באד פאוול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
באד פאוול
שם לידה ארל רודולף פאוול
תאריך לידה 27 בספטמבר 1924
מקום לידה הארלם, ניו יורק, ארצות הברית
תאריך פטירה 31 ביולי 1966 (בגיל 41)
מקום פטירה ניו יורק, ארצות הברית
שנות פעילות 1944 - 1965
סוגה ג'אז, בי בופ
עיסוק מלחין, פסנתרן
כלי נגינה פסנתר
שיתופי פעולה בולטים ארט בלייקי, מיילס דייוויס, צ'ארלי פרקר, צ'ארלס מינגוס, דקסטר גורדון, קנונבול אדרלי, סאני סטיט
Allmusic באד פאוול, באתר Allmusic

ארל רודולף "באד" פאוולאנגלית: Earl Rudolph "Bud" Powell; ‏27 בספטמבר 1924 - ‏31 ביולי 1966) היה אחד מענקי הפסנתרנים בג'אז, שינה את הדרך שבה מנגנים פסנתרני הג'אז בכל הסגנונות שלאחר תקופת הסווינג. לצד הסקסופוניסט צ'ארלי פרקר, החצוצרן דיזי גילספי והפסנתרן ת'לוניוס מונק, פאוול נחשב לאחד מאבי הג'אז המודרני, המכונה בי בופ.

באד פאוול היה מראשוני הפסנתרנים להפסיק לנגן צליל בס ביד שמאל ("Striding"), אלא להשתמש בה על מנת לנגן אקורדים צבעוניים יותר. בנוסף, לעתים קרובות עשה שימוש ב-Horn-like-playing, כלומר, נגינת פראזות "בופיות" על פסנתר. הוא התחיל את קריירתו כפסנתרן כבן חסותו של ת'לוניוס מונק, והצטרף להרכביהם של צ'ארלי פרקר וקוטי וויליאמס. בתקרית גזענית פאוול הוכה בראשו על ידי שוטרים, מה שהביא לנזק בלתי הפיך. מאז אותה התקרית באד סבל מכאבי ראש חמורים והתמוטטויות מנטליות רבות. למרות זאת, הוא המשיך להקליט מספר תקליטים מוצלחים, ועבד בשיתופי פעולה עם נגני ג'אז דוגמת צ'ארלי פרקר, דיזי גילספי, צ'ארלס מינגוס ומקס רואץ' - ארבעה אמנים שנחשבים לאבות סגנון הבי בופ, אשר עימם הקליט את האלבום "ג'אז במאסיי הול". באד החמיץ הזדמנויות רבות בגלל הנזק המוחי שלו, ומסופר כי פעם צ'ארלי פארקר אמר למיילס דייויס שלא יצרף את באד להרכבו משום ש"הוא משוגע אפילו יותר ממני!".

לאחר הקלטת "ג'אז במאסיי הול", באד אושפז בבית חולים פסיכיאטרי בעקבות סכיזופרניה, החל ליטול כלורפרומאזין אשר השפיע על נגינתו, והתאבל על אחיו שנהרג בתאונת דרכים לצד החצוצרן קליפורד בראון. לאחר מספר התקפים מנטליים לאורך שנות ה-50, פאוול עבר להתגורר בפריז והמשיך בקריירתו. הוא הקליט תקליטים בשיתוף פעולה עם הסקסופוניסטים קנונבול אדרלי, סאני סטיט ודקסטר גורדון, וחלה במחלת השחפת בשנת 1963. למרות מחלתו ובעיותיו הנפשיות, פאוול המשיך לנגן, והופעותיו האחרונות בציבור היו בקרנגי הול ובקונצרט לזכרו של צ'ארלי פרקר. הוא אושפז בניו יורק בשל התנהגותו הבלתי-יציבה והזנחתו העצמית, ונפטר ב-31 ביולי 1966 בעקבות שילוב של מחלת השחפת, תת-תזונה ואלכוהוליזם.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]