מסכת סוטה

מַסֶּכֶת סוֹטָה (או שׂוֹטָה)^[1] היא המסכת החמישית בסדר נשים, שהוא הסדר השלישי במשנה. בתלמוד הירושלמי מסכת זו היא האחרונה מסדר נשים.

המסכת עוסקת בדיני הסוטה והשקייתה, בדינים שנאמרו ביום בו סילקו את שומר בית המדרש ובדינים הנאמרים בכל לשון והנאמרים בלשון הקודש דווקא.

במסכת זו תשעה פרקים ובתלמוד הבבלי יש במסכת זו 49 דפים. בקרב חסידי חב"ד נהוג ללמוד מסכת זו בימי ספירת העומר, דף אחד ביום (החל מהיום השני לעומר)^[2].

רקע

ערך מורחב – סוטה (הלכה)

עיקר המסכת עוסקת בדיני סוטה. סוטה היא אישה שבעלה חושד בה כי בגדה בו עם גבר מסוים. התהליך מתחיל בקינוי וסתירה. ה'קינוי' הוא התראה שהתרה בה בעלה לבל תיסתר עם גבר זה, ותנאי ה'סתירה' מתקיים על סמך עדות או טענה שנסתרה עם אותו הגבר למשך זמן מסוים, אך לא ידוע כי בגדה בפועל. דיני הסוטה הבסיסיים מפורטים בתורה, בספר במדבר פרק ה'. עיקר הדין הוא כזה: כיוון שאין שני עדים הדרושים להוכחת הבגידה, עורכים לה בדיקה מיוחדת. משקים אותה "מים מרים מאררים", שהם "מים קדושים", קומץ עפר מהמקדש ודיו של מחיקת מגילה מיוחדת שכתובים בה מספר פסוקים מפרשת הסוטה שבספר במדבר. אם האישה לא בגדה, נאמר בתורה, שהיא תקבל שכר רב ותזכה להרות, אך אם בגדה, ירכה נופלת ובטנה מתנפחת. על פי הדין אין חובה על האישה לשתות את המים, אך אם היא מסרבת, עליה להתגרש מבעלה מבלי שתקבל את הכסף הנקוב בכתובה שלה. לפני שבעלה דורש לבדוק אותה כסוטה, עליו להיות נקי מכל עוון.

מיקומה של המסכת בסדר נשים

הגמרא^[3] מציינת כי מיקומה של המסכת אחרי מסכת נזיר הוא על בסיס ברייתא שבה אומר רבי: "למה נסמכה פרשת נזיר שבתורה לפרשת סוטה?^[4] לומר לך שכל הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין"^[3]. על קביעה זו מקשה הגמרא שבתורה ממוקמת פרשת סוטה לפני פרשת נזיר, וכי למה לא הוקדמה המסכת לפני מסכת נזיר? ועונה שמכיוון שבמסכת כתובות בפרק המדיר, נשנו הלכות נדרים, עבר עורך המשנה להלכות נדרים במסכת נדרים, ומהם להלכות נזירות שדומים לנדרים במהותם.

הרמב"ם מציין גם בהקדמתו למשנה כי על המסכת היה להימצא אחרי מסכת גיטין "שעניינה מעניין הגירושין, שהסוטה כשתזנה – יש לכוף האיש והאשה על הגירושין".

פרקי המסכת

המקנא לאשתו (תשע משניות ^[5]) - דיני קינוי וסתירה, העלאת הסוטה לבית המקדש, אגדות בדבר "במידה שאדם מודד, בה מודדין לו".
היה מביא (שש משניות) - דיני מנחת הסוטה, כתיבת המגילה, שבועת הסוטה.
היה נוטל (שמונה משניות) - הקרבת מנחת הסוטה, השקאת הסוטה, מחיית המגילה ובדיקת המים את הסוטה. במשנה ו' חוזרת המסכת למנחת הסוטה ועוסקת בין השאר בהבדלים בין כהן לכהנת ומתוך דיון זה מפרטת הבדלים שבין איש לאישה בכלל.
ארוסה ושומרת יבם (חמש משניות) - דיני הסוטה בארוסה ושומרת יבם ונשים שאינן שותות או נוטלות את כתובתן, אשת כהן וקינוי בית דין.
כשם שהמים בודקין אותה (חמש משניות) - בדיקת המים את האיש, משניות המתחילות בביטוי "בו ביום" ^[6].
מי שקינא לאשתו (ארבע משניות) חזרה לדיני עדות בסוטה.
אלו נאמרין בכל לשון (שמונה משניות) - החל מפרק זה ועד סוף המסכת עוסקות המשניות בדברים הטעונים אמירה שיש מהן שנאמרים בכל לשון ויש שנאמרים אלא בלשון הקודש (דוגמת דברי כהן משוח מלחמה שיפורטו בפרק ח' ופרשת עגלה ערופה שתפורט בפרק ט'). יש הסבורים כי עניינים אלו הובאו במסכת על מנת ללמד שפרשת סוטה נאמרת בכל לשון.
משוח מלחמה (שבע משניות) - דברי כהן משוח מלחמה ודיני מלחמה שונים.
עגלה ערופה (חמש עשרה משניות) - ביאור פרטי הדינים של פרשת עגלה ערופה.

בסך הכל יש במסכת 67 משניות.

תוכן המסכת

במשנה

ששת הפרקים הראשונים עוסקים בדיני סוטה (כלומר אישה הנחשדת בזנות תחת בעלה). הפרק השביעי דן בהלכות בהם יש לומר נוסח מסוים (כמו פרשת סוטה), ובשאלה האם הנוסח צריך להיאמר דווקא בלשון הקודש או מותר לאומרו בכל לשון. הפרק השמיני דן בהלכות מלחמה והתשיעי בהלכות עגלה ערופה.

בתלמוד הבבלי

הפרק הראשון דן בגדרים הבסיסיים של סוטה ובסופו דיון על שמשון ופירוש על חלקים מסיפור יציאת מצרים.
הפרק השני והשלישי דנים בהלכות סוטה וכיצד דין סוטה מתבצע בפועל
הפרק הרביעי דן במצבים מיוחדים בדיני סוטה
הפרק החמישי דן ביסודות הלכות טומאה וטהרה ובסופו דיון על תחום שבת, שירת הים ואיוב.
הפרק השישי (הפרק הקצר ביותר בתלמוד הבבלי) - מדבר על דיני עדות בסוטה.
הפרק השביעי דן בהלכות לשון הקודש ומעט הלכות תפילה
הפרק השמיני דן בהלכות מלחמה (מלחמת רשות ומלחמת מצווה)
הפרק התשיעי דן בהלכות עגלה ערופה ובסופו דן בעקבתא דמשיחא.

ספרי פירושים

שיטה מקובצת - לרבי בצלאל אשכנזי (ליקוטי מפרשים ראשונים נכתב רק על פרק ראשון ושני במסכת)
באר שבע - לרבי יששכר בר איילנבורג
קרן אורה - לרבי יצחק מינקובסקי מקרלין
מנחת קנאות - לרבי מאיר אריק
תורת הקנאות - לרבי משה בצלאל לוריא
פירושי הגרי"ז - לרבי יצחק זאב סולובייצ'יק (פירוש על מסכת סוטה בשיטת בריסק)
מנחה חריבה - לרב פנחס עפשטיין

לקריאה נוספת

ישי רוזן-צבי, הטקס שלא היה - מקדש, מדרש ומגדר במסכת סוטה, הוצאת מאגנס, 2008.

קישורים חיצוניים

משנה, מסכת סוטה, באתר ויקיטקסט

תוספתא, מסכת סוטה, באתר ויקיטקסט

תלמוד בבלי, מסכת סוטה, באתר ויקיטקסט

תלמוד ירושלמי, מסכת סוטה, באתר ויקיטקסט

מידע על מסכת סוטה בקטלוג הספרייה הלאומית

טקסט מלא

מאמרים

לקט באורי אגדות ממסכת סוטה, באתר מכון הלכה ברורה ובירור הלכה
שורש הקינוי, הסוגיות שבפתיחת מסכת סוטה בתלמוד הבבלי, מאת הרב דב ברקוביץ', באתר מט"ח
מתיקות שנעלמה, משניות הסיום של מסכת סוטה, מאת הרב דב ברקוביץ', באתר מט"ח

הערות שוליים

^ בנוסח המשנה שבפירוש המשנה לרמב"ם לפי כתב היד המקורי.
^ ספר היום יום פתגם לז' אייר
^ ¹ ² תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף ב', עמוד א'
^ פרשת סוטה מופיעה בספר במדבר, פרק ה', פסוק י"א ועד סוף הפרק ופרשת נזיר מיד אחריה.
^ מספר המשניות בכל פרק הוא לפי הספירה במשניות קהתי. בדפוסים אחרים תיתכן חלוקה שונה.
^ כל מקום שנאמר במשנה "בו ביום", פירושו: ביום שמינו את רבי אלעזר בן עזריה לנשיא בישיבה ביבנה, שכל זמן שהיה רבן גמליאל נשיא, היה מכריז ואומר: "כל תלמיד חכם שאין תוכו כברו, אל ייכנס לבית המדרש", וכשנתמנה רבי אלעזר בן עזריה לנשיא, ניתנה רשות לכל התלמידים להיכנס לבית המדרש, ומתוך שרבו התלמידים, רב החידוד והפלפול, ולא הייתה הלכה תלויה בספק בבית המדרש.

[1] בנוסח המשנה שבפירוש המשנה לרמב"ם לפי כתב היד המקורי.

[2] ספר היום יום פתגם לז' אייר

[סוטה_ב_א-3] ¹ ² תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף ב', עמוד א'

[4] פרשת סוטה מופיעה בספר במדבר, פרק ה', פסוק י"א ועד סוף הפרק ופרשת נזיר מיד אחריה.

[5] מספר המשניות בכל פרק הוא לפי הספירה במשניות קהתי. בדפוסים אחרים תיתכן חלוקה שונה.

[6] כל מקום שנאמר במשנה "בו ביום", פירושו: ביום שמינו את רבי אלעזר בן עזריה לנשיא בישיבה ביבנה, שכל זמן שהיה רבן גמליאל נשיא, היה מכריז ואומר: "כל תלמיד חכם שאין תוכו כברו, אל ייכנס לבית המדרש", וכשנתמנה רבי אלעזר בן עזריה לנשיא, ניתנה רשות לכל התלמידים להיכנס לבית המדרש, ומתוך שרבו התלמידים, רב החידוד והפלפול, ולא הייתה הלכה תלויה בספק בבית המדרש.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

מסכתות ששה סדרי משנה
זרעים	ברכות (ב י) • פאה (י) • דמאי (י) • כלאיים (י) • שביעית (י) • תרומות (י) • מעשרות (י) • מעשר שני (י) • חלה (י) • ערלה (י) • ביכורים (י)
מועד	שבת (ב י) • עירובין (ב י) • פסחים (ב י) • שקלים (י) • יומא (ב י) • סוכה (ב י) • ביצה (ב י) • ראש השנה (ב י) • תענית (ב י) • מגילה (ב י) • מועד קטן (ב י) • חגיגה (ב י)
נשים	יבמות (ב י) • כתובות (ב י) • נדרים (ב י) • נזיר (ב י) • סוטה (ב י) • גיטין (ב י) • קידושין (ב י)
נזיקין	מסכת נזיקין: בבא קמא (ב י) • בבא מציעא (ב י) • בבא בתרא (ב י) • סנהדרין (ב י) • מכות (ב י) • שבועות (ב י) • עדיות • עבודה זרה (ב י) • אבות • הוריות (ב י)
קדשים	זבחים (ב) • מנחות (ב) • חולין (ב) • בכורות (ב) • ערכין (ב) • תמורה (ב) • כריתות (ב) • מעילה (ב) • תמיד (ב) • מידות • קינים
טהרות	כלים • אהלות • נגעים • פרה • טהרות • מקואות • נידה (ב י) • מכשירין • זבים • טבול יום • ידיים • עוקצים
ב – מסכת שיש עליה תלמוד בבלי י – מסכת שיש עליה תלמוד ירושלמי

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: מסכת סוטה
טקסט בוויקיטקסט: מסכת סוטה