משתמש:הלל./יעקב לנדוי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יעקב לנדא (לנדוי)[1] מחנך, פובליציסט, מוציא לאור ופוליטיקאי. ממנהיגי צעירי אגודת ישראל ומקים פועלי אגודת ישראל בארץ ישראל, מנכ"ל משרד הסעד הראשון.

יעקב לנדוי

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בזוויירצ'ה, פולין, בתשרי תרס"א (1900). אביו, הרב פנחס לנדא, היה בנו של האדמו"ר מרדכי מאטל לנדא משושלת טשכנוב, אמו היתה גיטל מלכה הרצברג. ההורים, יחד עם שבעה מתשעת אחיו ואחיותיו, נספו בשואה בחודש אב תש"ב יחד עם רוב יהודי העיירה.

כבר בגיל 19 החל מפרסם מאמרים בעברית ( בבטאון הדרך של אגודת ישראל שיצא לאור בציריך) וביידיש (בבטיאון "דער יוד", אף הוא של אגודת ישראל). באותו זמן השתתף ביסוד צעירי אמוני ישראל – תנועת הנוער של תנועת שלומי אמוני ישראל שהצטרפה מאוחר יותר לאגודת ישראל העולמית.

גרמניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתר"ף (1920) עבר לפרנקפורט שם למד פילוסופיה, פסיכולוגיה ומדעי החברה. לימד בבית הספר הריאלי מיסודו של הרב שמשון רפאל הירש ושימש כדוצנט בבית המדרש הגבוה לתלמוד מיסודו של הרב שלמה ברויאר והיה פעיל בתנועת הנוער עזרא ובהנהגה של "צעירי אגודת ישראל".

באותה תקופה התקרב לרב יעקב רוזנהיים מנהיגה של אגו"י. כמו כן הושפע רבות מהגותם של הרב ד"ר יצחק ברויאר ומהפילוסוף פרנץ רוזנצווייג, הוא אף תרגם כמה ממסותיהם לעברית וליידיש.[2]

בתוך אגודת ישראל, היה לנדא מהפעילים כנגד היחס השלילי למפעל ההתישבות בארץ ישראל. לדעתו היה צריך להקים גרעין חרדי להגשמה בארץ ישראל. לאחר שעמדתו זו כבשה מהלכים בתנועה, מונה בשנת תרפ"ג (1923) יחד עם הד"ר שלמה ארמן לעמוד בראש המרכז הארצישראלי של אגו"י. תפקידו היה לפעול להכשרת גרעיני עולים וחלוקת סרטיפיקטים.

בנוסף עסק לנדא בתעמולה למען הרעיון של 'ציונות חרדית'. לשם כך, ייסד וערך ירחון בשם 'מוריה' שיצא בעברית וגרמנית. הוא פרסם מאות מאמרים בבטאון זה ובבטאונים שונים בעברית (כגון הדרך, דגלנו, ןדרכנו בוארשה, יבנה בלבוב, הנאמן בטלז וכו') ובאידית ("יודישע טאגבלאט" בוארשה, ארבייטער שטימע בלודז', יידישע פוסטע בוינה, היינט בריגה, אידישער לעבן בקובנה ועוד). חלק ממאמריו אלו תורגמו לאנגלית ולשפות אחרות. בין השאר הוציא לאור בתרפ"ח (1928) חוברת בגרמנית "עמדתנו לגבי ארץ-ישראל". החוברת תורגמה ליידיש והופצה במזרח אירופה בעשרות אלפי עותקים.

במקביל פרסם מאמרים פילוסופיים על דת ואמונה בירחון האקדמאים הדתיים מוריה שיצא בפולנית בוארשה.

בארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם עלית הנאצים לשלטון בגרמניה (תרצ"ג 1933) נשלח על ידי מרכז פא"י בפרנקפורט לארץ ישראל. בארץ הקים מחדש, יחד עם בנימין מינץ (שעלה מעט אחריו מוורשה) את הסניף המקומי של תנועת פועלי אגודת ישראל. בהמשך לדרכו משכבר הימים, פעל לנדוי לביסוס האידאולוגיה של התנועה, תמיכה במעמד הפועלים, עידוד פעולת ההתישבות. הוא ייסד את הבטאון שערים שהחל להופיע באופן לא סדיר בתרצ"ד (1934). במאמריו התפלמס הן עם הציונות החילונית, הן עם האגודאים הירושלמיים שהתנגדו לכל פעילות המזכירה את הציונות והן עם אנשי המזרחי והפועל המזרחי. האחרונים נבדלו מפא"י בשיתוף הפעולה ההדוק עם הציונות החילונית.

חוברת שחיבר יעקב לנדוי בעקבות הצעת החלוקה

בפועל פעל לשיתוף פעולה עם הממסד הציוני ובין השאר סייע לקיבוץ חפץ חיים לקבל בהקצאת קרקע מקק"ל ולגרעין התנועה שקם בכפר סבא. לאחר פרסום תוכנית החלוקה של ועדת פיל, הצטרף לדורשים לקבל את התוכנית ולהקים מדינה יהודית.

הוא השתתף במשא ומתן שנערך בתרצ"ג-תרצ"ה לקראת מיזוג אפשרי עם הפועל המזרחי, איחוד שלא יצא אל הפועל.[3]

במדינת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם הקמת המדינה צורף למועצת המדינה הזמנית כממלא מקום (נציג המפלגה במועצה היה בנימין מינץ ובהמשך - קלמן כהנא). כשהוקמה הממשלה הזמנית, מונה לנדא למנכ"ל משרד הסעד בידי הרב יצחק מאיר לוין. בתפקידו זה הניח את התשתיות לשירותי הרווחה של המדינה.

בשנת תשי"ב (1952), עם התפטרותו של הרב לוין מן הממשלה, עזב לנדוי את תפקידו זה, אך נותר פעיל בהנהגת פועלי אגודת ישראל ועמד בראש 'הסיעה המרכזית'. אולם הוויכוחים הפנימיים בתוך התנועה הביאו אותו לפרוש מהמפלגה ומפעילות פוליטית.

שנים אחרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פרישתו הקים הוצאה לאור של ספרי קודש בשם 'עם עולם' ממנה התפרנס בדוחק בהמשך חייו. הלך לעולמו בה' בניסן תשמ"ו.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נישא בתרצ"ג (1933) לדבורה פרלא (פנינה) רבינוביץ' (בתו של רבי נתן דוד רבינוביץ' – האדמו"ר מפארצ'ב. הזוג התגורר בתל אביב. לזוג שתי בנות, ד"ר לביאה אפלבום – גיאוגרפית (אשת פרופ' שלום זאב אפלבום) ואפרת ברנסקי – מתרגמת (אשת פרופ' דוד ברנסקי). נכדו הוא אל"מ (במיל') יונתן ברנסקי.


ספרים ותרגומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יעקב רוזנהים, יעקב לנדוי, די פראבלעם פון אן אידישער מלוכה, תרצ"ח
  • אורות מאופל : רשימה ביבליוגראפית של ספרים דתיים-תורניים, שנדפסו וראו אור בארצות אירופא בשנים 1933-1945, תשי"ז


לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הוא עצמו לא היה עקבי בכתיבת שמו. אבותיו נקראו בשם לנדא, אולם הוא נודע גם בשם לנדוי
  2. ^ למשל כוכב הגאולה של רוזנצוויג שתורגם על ידו ליידיש
  3. ^ אבנרי יוסי, הסכם שלא בוצע, בשבילי התחיה, הוצאת אוניברסיטת בר אילן, תשמ"ז, עמ' 167 - 199