משתמש:דוד25/השמטות מערך מלחמת מצוה
רוב הראשונים השמיטו את דין מלחמת מצווה בזמן הזה, כמנהגם במצוות שאינן נוהגות בזמן החורבן[1], וכך השולחן ערוך השמיט מצווה זו, וכן כתבו הרב יחזקאל לנדא (בעל הנודע ביהודה)[2] והחתם סופר[3]. לגבי כיבוש הארץ, ישנם האומרים שיש מניעה נוספת מקיום מצוות כיבוש, בגלל החובה לעקור עבודה זרה מארץ ישראל[4].
בדרשות הר"ן[5] נאמר שלשופט יש תוקף של מלך, ביכולתו לתקן תקנות לטובת הסדר הציבורי. הרב קוק למד מדבריו שיש תוקף של "משפטי מלוכה" שחלקם נוהגים אף במנהיג שאינו מלך, וכותב ש"בזמן שאין מלך... חוזרים אלה הזכויות של המשפטים ליד האומה בכללה"[6], ולפי דבריו, גם כיום מנהיג שיבחר על ידי רוב ישראל, יחשב למלך לעניינים מסוימים.
הדבר נלמד מהמשנה והתוספתא: "הכל יוצאין אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה"[7] (סוטה פ"ח מ"ז). בתלמוד הדבר נלמד ממלחמתו של אסא מלך יהודה. "וְהַמֶּלֶךְ אָסָא הִשְׁמִיעַ (=הכריז על גיוס) אֶת כָּל יְהוּדָה אֵין נָקִי" (= אין פטור). (ספר מלכים א' פרק ט"ו כ"ב).
- ^ רי"ף, סמ"ק.
- ^ תניינא, אבן העזר קכ"ט.
- ^ אבן העזר קנ"ה.
- ^ מסכת עבודה זרה דף מ"ה:"גידוע עבודה זרה קודם לכיבוש ארץ ישראל".
- ^ דרוש י"א
- ^ שו"ת משפט כהן סימן קמד.
- ^ מקור הביטוי "חתן מחדרו וכלה מחופתה" הוא בספר יואל "אִסְפוּ עָם, קַדְּשׁוּ קָהָל, קִבְצוּ זְקֵנִים, אִסְפוּ עוֹלָלִים וְיוֹנְקֵי שָׁדָיִם, יֵצֵא חָתָן מֵחֶדְרוֹ וְכַלָּה מֵחֻפָּתָהּ." (פרק ב', פסוק ט"ז) בהקשר של חורבן. מכאן אפשר ללמוד מדוע הירושלמי והרמב"ם הבינו שכאשר יש סכנת חורבן כמו במקרה של אויב הקם על ישראל מדובר במלחמת מצווה.