אסא

אָסָא

אסא מלך יהודה, איור משנת 1553 מתוך פרומפטואריום איקונום אינסיגניאורום
לידה	930 לפנה"ס
פטירה	867 לפנה"ס (בגיל 63 בערך) ממלכת יהודה
מקום קבורה	עיר דוד, ירושלים
מדינה	ממלכת יהודה
תארים	מלך יהודה
בת זוג	עזובה בת שלחי
ילדים	יהושפט
שושלת בית דוד
אם	מעכה בת אבישלום
יורש העצר	יהושפט
מלך יהודה ה־3 908 לפנה"ס – 867 לפנה"ס (כ־41 שנים) → אביה יהושפט ←

אסא מנתץ את פסלי האלילים. איור משנת 1392

אָסָא היה על פי המקרא מלך יהודה בין השנים 908 לפנה"ס עד 867 לפנה"ס, בנו של אביה. ספר דברי הימים ב' מרחיב את הדיבור על ימי אסא (פרקים י"ד-ט"ז), בניגוד לגרסה המקוצרת בת 16 הפסוקים בספר מלכים א' (ט"ו, ט'–כ"ד).

לפי המסופר במקרא הוא הדף התקפה של זרח הכושי, וכרת ברית עם ארם דמשק כנגד ממלכת ישראל, ברית שבזכותה נבלמה התקפתו של בעשא מלך ישראל על ממלכת יהודה.

מלכותו

ראשית שלטונו

אסא עלה לשלטון בגיל צעיר. הוא לא המשיך בדרך אביו ולא לחם בפועל נגד ממלכת ישראל אלא רק שלח את ארם להילחם בישראל (”בְּיָמָיו שָׁקְטָה הָאָרֶץ עֶשֶׂר שָׁנִים”). לפי המסופר בדברי הימים, אסא היה הראשון שטיהר את הפולחן האלילי בימי מלכותו הראשונים:

וַיַּעַשׂ אָסָא הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה' אֱלֹהָיו. וַיָּסַר אֶת מִזְבְּחוֹת הַנֵּכָר וְהַבָּמוֹת וַיְשַׁבֵּר אֶת הַמַּצֵּבוֹת וַיְגַדַּע אֶת הָאֲשֵׁרִים.

— ספר דברי הימים ב', פרק י"ד, פסוקים א'–ב'

המלחמה נגד זרח הכושי

המלחמה נגד זרח הכושי מתוארת רק בספר דברי הימים. יש חוקרים המפקפקים בעצם קיומה, אך המחקר נוטה לקבל את קיומה, למרות שהכול מסכימים כי הסיפור נכתב בידי מחבר דברי הימים, ואינו ציטוט של מקור קדום יותר. היו הצעות כי זרח הוא פרעה אוסורכון הראשון מהשושלת העשרים ושתיים של מצרים, יורשו של פרעה שישק, או נציבו בגרר; אולם מרבית החוקרים מניחים כי מדובר במנהיג שבטי ממדבריות הדרום, שתיאור כוחו הובא בסיפור בצורה מוגזמת מאד.

לפי הסיפור בדברי הימים, בתקופת השלום שלפני מלחמה זו נבנו ערים למצור ביהודה (דברי הימים ב' י"ד, ה'–ו'), לפני המלחמה עם זרח חוזק הציוד הצבאי לחיל הרגלי הכבד ("נושאי צינה ורומח") וגם נעשה חידוש במערך הצבאי, על ידי הקמת חיל רגלי מקרב בני בנימין, שנאמנותם לבית דוד הוכחה והיו קלעים מיומנים.

ההכנות הללו עזרו לאסא כאשר זרח הכושי עלה על יהודה, לפי הסיפור עם חיל רב וכן רכב ויחידות נוביות ולוביות (דברי הימים ב' י"ד, ח'; ט"ז, ח': "הלא הכושים והלובים היו לחיל לרב ולרכב ולפרשים להרבה מאוד").

וַיִּבֶן עָרֵי מְצוּרָה בִּיהוּדָה כִּי שָׁקְטָה הָאָרֶץ וְאֵין עִמּוֹ מִלְחָמָה בַּשָּׁנִים הָאֵלֶּה, כִּי הֵנִיחַ ה' לוֹ. וַיֹּאמֶר לִיהוּדָה: נִבְנֶה אֶת הֶעָרִים הָאֵלֶּה וְנָסֵב חוֹמָה וּמִגְדָּלִים, דְּלָתַיִם וּבְרִיחִים [...] וַיְהִי לְאָסָא חַיִל נֹשֵׂא צִנָּה וָרֹמַח: מִיהוּדָה שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אֶלֶף, וּמִבִּנְיָמִן נֹשְׂאֵי מָגֵן וְדֹרְכֵי קֶשֶׁת מָאתַיִם וּשְׁמוֹנִים אָלֶף – כָּל אֵלֶּה גִּבּוֹרֵי חָיִל. וַיֵּצֵא אֲלֵיהֶם זֶרַח הַכּוּשִׁי בְּחַיִל אֶלֶף אֲלָפִים, וּמַרְכָּבוֹת שְׁלֹשׁ מֵאוֹת, וַיָּבֹא עַד מָרֵשָׁה. וַיֵּצֵא אָסָא לְפָנָיו וַיַּעַרְכוּ מִלְחָמָה בְּגֵיא צְפַתָה לְמָרֵשָׁה. [...] וַיִּגֹּף ה' אֶת הַכּוּשִׁים לִפְנֵי אָסָא וְלִפְנֵי יְהוּדָה וַיָּנֻסוּ הַכּוּשִׁים. וַיִּרְדְּפֵם אָסָא וְהָעָם אֲשֶׁר עִמּוֹ עַד לִגְרָר וַיִּפֹּל מִכּוּשִׁים לְאֵין לָהֶם מִחְיָה, כִּי נִשְׁבְּרוּ לִפְנֵי ה' וְלִפְנֵי מַחֲנֵהוּ וַיִּשְׂאוּ שָׁלָל הַרְבֵּה מְאֹד. וַיַּכּוּ אֵת כָּל הֶעָרִים סְבִיבוֹת גְּרָר כִּי הָיָה פַחַד ה' עֲלֵיהֶם, וַיָּבֹזּוּ אֶת כָּל הֶעָרִים כִּי בִזָּה רַבָּה הָיְתָה בָהֶם. וְגַם אָהֳלֵי מִקְנֶה הִכּוּ, וַיִּשְׁבּוּ צֹאן לָרֹב וּגְמַלִּים וַיָּשֻׁבוּ יְרוּשָׁלָ͏ִם.

— ספר דברי הימים ב', פרק י"ד, פסוקים ה'–י"ד

לפי הסיפור זרח הגיע למרשה, לא נאמר מאין, והקרב התרחש בגיא צפונה למרשה. אסא הביס את הכושים, רדף אחריהם עד גרר, ואף הרס את הערים סביב גרר ומאהלי מקנה סביבה, וחזר עם שלל רב. יוחנן אהרוני מתאר את מהלך הקרב לפי התיאור המקראי, בצירוף מפה. המספרים בהם נוקב הסיפור ביחס לגודל הצבאות המתוארים נשמעים דמיוניים לחלוטין, עם זאת, המספר "אלף אלפים" במקרא הוא מספר טיפולוגי המתאר את המספר "הרבה מאוד עד כי בלתי ניתן לספור" דבר המתאר את גודל הצבא המצרי יחד עם 300 מרכבות לעומת גודל צבא יהודה ; באשר לגודל צבאו של אסא, ניתן להשוות את המספרים המובאים בספר דברי הימים עם ממצאי הסקרים הארכאולוגיים: אפילו 100 שנה מאוחר יותר, כלל אוכלוסיית ממלכת יהודה הוערכה בפחות מ-100,000 תושבים, ובימי אסא ספק אם הגיעה למחציתו של מספר זה.

היחסים עם ארם דמשק

ערך מורחב – מלחמת אסא ובעשא

מלחמת האחים הארוכה בין ממלכות ישראל ויהודה, שבאה בעקבות הפילוג ונמשכה כל ימי בית ירבעם ובית בעשא (928 - 883), החלישה את שתי הממלכות מבחינה צבאית וגרמה בעקיפין להתעצמותה של דמשק. לאחר פילוג הממלכה, הגיעה ממלכת ישראל בצפון עד צפון הבשן, אולם במרוצת השנים הארמים החלו מספחים אט אט שטחים לממלכתם.

על היחסים בין יהודה לישראל בימי בית ירבעם בן נבט לא נמסר בפירוש, אך רמז לכך נמצא בספר מלכים א':

וַיִּקַּח אָסָא אֶת כָּל הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב הַנּוֹתָרִים בְּאוֹצְרוֹת בֵּית ה' וְאֶת אוֹצְרוֹת בֵּית הַמֶּלֶךְ וַיִּתְּנֵם בְּיַד עֲבָדָיו וַיִּשְׁלָחֵם הַמֶּלֶךְ אָסָא אֶל בֶּן הֲדַד בֶּן טַבְרִמֹּן בֶּן חֶזְיוֹן מֶלֶךְ אֲרָם הַיֹּשֵׁב בְּדַמֶּשֶׂק לֵאמֹר: בְּרִית בֵּינִי וּבֵינֶךָ, בֵּין אָבִי וּבֵין אָבִיךָ, הִנֵּה שָׁלַחְתִּי לְךָ שֹׁחַד כֶּסֶף וְזָהָב – לֵךְ הָפֵרָה אֶת בְּרִיתְךָ אֶת בַּעְשָׁא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְיַעֲלֶה מֵעָלָי.

— ספר מלכים א', פרק ט"ו, פסוקים י"ח–י"ט

מסתבר שכבר בימי רחבעם נקשרה ברית בין יהודה לבין דמשק. ברית זו הייתה, כנראה, מחויבת על רקע האינטרסים המסחריים המשותפים של שתי המדינות, ובמיוחד כל עוד המשיכה יהודה לשלוט על אדום, אך אין זה מן הנמנע שמניע נוסף של רחבעם בברית זו היה הרצון למנוע התארגנות חזית ארמית-ישראלית נגדו. מצד שני, מפסוקים אלו ניתן ללמוד כי גם לישראל הייתה ברית בעבר עם דמשק, לפחות בימי בעשא.

הברית שחידש אסא עם בן הדד הראשון מלך ארם דמשק הוכיחה את עצמה, לפי המקרא: בן הדד תקף את ממלכת ישראל ולמעשה השתלט על כל חלקה הצפוני, ובעשא נאלץ לסגת מיהודה, הביצורים שבנה כנגדה ברמה פורקו, ושימשו לביצור גבע בנימין והמצפה כגבולה הצפוני של ממלכת יהודה.

בשנה ה-38 לאסא, עלה למלוכה בישראל אחאב ושנה אחר כך חלה אסא ברגליו (כנראה במחלת השיגדון). אז החל ככל הנראה יהושפט בנו לכהן כעוצר המלוכה. לאחר 41 שנים של מלוכה מת אסא ובמקומו עלה בנו יהושפט למלוכה ביהודה.

בספר דברי הימים ב' מסופר שחנני הרואה הזהיר את אסא, שלא יכרות ברית עם מלך ארם. דבר זה הכעיס את המלך וזה העניש את חנני ”וַיִּתְּנֵהוּ בֵּית הַמַּהְפֶּכֶת” אסא משליך את הנביא לבית המהפכת. לפי רש"י ”בית הסוהר שעשוי מלאכת המהפכת”. יש הסוברים כי הנביא מילא תפקיד של דובר רצון העם ובהמרצתו.

התנהגותו של אסא אל חנני היא אחד הגורמים למחלתו. חנני בנאומו נוזף באסא על מעשיו. הוא טוען כי הוא נכשל במלחמתו. דבריו כוללים הסבר לשתי המלחמות וזאת לפי הכתוב:

וּבָעֵת הַהִיא בָּא חֲנָנִי הָרֹאֶה אֶל אָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה וַיֹּאמֶר אֵלָיו: בְּהִשָּׁעֶנְךָ עַל מֶלֶךְ אֲרָם וְלֹא נִשְׁעַנְתָּ עַל ה' אֱלֹהֶיךָ, עַל כֵּן נִמְלַט חֵיל מֶלֶךְ אֲרָם מִיָּדֶךָ. הֲלֹא הַכּוּשִׁים וְהַלּוּבִים הָיוּ לְחַיִל לָרֹב לְרֶכֶב וּלְפָרָשִׁים לְהַרְבֵּה מְאֹד, וּבְהִשָּׁעֶנְךָ עַל ה' נְתָנָם בְּיָדֶךָ. כִּי ה' עֵינָיו מְשֹׁטְטוֹת בְּכָל הָאָרֶץ, לְהִתְחַזֵּק עִם לְבָבָם שָׁלֵם אֵלָיו' נִסְכַּלְתָּ עַל זֹאת, כִּי מֵעַתָּה יֵשׁ עִמְּךָ מִלְחָמוֹת.

— ספר דברי הימים ב', פרק ט"ז, פסוקים ז'–ט'

מותו

קבורתו של אסא מוזכרת ומפורטת בדברי הימים (ספר דברי הימים ב', פרק ט"ז, פסוק י"ד): הניחו את גופתו בקבר שכרה לעצמו לפני מותו בעיר דוד. שמו בקברו ”בְּשָׂמִים וּזְנִים מְרֻקָּחִים בְּמִרְקַחַת מַעֲשֶׂה” (יש משערים שתוספת הבשמים נדרשה עקב מחלתו)^{[דרוש מקור]}, ואף שרפו לכבודו, ”שְׂרֵפָה גְּדוֹלָה עַד לִמְאֹד”, כמקובל.

ראו גם

• עודד הנביא

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אסא בוויקישיתוף

• אסא בספר דברי הימים
• אסא בספר מלכים
• אסא מלך יהודה, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

מלכי יהודה ושנת עלייתם (לפני הספירה) לכס המלוכה
רחבעם אביה אסא יהושפט יהורם אחזיהו עתליה יהואש אמציהו עוזיהו/עזריהו 928 911 908 867 846 843 842 836 798 769 יותם אחז חזקיהו מנשה אמון יאשיהו יהואחז יהויקים יהויכין צדקיהו 758 733 726 698 641 639 609 608 597 597–596