משתמש:אור אביטל א/שמע קולי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

שְׁמַע קוֹלִי הוא פיוט מסוג בקשה שחיבר רב האיי גאון. הפיוט נאמר ע״י קהילות הספרדים לפני תפילת 'כל נדרי' בערב יום הכיפורים ובקהילות הנוהגות לשיר בקשות לפני תפילת שחרית הוא נאמר בבקרו של ראש חודש.

תוכן הפיוט[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמע קולי הוא פיוט מסוג 'בקשה', הוא שיר שווה-חרוז שנכתב במשקל הכמותי 'המרובה' - יתד ושתי תנועות, יתד ושתי תנועות, יתד ותנועה - בדלת ובסוגר. הפיוט פותח בבקשה מה׳ שישמע את קולו של המשורר וממשיך בהזכרת היענויות במהלך הדורות (בדומה לתפילת 'ענינן'ׂ), ביניהם: האבות, יוסף, משה ויוצאי מצרים, אהרון, פנחס, יהושוע, עלי, חנה, שמואל, שלמה, דויד, אליהו, אלישע, יונה, חנניה מישאל ועזריה, דניאל, מרדכי ואסתר, עזרא וחוני.

שְׁמַע קוֹלִי אֲשֶׁר יִשְׁמַע בְּקוֹלוֹת,
וְהָאֵל הַמְּקַבֵּל הַתְּפִלּוֹת.
וְהָעוֹשֶׂה בְּלִי חֵקֶר גְּדוֹלוֹת,
וְנִפְלָאוֹת וְהַנּוֹרָא עֲלִילוֹת.
וְהֶחָכָם וְהַקַּיָּם לְעוֹלָם,
וְהַגִּבּוֹר עֲלֵי כָּל הַיְּכוֹלוֹת.
וְהָרַחוּם וְהַחַנּוּן וְהַטּוֹב,
וְהֶחָסִיד וְהַמַּרְבֶּה מְחִילוֹת.
אֲשֶׁר עָנָה לְאַבְרָהָם וְיִצְחָק
וְיִשְׂרָאֵל, לְמַלְּאוֹת כָּל שְׁאֵלוֹת.
וְהָעוֹנֶה בְּבֵית כֶּלֶא לְיוֹסֵף,
וּמִבּוֹר הֶעֱלָהוּ לַגְּדֻלּוֹת.
וְהָעוֹנֶה בְּמִצְרַיִם לְעַמּוֹ,
וְהוֹצִיאָם לְחֵרוּת מִסְּבָלוֹת.
וְהָעוֹנֶה בַּיָּם וְיַּעֲבִירֵם,
וְטִבַּע אוֹיְבֵיהֶם בַּמְּצוּלוֹת.
וְהָעוֹנֶה בְּהַר סִינַי לְמֹשֶׁה,
וֹבִשַּׂרְתּוֹ בְּטוּבְךָ בַּגְּאוּלּוֹת.
וְהָעוֹנֶה לְאַהֲרֹן בַּקְּטֹרֶת,
וְגַם פִּנְחָס עֲנִיתוֹ בַּפְּלִילוֹת.
וְהָעוֹנֶה יְהוֹשֻׁעַ וְעֵלִי,
וְגַם חַנָּה בְּהִתְחַנְּנָהּ בְּמִלּוֹת.
וְהָעוֹנֶה שְׁמוּאֵל בַּתְּשׁוּעוֹת,
וְהָעוֹנֶה עֲלֵי מַשְׁבֵּר לְחַלּוֹת.
וְהָעוֹנֶה שְׁלֹמֹה רַב שְלוֹמוֹת,
וְגַם דָּוִד אֲשֶׁר שָׁר לָךְ בְּמַעֲלוֹת.
וְהָעוֹנֶה לְאֵלִיָּה בַּכַּרְמֶל,
וְאֵשׁ יָרְדָה וְאָכְלָה מַאֲכָלוֹת.
וְהָעוֹנֶה בְיֶשַׁע לֶאֱלִישָׁע,
וְחִזְקִיָּה עֲנִיתוֹ בַּתְּעָלוֹת.
וְהָעוֹנֶה בְלֵב הַיָּם לְיוֹנָה,
וְהוֹצֵאתוֹ לְאוֹרוֹת מֵאֲפֵלוֹת.
וְהָעוֹנֶה חֲנַנְיָה וַעֲזַרְיָה,
וּמִישָׁאֵל בְּהִצָּלוֹת לְהַפְלוֹת.
וְהָעוֹנֶה לְדָנִיאֵל בְּרַחֲמָיו,
וּמַלְאַךְ חִלְּצָהוּ מִשְּׁחָלוֹת.
וְהָעוֹנֶה לְמָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר,
וְהָפַכְתָּ יְגוֹנוֹתָם לְגִילוֹת.
וְהָעוֹנֶה בְמוֹ עֵזֶר לְעֶזְרָא,
וְחַשְׁמוֹנִים עֲנִיתָם בַּחֲיָלוֹת.
וְהָעוֹנֶה בְּתוֹךְ מַעְגָּל לְחוֹנִי,
בְּעֵת נִשְׁבַּע בְּשִׁמְךָ רַב פְּעֻלּוֹת.
וְהָעוֹנֶה לְכָל צַדִּיק וְחָסִיד,
אֲשֶׁר הָיוּ בְּכָל דּוֹר בַּקְּהִלּוֹת.
וְהָעוֹנֶה אֳנִיּוֹת יָם בְּסַעֲרוֹת,
וְהָעוֹנֶה לְמִתְעַנֶּה בְּמַחְלוֹת.
וְהָעוֹנֶה לְהוֹלְכִים בַּיְּשִׁימוֹן,
וְהָעוֹנֶה אֲסִירִים בַּכְּבָלוֹת.
וְהָעוֹנֶה לְכָל צוֹעֵק וְקוֹרֵא,
וְכָל בָּאִים לְפָנֶיךָ לְחַלּוֹת.
עֲנֵה עָנִי שְׁפַל כָּל הַשְּׁפָלִים,
וְשָׂא חֶטְאוֹ מְקַבֵּל הַתְּפִלּוֹת.
וְהַאֲרֵךְ נָא בְּרַחֲמֶיךָ שְׁנוֹתָיו,
וְצַוֵּה כָּל שְׁאֵלוֹתָיו לְמַלֹּאת.
וְתַחְשׁוֹב כָּל תְּפִלּוֹתָיו קְטֹרֶת,
לְפָנֶיךָ כְּקָרְבָּנוֹת וְעוֹלוֹת.
וְהָאֵל הַמְּקַבֵּל הַתְּפִלּוֹת,
שְׁמַע קוֹלִי אֲשֶׁר יִשְׁמַע בְּקוֹלוֹת.