לדלג לתוכן

אסא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אָסָא
אסא מלך יהודה, איור משנת 1553 מתוך פרומפטואריום איקונום אינסיגניאורום
אסא מלך יהודה, איור משנת 1553 מתוך פרומפטואריום איקונום אינסיגניאורום
לידה 930 לפנה"ס
פטירה 867 לפנה"ס (בגיל 63 בערך)
ממלכת יהודה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה ישראלישראל עיר דוד, ירושלים
מדינה ממלכת יהודה
תארים מלך יהודה
בת זוג עזובה בת שלחי
ילדים יהושפט עריכת הנתון בוויקינתונים
שושלת בית דוד
אם מעכה בת אבישלום[1]
יורש העצר יהושפט
מלך יהודה ה־3
908 לפנה"ס867 לפנה"ס
(כ־41 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אסא מנתץ את פסלי האלילים. איור משנת 1392

אָסָא היה על פי המקרא מלך יהודה בין השנים 908 לפנה"ס עד 867 לפנה"ס, בנו של אביה. ספר דברי הימים ב' מרחיב את הדיבור על ימי אסא (פרקים י"ד-ט"ז), בניגוד לגרסה המקוצרת בת 16 הפסוקים בספר מלכים א' (ט"ו, ט'כ"ד).

לפי המסופר במקרא הוא הדף התקפה של זרח הכושי, וכרת ברית עם ארם דמשק כנגד ממלכת ישראל, ברית שבזכותה נבלמה התקפתו של בעשא מלך ישראל על ממלכת יהודה.

ראשית שלטונו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסא עלה לשלטון בגיל צעיר. הוא לא המשיך בדרך אביו ולא לחם בפועל נגד ממלכת ישראל אלא רק שלח את ארם להילחם בישראל (”בְּיָמָיו שָׁקְטָה הָאָרֶץ עֶשֶׂר שָׁנִים”[2]). לפי המסופר בדברי הימים, אסא היה הראשון שטיהר את הפולחן האלילי בימי מלכותו הראשונים:[3]

וַיַּעַשׂ אָסָא הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה' אֱלֹהָיו. וַיָּסַר אֶת מִזְבְּחוֹת הַנֵּכָר וְהַבָּמוֹת וַיְשַׁבֵּר אֶת הַמַּצֵּבוֹת וַיְגַדַּע אֶת הָאֲשֵׁרִים.

המלחמה נגד זרח הכושי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המלחמה נגד זרח הכושי מתוארת רק בספר דברי הימים. יש חוקרים המפקפקים בעצם קיומה, אך המחקר נוטה לקבל את קיומה, למרות שהכול מסכימים כי הסיפור נכתב בידי מחבר דברי הימים, ואינו ציטוט של מקור קדום יותר. היו הצעות כי זרח הוא פרעה אוסורכון הראשון (אנ') מהשושלת העשרים ושתיים של מצרים, יורשו של פרעה שישק, או נציבו בגרר; אולם מרבית החוקרים מניחים כי מדובר במנהיג שבטי ממדבריות הדרום, שתיאור כוחו הובא בסיפור בצורה מוגזמת מאד.[4][5]

לפי הסיפור בדברי הימים, בתקופת השלום שלפני מלחמה זו נבנו ערים למצור ביהודה (דברי הימים ב' י"ד, ה'ו'), לפני המלחמה עם זרח חוזק הציוד הצבאי לחיל הרגלי הכבד ("נושאי צינה ורומח") וגם נעשה חידוש במערך הצבאי, על ידי הקמת חיל רגלי מקרב בני בנימין, שנאמנותם לבית דוד הוכחה והיו קלעים מיומנים.

ההכנות הללו עזרו לאסא כאשר זרח הכושי עלה על יהודה, לפי הסיפור עם חיל רב וכן רכב ויחידות נוביות ולוביות (דברי הימים ב' י"ד, ח'; ט"ז, ח': "הלא הכושים והלובים היו לחיל לרב ולרכב ולפרשים להרבה מאוד").

וַיִּבֶן עָרֵי מְצוּרָה בִּיהוּדָה כִּי שָׁקְטָה הָאָרֶץ וְאֵין עִמּוֹ מִלְחָמָה בַּשָּׁנִים הָאֵלֶּה, כִּי הֵנִיחַ ה' לוֹ. וַיֹּאמֶר לִיהוּדָה: נִבְנֶה אֶת הֶעָרִים הָאֵלֶּה וְנָסֵב חוֹמָה וּמִגְדָּלִים, דְּלָתַיִם וּבְרִיחִים [...] וַיְהִי לְאָסָא חַיִל נֹשֵׂא צִנָּה וָרֹמַח: מִיהוּדָה שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אֶלֶף, וּמִבִּנְיָמִן נֹשְׂאֵי מָגֵן וְדֹרְכֵי קֶשֶׁת מָאתַיִם וּשְׁמוֹנִים אָלֶף – כָּל אֵלֶּה גִּבּוֹרֵי חָיִל. וַיֵּצֵא אֲלֵיהֶם זֶרַח הַכּוּשִׁי בְּחַיִל אֶלֶף אֲלָפִים, וּמַרְכָּבוֹת שְׁלֹשׁ מֵאוֹת, וַיָּבֹא עַד מָרֵשָׁה. וַיֵּצֵא אָסָא לְפָנָיו וַיַּעַרְכוּ מִלְחָמָה בְּגֵיא צְפַתָה[6] לְמָרֵשָׁה. [...] וַיִּגֹּף ה' אֶת הַכּוּשִׁים לִפְנֵי אָסָא וְלִפְנֵי יְהוּדָה וַיָּנֻסוּ הַכּוּשִׁים. וַיִּרְדְּפֵם אָסָא וְהָעָם אֲשֶׁר עִמּוֹ עַד לִגְרָר וַיִּפֹּל מִכּוּשִׁים לְאֵין לָהֶם מִחְיָה, כִּי נִשְׁבְּרוּ לִפְנֵי ה' וְלִפְנֵי מַחֲנֵהוּ וַיִּשְׂאוּ שָׁלָל הַרְבֵּה מְאֹד. וַיַּכּוּ אֵת כָּל הֶעָרִים סְבִיבוֹת גְּרָר כִּי הָיָה פַחַד ה' עֲלֵיהֶם, וַיָּבֹזּוּ אֶת כָּל הֶעָרִים כִּי בִזָּה רַבָּה הָיְתָה בָהֶם. וְגַם אָהֳלֵי מִקְנֶה הִכּוּ, וַיִּשְׁבּוּ צֹאן לָרֹב וּגְמַלִּים וַיָּשֻׁבוּ יְרוּשָׁלָ͏ִם.

לפי הסיפור זרח הגיע למרשה, לא נאמר מאין, והקרב התרחש בגיא צפונה למרשה.[7] אסא הביס את הכושים, רדף אחריהם עד גרר, ואף הרס את הערים סביב גרר ומאהלי מקנה סביבה, וחזר עם שלל רב. יוחנן אהרוני מתאר את מהלך הקרב לפי התיאור המקראי, בצירוף מפה.[8] המספרים בהם נוקב הסיפור ביחס לגודל הצבאות המתוארים נשמעים דמיוניים לחלוטין, עם זאת, המספר "אלף אלפים" במקרא הוא מספר טיפולוגי המתאר את המספר "הרבה מאוד עד כי בלתי ניתן לספור"[9] דבר המתאר את גודל הצבא המצרי יחד עם 300 מרכבות לעומת גודל צבא יהודה ; באשר לגודל צבאו של אסא, ניתן להשוות את המספרים המובאים בספר דברי הימים עם ממצאי הסקרים הארכאולוגיים: אפילו 100 שנה מאוחר יותר, כלל אוכלוסיית ממלכת יהודה הוערכה בפחות מ-100,000 תושבים,[10] ובימי אסא ספק אם הגיעה למחציתו של מספר זה.

ערך מורחב – מלחמת אסא ובעשא

מלחמת האחים הארוכה בין ממלכות ישראל ויהודה, שבאה בעקבות הפילוג ונמשכה כל ימי בית ירבעם ובית בעשא (928 - 883), החלישה את שתי הממלכות מבחינה צבאית וגרמה בעקיפין להתעצמותה של דמשק. לאחר פילוג הממלכה, הגיעה ממלכת ישראל בצפון עד צפון הבשן, אולם במרוצת השנים הארמים החלו מספחים אט אט שטחים לממלכתם.

על היחסים בין יהודה לישראל בימי בית ירבעם בן נבט לא נמסר בפירוש, אך רמז לכך נמצא בספר מלכים א':

וַיִּקַּח אָסָא אֶת כָּל הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב הַנּוֹתָרִים בְּאוֹצְרוֹת בֵּית ה' וְאֶת אוֹצְרוֹת בֵּית הַמֶּלֶךְ וַיִּתְּנֵם בְּיַד עֲבָדָיו וַיִּשְׁלָחֵם הַמֶּלֶךְ אָסָא אֶל בֶּן הֲדַד בֶּן טַבְרִמֹּן בֶּן חֶזְיוֹן מֶלֶךְ אֲרָם הַיֹּשֵׁב בְּדַמֶּשֶׂק לֵאמֹר: בְּרִית בֵּינִי וּבֵינֶךָ, בֵּין אָבִי וּבֵין אָבִיךָ, הִנֵּה שָׁלַחְתִּי לְךָ שֹׁחַד כֶּסֶף וְזָהָב – לֵךְ הָפֵרָה אֶת בְּרִיתְךָ אֶת בַּעְשָׁא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְיַעֲלֶה מֵעָלָי.

מסתבר שכבר בימי רחבעם נקשרה ברית בין יהודה לבין דמשק. ברית זו הייתה, כנראה, מחויבת על רקע האינטרסים המסחריים המשותפים של שתי המדינות, ובמיוחד כל עוד המשיכה יהודה לשלוט על אדום, אך אין זה מן הנמנע שמניע נוסף של רחבעם בברית זו היה הרצון למנוע התארגנות חזית ארמית-ישראלית נגדו. מצד שני, מפסוקים אלו ניתן ללמוד כי גם לישראל הייתה ברית בעבר עם דמשק, לפחות בימי בעשא.

הברית שחידש אסא עם בן הדד הראשון מלך ארם דמשק הוכיחה את עצמה, לפי המקרא: בן הדד תקף את ממלכת ישראל ולמעשה השתלט על כל חלקה הצפוני, ובעשא נאלץ לסגת מיהודה, הביצורים שבנה כנגדה ברמה פורקו, ושימשו לביצור גבע בנימין והמצפה כגבולה הצפוני של ממלכת יהודה.[11][12]

בשנה ה-38 לאסא, עלה למלוכה בישראל אחאב ושנה אחר כך חלה אסא ברגליו (כנראה במחלת השיגדון). אז החל ככל הנראה יהושפט בנו לכהן כעוצר המלוכה. לאחר 41 שנים של מלוכה מת אסא ובמקומו עלה בנו יהושפט למלוכה ביהודה.

בספר דברי הימים ב' מסופר שחנני הרואה הזהיר את אסא, שלא יכרות ברית עם מלך ארם. דבר זה הכעיס את המלך וזה העניש את חנני ”וַיִּתְּנֵהוּ בֵּית הַמַּהְפֶּכֶת”[13] אסא משליך את הנביא לבית המהפכת. לפי רש"י ”בית הסוהר שעשוי מלאכת המהפכת”. יש הסוברים כי הנביא מילא תפקיד של דובר רצון העם ובהמרצתו.[14]

התנהגותו של אסא אל חנני היא אחד הגורמים למחלתו.[15] חנני בנאומו נוזף באסא על מעשיו. הוא טוען כי הוא נכשל במלחמתו. דבריו כוללים הסבר לשתי המלחמות[16] וזאת לפי הכתוב:

וּבָעֵת הַהִיא בָּא חֲנָנִי הָרֹאֶה אֶל אָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה וַיֹּאמֶר אֵלָיו: בְּהִשָּׁעֶנְךָ עַל מֶלֶךְ אֲרָם וְלֹא נִשְׁעַנְתָּ עַל ה' אֱלֹהֶיךָ, עַל כֵּן נִמְלַט חֵיל מֶלֶךְ אֲרָם מִיָּדֶךָ. הֲלֹא הַכּוּשִׁים וְהַלּוּבִים הָיוּ לְחַיִל לָרֹב לְרֶכֶב וּלְפָרָשִׁים לְהַרְבֵּה מְאֹד, וּבְהִשָּׁעֶנְךָ עַל ה' נְתָנָם בְּיָדֶךָ. כִּי ה' עֵינָיו מְשֹׁטְטוֹת בְּכָל הָאָרֶץ, לְהִתְחַזֵּק עִם לְבָבָם שָׁלֵם אֵלָיו' נִסְכַּלְתָּ עַל זֹאת, כִּי מֵעַתָּה יֵשׁ עִמְּךָ מִלְחָמוֹת.

קבורתו של אסא מוזכרת ומפורטת בדברי הימים (ספר דברי הימים ב', פרק ט"ז, פסוק י"ד): הניחו את גופתו בקבר שכרה לעצמו לפני מותו בעיר דוד. שמו בקברו בְּשָׂמִים וּזְנִים מְרֻקָּחִים בְּמִרְקַחַת מַעֲשֶׂה”[17] (יש משערים שתוספת הבשמים נדרשה עקב מחלתו)[דרוש מקור], ואף שרפו לכבודו, ”שְׂרֵפָה גְּדוֹלָה עַד לִמְאֹד”[17], כמקובל.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אסא בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ספר מלכים א', פרק ט"ו, פסוק י': "שם אמו מעכה בת אבישלום". לעומת זאת, בספר מלכים א', פרק ט"ו, פסוקים א'ב' היא נזכרת כאמו של אביה בן רחבעם, אביו של אסא. על המחלוקת בדבר זהותה, ראו: מעכה בת אבישלום.
  2. ספר דברי הימים ב', פרק י"ג, פסוק כ"ג
  3. חנוך רביב, החברה בממלכות ישראל ויהודה, ירושלים, מוסד ביאליק, 1993, עמ' 139
  4. שמואל אפרים ליונשטאם באנציקלופדיה מקראית כרך ב' טורים 942–943.
  5. Williamson, 1 and 2 Chronicles, The New Century Bible Commmentary (NCBC), Morgan & Scott/ Eerdmans, London/Grand Rapids, 1982, pp. 263-266.
  6. תרגום השבעים גורס: "צפונה"
  7. לפי תרגום השבעים "בְּגֵיא צְפַתָה לְמָרֵשָׁה" הוא למעשה "צפונה למרשה".
  8. יוחנן אהרוני, אטלס כרטא לתקופת המקרא (מהדורה שלישית מתוקנת וערוכה בידי אנסון רייני), כרטא, תל אביב, 1995, עמוד 82–83, מפה 122.
  9. בספר דניאל י ז "אלף אלפים ישמשוניהּ" על ריבוי המלאכים לפני האל
  10. ישראל פינקלשטיין וניל אשר סילברמן, ראשית ישראל : ארכאולוגיה, מקרא וזיכרון היסטורי, אוניברסיטת תל אביב, 2003, עמ' 163, 210, וראו אומדן אוכלוסייתה של יהודה בסוף תקופת ההתנחלות, עמ' 149.
  11. ספר מלכים א', פרק ט"ו, פסוקים י"זכ"ד
  12. יוחנן אהרוני, אטלס כרטא לתקופת המקרא (מהדורה שלישית מתוקנת וערוכה בידי אנסון רייני), כרטא, תל אביב, 1995, עמוד 83, מפות 123–124.
  13. דברי הימים ב' ט"ז, י'
  14. חנוך רביב, החברה בממלכות ישראל ויהודה, ירושלים, מוסד ביאליק, 1993, עמ' 141.
  15. שרה יפת, אמונות ודעות בספר דברי הימים, ירושלים, מוסד ביאליק, 1995, עמ' 157.
  16. שרה יפת, אמונות ודעות בספר דברי הימים, ירושלים, מוסד ביאליק, 1995, עמ' 171-170.
  17. 1 2 ספר דברי הימים ב', פרק ט"ז, פסוק י"ד
מלכי יהודה ושנת עלייתם (לפני הספירה) לכס המלוכה
רחבעם אביה אסא יהושפט יהורם אחזיהו עתליה יהואש אמציהו עוזיהו/עזריהו
928 911 908 867 846 843 842 836 798 769
יותם אחז חזקיהו מנשה אמון יאשיהו יהואחז יהויקים יהויכין צדקיהו
758 733 726 698 641 639 609 608 597 597–596
אילן יוחסין של מלכי ישראל ויהודה
עץ משפחת שאול
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
עץ משפחת רות
אִישׁ-בֹּשֶׁת
(אֶשְׁבָּעַל)
אִישׁ-בֹּשֶׁת
(אֶשְׁבָּעַל)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שבט אפרים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
נְבָט
נְבָט
 
 
אַבְשָׁלוֹם
(אֲבִישָׁלוֹם?)
אַבְשָׁלוֹם
(אֲבִישָׁלוֹם?)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שבט יששכר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יָרָבְעָם
(הראשון)
יָרָבְעָם
(הראשון)
אֲחִיָּה
אֲחִיָּה
 
 
 
מַעֲכָה[3]
(תָּמָר?)
מַעֲכָה[4]
(תָּמָר?)
 
 
 
 
 
 
 
 
אֲבִיָּה
(אֲבִיָּם)
אֲבִיָּה
(אֲבִיָּם)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
נִמְשִׁי
נִמְשִׁי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יָבֵשׁ
יָבֵשׁ
גָּדִי
גָּדִי
 
 
 
 
 
 
 
רְמַלְיָהוּ
רְמַלְיָהוּ
אֵלָה
אֵלָה
עֻזִּיָּהוּ
(עֲזַרְיָהוּ)
עֻזִּיָּהוּ
(עֲזַרְיָהוּ)
 
יְרוּשָׁא
יְרוּשָׁא
 
 
 
 
 
 חורבן ממלכת ישראל 
 
 
מקרא
קשר הורות (קו היורד מטה)
מספר דורות
קשר נישואין
קשר שלא ברור מהתנ"ך
אירוע משמעותי
 
הריגה
גבר
אישה
מלך ממלכת ישראל המאוחדת
מלך ממלכת יהודה
מלך ממלכת ישראל
מלך על כל השבטים פרט ליהודה
מלך על חלק מממלכת ישראל
 
ירושת השלטון על ממלכת ישראל המאוחדת
 
ירושת השלטון על ממלכת יהודה
 
ירושת השלטון על שבט יהודה
 
ירושת השלטון על ממלכת ישראל
 
ירושת השלטון על כל השבטים פרט ליהודה
 
ירושת השלטון על חלק מממלכת ישראל
אֲבִיָּה
אֲבִיָּה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יְהוֹיָקִים
(אֶלְיָקִים)
יְהוֹיָקִים
(אֶלְיָקִים)
 
 
 
 
 
 
 
 
יְהוֹיָכִין
(יְכָנְיָה)
יְהוֹיָכִין
(יְכָנְיָה)
צִדְקִיָּהוּ[9]
(מַתַּנְיָה)
צִדְקִיָּהוּ[10]
(מַתַּנְיָה)
 
 
 
  1. לפי נוסח תרגום השבעים לספר מלכים א', פרק י"בפסוק שלא קיים בנוסח המסורה), שמה של אשת ירבעם הוא אַנוֹיוונית Ἀνώ), והיא אחותן של תחפניס ואשת הדד.
  2. לפי נוסח תרגום השבעים לספר מלכים א', פרק י"בפסוק שלא קיים בנוסח המסורה), שמה של אשת ירבעם הוא אַנוֹיוונית Ἀνώ), והיא אחותן של תחפניס ואשת הדד.
  3. גם על המלך אביה וגם על המלך אסא נכתב ”וְשֵׁם אִמּוֹ מַעֲכָה בַּת אֲבִישָׁלוֹם” (ספר מלכים א', פרק ט"ו); יש המפרשים ש"אֲבִישָׁלוֹם" הוא אבשלום בן דוד, ואם כן הרי שמעכה היא תמר, בתו האחת של אבשלום (ראו ספר שמואל ב', פרק י"ד, פסוק כ"ז).
  4. גם על המלך אביה וגם על המלך אסא נכתב ”וְשֵׁם אִמּוֹ מַעֲכָה בַּת אֲבִישָׁלוֹם” (ספר מלכים א', פרק ט"ו); יש המפרשים ש"אֲבִישָׁלוֹם" הוא אבשלום בן דוד, ואם כן הרי שמעכה היא תמר, בתו האחת של אבשלום (ראו ספר שמואל ב', פרק י"ד, פסוק כ"ז).
  5. בתנ"ך יהוא נקרא שלוש פעמים "יֵהוּא בֶן נִמְשִׁי" ופעמיים "יֵהוּא בֶּן יְהוֹשָׁפָט בֶּן נִמְשִׁי". סביר להניח שיהושפט היה אביו ונמשי היה סבו, אבל נראה שהייחוס לנמשי הוא החשוב ולכן זה מה שמופיע כאן. יהוא מוזכר גם ב"אובליסק השחור", כתובת ארכאולוגית אשורית, ובו הוא נקרא "יהוא בן עמרי" (Ia-ú-a mar Hu-um-ri-i), וזו הסיבה שיהוא מיוחס לעמרי.
  6. בתנ"ך יהוא נקרא שלוש פעמים "יֵהוּא בֶן נִמְשִׁי" ופעמיים "יֵהוּא בֶּן יְהוֹשָׁפָט בֶּן נִמְשִׁי". סביר להניח שיהושפט היה אביו ונמשי היה סבו, אבל נראה שהייחוס לנמשי הוא החשוב ולכן זה מה שמופיע כאן. יהוא מוזכר גם ב"אובליסק השחור", כתובת ארכאולוגית אשורית, ובו הוא נקרא "יהוא בן עמרי" (Ia-ú-a mar Hu-um-ri-i), וזו הסיבה שיהוא מיוחס לעמרי.
  7. על המלך אחזיהו נאמר ”וְשֵׁם אִמּוֹ עֲתַלְיָהוּ בַּת עׇמְרִי מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל” (ספר מלכים ב', פרק ח', פסוק כ"ו), אבל על המלך יהורם נאמר ”בַּת אַחְאָב הָיְתָה לּוֹ לְאִשָּׁה” (שם, פסוק י"ח), ויש המפרשים שזוהי עתליה.
  8. על המלך אחזיהו נאמר ”וְשֵׁם אִמּוֹ עֲתַלְיָהוּ בַּת עׇמְרִי מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל” (ספר מלכים ב', פרק ח', פסוק כ"ו), אבל על המלך יהורם נאמר ”בַּת אַחְאָב הָיְתָה לּוֹ לְאִשָּׁה” (שם, פסוק י"ח), ויש המפרשים שזוהי עתליה.
  9. לפי רוב הדעות (ספר מלכים ב', פרק כ"ד, פסוקים י"זי"ח, ספר ירמיהו, פרק ל"ז, פסוק א', ואף ספר דברי הימים א', פרק ג', פסוק ט"ו) המלך צדקיהו היה בנו של יאשיהו ודודו של יהויכין, אבל בדברי הימים (ב', פרק ל"ו, פסוק י') נכתב שהוא היה אחיו של יהויכין, וייתכן אף שהוא צִדְקִיָּה מ”וּבְנֵי יְהוֹיָקִים יְכׇנְיָה בְנוֹ צִדְקִיָּה בְנוֹ” (דברי הימים א' ג', ט"ז).
  10. לפי רוב הדעות (ספר מלכים ב', פרק כ"ד, פסוקים י"זי"ח, ספר ירמיהו, פרק ל"ז, פסוק א', ואף ספר דברי הימים א', פרק ג', פסוק ט"ו) המלך צדקיהו היה בנו של יאשיהו ודודו של יהויכין, אבל בדברי הימים (ב', פרק ל"ו, פסוק י') נכתב שהוא היה אחיו של יהויכין, וייתכן אף שהוא צִדְקִיָּה מ”וּבְנֵי יְהוֹיָקִים יְכׇנְיָה בְנוֹ צִדְקִיָּה בְנוֹ” (דברי הימים א' ג', ט"ז).