורות רבים אחריו לא יכלו להשלים עם זאת וניסו לשנותה. אם כך ניצבים כאן זה מול זה שני זרמים שונים. האחד דבר הנביא ישעיהו השני המתאים את הדרישה על פי חזיון האל לזמן ולמקום הנבואה, לעומתו הזרם השמרני המקופל בדברי התורה המבדיל עצמו מבני הנכר ומשיתופם במצוות הדתיות בהם דוגלים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

1. "שאלת ישעיה השלישי", פרופ' שלום מ' פאול. 2. "ישעיה השני", פרופ' שלום מ' פאול. 3. "זהותו של ישעיה השני סברה חדשה", י"ד בראך ויהודה ת. רדאי. 4. ספר ישעיהו מ', פסוק א'. 5. ספר ישעיהו, מ' פסוק ב'. 6. ישעיהו, פרק נ"ו, פסוק ז'. 7. ישעיהו פרק ס"ו, פסוק כ"א. 8. "המגמה האוניברסיטלית והמגמה הבדלנית בתקופת שיבת ציון", משה ויינפלד.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]