לדלג לתוכן

משתמש:גדי גז/סטודנטים למען צדק בפלסטין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

סטודנטים למען צדק בפלסטין (באנגלית: Students for Justice in Palestine או בקיצור SJP) הוא ארגון סטודנטים הפועל בארה״ב ובקנדה. מטרות הארגון הן חיזוק תנועת הסטודנטים התומכים בזכות ההגדרה העצמית של העם הפלסטיני וקידום אקטיביזם פרו-פלסטיני. הארגון תומך בתנועת החרם, המנעות מהשקעות וסנקציות על ישראל (BDS). בשנת 2010 היו לארגון עשרות תאים באוניברסיטאות צפון-אמריקאיות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההתארגנות הראשונה של סטודנטים למען צדק בפלסטין הייתה באוניברסיטת קליפורניה, ברקלי בשנת 2001. הקבוצה ארגנה את הכנס הראשון של ה״תנועה לסולידריות עם פלסטין״ (Palestine Solidarity Movement), בו תוכננו אסטרטגיות למשיכת השקעות מישראל. התנועה לסולידריות עם פלסטין שמשה כארגון גג לסטודנטים למען צדק בפלסטין ולקבוצות אחרות עד 2006. באוקטובר 2011, סטודנטים למען צדק בפלסטין ערכו את הכנס הלאומי הראשון שלהם באוניברסיטת קולומביה, בו השתתפו 40 תאים שונים.[1] בכנס גובשו העקרונות המאחדים של התנועה:

״סטודנטים למען צדק בפלסטין הוא ארגון סטודנטים אשר עובד בסולידריות עם העם הפלסטיני ותומך בזכות ההגדרה העצמית שלו. הארגון מחוייב לסיים את הכיבוש הישראלי, את הקולוניזציה של כל האדמות הערביות ואת פירוקה של חומת ההפרדה. הארגון מכיר בזכויות היסוד של הערבים-הפלסטינים אזרחי ישראל לשוויון מלא. הארגון קורא לכיבוד, הגנה וקידום זכויות הפליטים הפלסטינים לשיבה לבתיהם ולהשבת רכושם כפי שנקבע בהחלטה 194 של העצרת הכללית של האומות המאוחדות[2]

הפגנות ופעולות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוניברסיטת קליפורניה, ברקלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2001, סטודנטים למען צדק בפלסטין באוניברסיטת קליפורניה, ברקלי ציינו את יום הזכרון לטבח דיר יאסין. כ-1000 סטודנטים הפגינו נגד השקעות של האוניברסיטה בישראל, ומחציתם צעדו לתוך אחד הבניינים המרכזיים בקמפוס והפריעו לבחינות אמצע הסמסטר שנערכו במקום. משטרת הקמפוס פזרה את ההפגנה ועצרה שבעים ושמונה מפגינים באשמת השגת גבול. אחד המפגינים הועבר לכלא לאחר שהואשם בתקיפת שוטר.[3] בעקבות המעצרים פעילות התנועה באוניברסיטה נאסרה, החלטה שהובילה להפגנה נוספת 200 איש כחודש לאחר מכן. נשיא האוניברסיטה ברדאל הגיב: ״חשוב להבין שלא מדובר כאן בחופש הביטוי, או בזכות להפגין בקמפוס. הנושא הוא השתלטות על בניין אקדמי ופגיעה בזכויותיהם של סטודנטים אחרים לחינוך״.[4]

ניו-זילנד[עריכת קוד מקור | עריכה]

התנועה ארגנה הפגנות באוקלנד נגד יצרן הנשק המקומי ראקון, אשר מוכר חלקים לצבא ארה״ב.[5]

אוניברסיטת ברנדייס[עריכת קוד מקור | עריכה]

באפריל 2011, הפגינו פעילי התנועה במהלך הרצאתו של חבר הכנסת וראש השב״כ לשעבר אבי דיכטר באוניברסיטת ברנדייס. המפגינים כינו את דיכטר ״פושע מלחמה״ והאשימו אותו באחריות להרג אזרחים, עינוי אסירים פלסטינים ובפשעים נגד האנושות.[6]

הקמפיין לחרם, משיכת השקעות וסנקציות[עריכת קוד מקור | עריכה]

האמפשיר קולג׳[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפברואר 2009, לאחר קמפיין של שנתיים, חבר הנאמנים של האמפשיר קולג׳ במסצ׳וסטס החליט על משיכת השקעות מחברות קטרפילר, יונייטד טקנולוג׳יז, תאגיד ITT, מוטורולה וטרקס, אשר הוגדרו כ״קשורות לכיבוש הישראלי בגדה המערבית ובעזה.״ האמפשיר קולג׳ הייתה המוסד האקדמי הראשון בארה״ב שמשך השקעות מישראל.[7]

אוניברסיטת דה-פול[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנובמבר 2010, תא SJP באוניברסיטת דה פול תבע להסיר את המותג הישראלי ״חומוס סברה״ ממדפי הקפיטריות באוניברסיטה. האוניברסיטה נענתה לדרישה, אולם ימים ספורים לאחר מכן חזרה בה. דובר האוניברסיטה הצהיר: ״במקרה המדובר מכירת ׳חומוס סברה׳ הופסקה בשוגג באופן זמני, עד שהדיון בועדה. המשכנו את המכירה בכדי לתקן את הטעות שנעשתה.״[8]

במאי 2011 העלתה SJP את הנושא למשאל בקרב הסטודנטים, למעלה מ-75% מהקולות תמכו בחרם, אולם לפי תקנון האוניברסיטה חסרו 33 קולות כדי שהמשאל יהיה תקף, וההצעה נכשלה.[9]

אוניברסיטאות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים הבאות, הצליחו תאים של SJP להעביר החלטות למשיכת השקעות מחברות שונות הקשורות בכיבוש. בנובמבר 2012 אישר סנאט אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת קליפורניה, אירוויין, המלצה שהאוניברסיטה תמשוך השקעות מ״חברות שמרוויחות מהכיבוש הישראלי של פלסטין״.[10] ההצעה אושרה פה אחד, אך האוניברסיטה הודיעה כי לא תאמץ אותה.[11] הצעה דומה אושרה באוניברסיטת קליפורניה, ריברסייד באפריל 2014.[12]

באפריל 2013, אישר סנאט אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת קליפורניה, ברקלי קריאה למשיכת השקעות משלוש חברות: קטרפילר, אשר מוכרת לצה״ל דחפורים בהם נעשה בין השאר שימוש להרס בתים אזרחיים; HP, המספקת לצה״ל טכנולוגיות ביומטריות למחסומים; וסמנט רואדסטון, המספקת בטון לבניית חומת ההפרדה.[13]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אתר הליגה נגד השמצה. ״סטודנטים למען צדק בפלסטין״. 27 באפריל 2010.
  2. ^ ״ארגוני סטודנטים מחליטים על התארגנות ארצית למען פלסטין״. אתר סטודנטים למען צדק בפלסטין. 18 באוקטובר 2011.
  3. ^ ג׳ונתן טרהורסט. ״תומכים ישראלים ופלסטינים התנגשו במהלך עצרת בקמפוס״. דיילי קליפורניאן, 10 באפריל, 2002.
  4. ^ דיוויד שרפנברג, ״מפגינים פרו-פלסטינים בעצרת למען חופש הביטוי.״ ברקלי דיילי פלאנט. 3 למאי 2002.
  5. ^ מרטה מק׳נזי מינפי. ״ההתרגשות החרישה את ההפגנה״. ניו-זילנד הרלד. 1 בספטמבר 2006.
  6. ^ פנחס וולף. ״סטודנטים בנאומו של אבי דיכטר בבוסטון: ׳פושע, מקומך בהאג׳״. וואלה! חדשות. 5 באפריל 2011.
  7. ^ ״האמפשיר קולג׳ הופכת לקולג׳ האמריקאי הראשון שמושך השקעות מישראל.״ דמוקרטיה עכשיו, 12 בפברואר, 2009.
  8. ^ תמר לוין. ״נושא חדש לויכוח במזרח התיכון: חומוס״. ניו יורק טיימס 3 בדצמבר, 2010.
  9. ^ ״משאל על איסור מכירת חומוס ישראלי בדה פול נכשל״. אי-בי-סי ניוז. 22 למאי, 2011.
  10. ^ אוזמה קולסי. ״סטודנטים באוניברסיטת קליפורניה, אירוויין הצביעו למשיכת השקעות מישראל״. דה ניישן, 27 לנובמבר, 2012.
  11. ^ ״אוניברסיטת קליפורניה, אירוויין תוסיף לשתף פעולה עם מוסדות גלובליים, לרבות מוסדות ישראליים.״ הודעה לעיתונות מטעם אוניברסיטת קליפורניה, אירוויין. 14 בנומבר, 2012.
  12. ^ ג׳יימס גרנט. ״אוניברסיטת קליפורניה, ריברסייד עונה להחלטת אגודת הסטודנטים בנוגע למשיכת השקעות״. יו-סי-אר טודיי. 28 באפריל, 2014.
  13. ^ ג׳רמי גורדון ודפני צ׳ן. ״סנאט אגודת הסטודנטים אישר את ההצעה למשיכת הקשעות מישראל, SB-160, ברוב של 11-9." דיילי קליפורניאן, 18 לאפריל, 2013.