ליונל המפטון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ליונל המפטון
Lionel Hampton
ליונל המפטון בהופעה בגרמניה ב-1977
ליונל המפטון בהופעה בגרמניה ב-1977
לידה 20 באפריל 1908
לואיוויל, קנטקי, ארצות הברית
פטירה 31 באוגוסט 2002 (בגיל 94)
ניו יורק, ניו יורק, ארצות הברית
שם לידה ליונל לאו המפטון
שם במה Hemp עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות וודלואן עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1927 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת דרום קליפורניה, בית הספר למוזיקה USC תורנטון עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מוזיקאי, מלחין
סוגה ג'אז, סווינג
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה ויברפון
חברת תקליטים דקה רקורדס, Audio Fidelity Records עריכת הנתון בוויקינתונים
שיתופי פעולה בולטים לואי ארמסטרונג, בני גודמן, צ'ארלי פארקר, קווינסי ג'ונס
פרסים והוקרה
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ליונל לאו המפטוןאנגלית: Lionel Leo Hampton;‏ 20 באפריל 1908 - 31 באוגוסט 2002), מוזיקאי ג'אז, חלוץ נגני הוויברפון בג'אז, פעל גם כמתופף, פסנתרן, מוביל ביג בנד ושחקן, ניגן עם כל גדולי הג'אז, מלואי ארמסטרונג ובני גודמן ועד צ'ארלי פארקר וקווינסי ג'ונס.

תקופת ילדותו ונעוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

להמפטון לא הייתה תעודת לידה והוא גודל על ידי סבתו. לפיכך לא ידוע בדיוק תאריך ומקום לידתו. ב-1916 עבר להתגורר בשיקגו ובהיותו כבן 16 כבר ניגן כמתופף במועדונים שונים בעיר. ב-1927 או 1928 עבר לקליפורניה וניגן ב"מועדון הכותנה" (מועדון מקומי שנקרא על שם מועדון הכותנה המקורי בניו יורק), שם הכיר לראשונה את הוויברפון, כשניגן בלהקת דיקסילנד ג'אז. המפטון החליף את התופים בוויברפון והתגלה על ידי לואי ארמסטרונג שהתלהב מהצליל החדש ושכר אותו כנגן ליווי. הפופולריות הרבה לה זכה ארמסטרונג תרמה הן להיכרות של הציבור עם הוויברפון ככלי והן עם המפטון כשם נרדף לכלי זה.

המשך הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד 1934 למד המפטון מוזיקה באוניברסיטת דרום קליפורניה, באותה שנה עזב את האוניברסיטה והחל להנהיג ביג בנד משלו, עמו הופיע, בין היתר, עם הזמר בינג קרוסבי.

בנובמבר 1936 ביקרה להקתו של בני גודמן בלוס אנג'לס והמפטון הוזמן על ידי אמרגנה, מגלה הכישרונות ג'ון האמונד, ללוות יחד עמה את בילי הולידיי. לאחר ההופעות המשותפות הזמין גודמן את המפטון להצטרף עמו להרכב שכלל את גודמן עצמו בקלרינט ואת ג'ין קרופה (תופים) וטדי וילסון (פסנתר), היה זה הרכב הג'אז הקטן הראשון שהופיע ככזה לפני קהל (ולא כמלווה או כחטיבה בתוך ביג-בנד). המפטון עבר באותה עת להתגורר בניו יורק.

ב-1940 עזב המפטון את גודמן כדי להקים את "התזמורת של ליונל המפטון" (Lionel Hampton Orchestra). התזמורת, שניגנה בעיקר סטנדרטים ששילבו ג'אז ורית'ם אנד בלוז זכתה לפופולריות רבה בשנות הארבעים והחמישים והופיעה בהרכב נגנים משתנה עד אמצע שנות השבעים. התזמורת היוותה "חממה" לכישרונות ובין היתר החלו בה את דרכם אמנים כצ'ארלי מינגוס, וס מונטגומרי, דיינה וושינגטון, דיזי גילספי, קווינסי ג'ונס ורבים אחרים שיצאו ממנה לקריירות מפוארות. במקביל המשיך המפטון להופיע ולהקליט בהרכבים קטנים ושיתף פעולה עם אוסקר פיטרסון, ארט טאטום, סטן גץ ואחרים. רבות מהופעותיו הסתיימו בג'אם סשן ארוך שהלהיב את הקהל.

הוא הרבה להופיע בעולם במסגרות שונות להפצת תרבות בחסות האו"ם ומחלקת המדינה האמריקאית. ב-1953 יצאה תזמורתו למסע הופעות נרחב באירופה עם קווינסי ג'ונס כמעבד וחצוצרן וב-1968 הופיעה בקריית הוותיקן בפני האפיפיור פאולוס השישי.

במהלך השנים השתתף במספר סרטים, הידוע שבהם הוא "שיר נולד" (A Song Is Born) מ-1948, בכיכובו של דני קיי.

אחרית ימיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליונל המפטון מקבל תעודת הוקרה מהנשיא ג'ורג' וו. בוש במסגרת חודש הוקרה למוזיקה השחורה ב-2001

בשנות השבעים דעכה הפופולריות של סגנון תזמורות הביג בנד ושל המפטון עצמו. עם זאת, זכה ליונל המפטון לשלל כיבודים כמו למשל קריאת פסטיבל איידהו לג'אז על שמו (Lionel Hampton Jazz Festival), בשנת 1985 (בפסטיבל הופיעו ומופיעים אמנים מהשורה הראשונה כאלה פיצג'רלד, שרה ווהן, אלווין ג'ונס, דיזי גילספי, פרדי הברד, סטן גץ, דיאנה קראל, וינטון מרסליס ועוד). באותה שנה הוכרז המפטון על ידי האומות המאוחדות כשגריר המוזיקה.

המפטון רתם עצמו לפעילויות חברתיות, ביניהן קידום פרויקט דיור ציבורי למעוטי יכולת בניו-יורק ובניו ג'רזי, עמד בראש קרנות שהעניקו מלגות לימודים לסטודנטים מעוטי יכולת וייסד מחלקה ללימודי מוזיקה באוניברסיטת איידהו, שנקראת על שמו.

ב-1982 נחנך כוכב עם שמו בשדרת הכוכבים של הוליווד וב-1987 בחרו בו קוראי המגזין דאון ביט להיכל התהילה של הג'אז. כמו כן זכה במספר תוארי דוקטור לשם כבוד ומדליות נשיאותיות מהנשיאים ג'ון פ. קנדי, ריצ'רד ניקסון, ביל קלינטון וג'ורג' בוש על הישגיו האמנותיים, על פעילויות הצדקה שלו, על תרומתו לתרבות האמריקאית והעולמית וכהוקרה על תרומתו לקידום הקהילה האפרו-אמריקאית.

ב-1991 התמוטט המפטון במהלך הופעה בפריז ואובחן כסובל משבץ. השבץ, בנוסף לדלקת מפרקים כרונית ממנה סבל, הובילו להפסקה כמעט מוחלטת של הופעותיו.

חייו האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המפטון נולד וגדל כקתולי.

בשנת 1936 נשא לאשה את גלדיס, שהייתה למנהלת האישית שלו עד מותה ב-1971. לזוג לא היו ילדים.

לאחר מלחמת העולם השנייה התקרב המפטון ליהדות, גייס כספים לטובת מדינת ישראל והלחין סוויטה בשם "המלך דוד", שנוגנה בבכורה בהופעה בישראל. המפטון ביקר בישראל ב-1955 עם התזמורת שלו שניגנה מדי ערב לפני קהל של אלפים בזירתרון ברמת גן[1]. המפטון היה האמן הגדול הראשון מתחום המוזיקה הפופולרית שהופיע במדינה הצעירה והתקבל בחום רב. הוא נפגש עם הרב הראשי לישראל, יצחק הרצוג[2] וכאורחו של עמנואל זמיר השתתף אף במפגש של ותיקי המחלקה הערבית של הפלמ"ח[3]. בשנת 1957 הוא הופיע במשחק כדורסל בין נבחרת ישראל ונבחרת ישיבה יוניברסיטי[4].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]