משתמש:אודי רז/ארגז חול מינגוס
צ'ארלס מינגוס (22 באפריל 1922 - 5 בינואר 1979), (Charles Mingus) מוזיקאי ג'אז אמריקאי. נגן קונטרבס, מלחין ומוביל הרכבים, ששלח ידו גם בפסנתר ובשירה. ידוע במחאתו כנגד הפרדה גזעית.
מוכר גם כצ'ארלי מינגוס.
ילדות והתבגרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מינגוס נולד בבסיס צבאי בנוגלס, אריזונה, לצ'ארלס מינגוס האב והארייט מינגוס, שמתה כשהיה בן פחות משנתיים. הוא גדל בשכונת וואטס בלוס אנג'לס, קליפורניה. בגיל מוקדם גילה חיבה לג'אז, ובמיוחד למוזיקה של דיוק אלינגטון. בשל מוצאו המעורב (אביו היה בן לאם שוודית ואב אפרו-אמריקאי ואמו היתה ממוצא סיני ואפרו-אמריקאי) לא מצא את מקומו החברתי. תמיד היה לא מספיק שחור, או לא מספיק לבן, העיד על עצמו.
הוא החל ללמוד נגינה בטרומבון בגיל שש, ולאחר מכן עבר לצ'לו. בתיכון החליף בעידוד חבריו את הצ'לו בקונטרבס, שהציע הזדמנויות עבודה בתחום הג'אז. מוריו לבס היו רד קאלנדר והרמן ריינשאגן, נגן הקונטרבס הראשון בתזמורת הפילהרמונית של ניו יורק. כמו כן, למד קומפוזיציה עם צ'ארלס ריס.
כבר בנעוריו כתב יצירות בעלות אופי חדשני; רבות מהן קרובות לז'אנר הזרם השלישי. חלקן הוקלטו לראשונה ב1960, כעשרים שנה אחרי שכתב אותן, בניצוחו של גינטר שילר.
קריירה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]
מינגוס נודע כבסיסט מחונן. בגיל 20, הופיע עם הקלרניתן בארני ביגארד (1942), שנה לאחר מכן ניגן תקופה קצרה עם לואי ארמסטרונג. ב1947 החל לנגן עם הביג בנד של ליונל המפטון, איתה גם הקליט לראשונה יצירות פרי עטו. ב1950 עבר לניו יורק וניגן בטריו של נגן הוויברפון רד נורוו עם הגיטריסט טל פרלאו. בתחילת שנות החמישים ניגן תקופה קצרה בתזמורת של דיוק אלינגטון, אך הסתבך בקטטה עם הטרומבוניסט חואן טיזול והיה למוזיקאי היחיד שפוטר באופן אישי על ידי אלינגטון.
ב1952 הקים עם מקס רואץ' את חברת התקליטים Debut, בשאיפה לשלוט בהפצת המוזיקה שלו והרווחים ממנה. ב1953, לאחר שהבסיסט אוסקר פטיפורד שבר את ידו במשחק בייסבול, החליף אותו מינגוס בהופעה באולם מסיי עם דיזי גילספי, צ'ארלי פרקר, באד פאוול ומקס רואץ'. רבים מחשיבים את הקלטת הופעה זו כאחת מהגדולות בתולדות הג'אז. מינגוס הקליט מחדש את תפקידי הבס, שלא נשמעו היטב בהקלטה הירודה. ההקלטה נמכרה דרך חברת Debut, ומקס רואץ' ודיזי גילספי העידו שניהם כי לאורך שנים רבות לא זכו לקבל תמלוגים ממכירת ההקלטה.
על אף שהקליט והפיץ כמה תקליטים באופן עצמאי, בסופו של דבר כשל נסיון זה.
מוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מוביל הרכבים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מינגוס נודע בכריזמה שלו כמוביל הרכב. על אף אופיו הקשה רבים ראו בנגינה איתו הזדמנות להתפתחות ואתגר כנגנים, והמשיכו לנגן איתו גם כשפגע בהם. הוא דרש מהנגנים שניגנו איתו to reach out לנגן מעבר להרגליהם ומאפייניהם הסגנוניים. רבים מסכימים שכמה מהם ניגנו במיטבם עם מינגוס, ולא הגיעו להישגים דומים בהרכבים אחרים. (לברר, קצת אסמכתות). שילב פוליטיקה, דיבר בהופעות.
מלחין[עריכת קוד מקור | עריכה]
פוליפוניה בג'אז - קאנון, additive composition, סתירה של האקורדים והתנגשויות בין קולות, עצמאות קולות, ריפים. גוספל, יודע to swing, הזרם השלישי. שילוב של חדשנות ושאיבה מהמקורות. בתקופת היצירה שלו, בה פרחו ז'אנרי ג'אז חדשים בעלי מאפיינים מובהקים ומזוהים, מינגוס לא הגדיר את עצמו מבחינה סגנונית. הוא השתמש היסטוריה של הג'אז כפאלטה של צבעים, בהם השתמש ביצירות שונות, ואף בתוך יצירה אחת. מוזיקה תוכניתית, מסרים בשמות היצירות (וגם הזדמנות לבטא בעזרתם רעיונות, החליף שמות ליצירות). Fables of Faubos משלב ניו אורלינס וביבופ, שלושה "הילוכים רתמיים" (לא היה נהוג בקומפוזיציה, רק באילתור). My Jelly Roll Soul/Jelly Roll מחווה לג'לי שהשתמה בסגנון ניו אורלינס, פוליפוניה הייחודית למינגוס (נמנע מהקלישאות של הסגנון!!! לא נתן לנגנים לאתלתר שטויות ניו אורלינס). עובר מניו אורלינס לסווינג בופי, מעין "אבולוציה של הג'אז". Moanin' יצירה פוליפונית, additive compositiom, קולות שלרובם אין אופי ריפי. דיסוננטים קשים, קולות עצמאיים. צלילי avoid. Pithecanthropus Erectus בעל מנגינה יוצאת דופן (לא כורדאלית, לא מבוססת שמינית) שילוב של אילתור חופשי בגוף המנגינה.
נגן[עריכת קוד מקור | עריכה]
אישיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מינגוס היה מהיר חימה ואף אלים. הטרומבוניסט ג'ימי קנפר (Jimmy Knepper), שהשתתף בחלק ניכר מהרכביו והקלטותיו של מינגוס, המשיך לעבוד איתו גם אחרי שזה היכה אותו ושבר לו שן. מראיונות וטקסטים ביוגראפיים
לעיין : [1]