יצחק מאיר לוין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יצחק מאיר לוין
יצחק מאיר לוין
תאריך לידה 30 בינואר 1893
תאריך פטירה 7 באוגוסט 1971 (בגיל 78)
ממשלות הממשלה הזמנית, 1, 2, 3
כנסות מועצת המדינה הזמנית, 1 - 7
סיעה אגודת ישראל, חזית דתית מאוחדת, חזית דתית תורתית אגודת ישראל - פועלי אגודת ישראל
תפקידים בולטים

יצחק (איצ'ה) מאיר לוין (30 בינואר 1893 - 7 באוגוסט 1971) היה מנהיג אגודת ישראל ושר הסעד הראשון בממשלת ישראל.

תקופת פולין[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיירה גורה קלוואריה שליד העיר ורשה שבפולין (שנכללה באימפריה הרוסית), לרב חנוך צבי הכהן לוין רבה של בענדין, ולפייגא, בתו של האדמו"ר מגור בעל השפת אמת. הוא נישא לדבורה מאטיל אלתר, בת דודו (אחי אמו), האדמו"ר מגור הרב אברהם מרדכי אלתר. ב-1930 נבחר לתפקיד יו"ר אגודת ישראל בפולין. השתתף יחד עם חותנו במספר ביקורים שערך בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי. ב־1933 נעצר על ידי המשטרה הפולנית בחשד לאחזקת סמים, בעקבות זיהוי שגוי של שקית עפר שהביא מסביבת קבר רחל ומערת המכפלה, כחבילת סמים[1]. בכנסייה הגדולה במארינבאנד ב-1937 נבחר להנהלה המצומצמת של אגודת ישראל[2] ולאחד משני היושבי ראש של הוועד הפועל העולמי של אגודת ישראל וב-1939 נבחר ליו"ר הוועד הפועל העולמי. היה ממקימי רשת החינוך יסודי התורה לבנים ובית יעקב לבנות.

בין השנים 1937-1939 כיהן כציר הסיים הפולני כנציג אגודת ישראל, ממחוז הבחירה ורשה.

לאחר כיבוש פולין בידי גרמניה מינה אדם צ'רניאקוב את לוין לחבר ביודנראט. לאחר כחודש נמלט לוין מפולין.

בארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1940 עלה לארץ ישראל יחד עם קבוצה מצומצת שהתלוותה לחותנו, האמרי אמת, והמשיך פעילותו באגודת ישראל. בתקופת השואה היה לוין מהפעילים הבולטים בוועדת ההצלה. יו"ר הסוכנות, יצחק גרינבוים, הזכיר בנאום כי מי שמתנגד למדיניות שאת הכספים יש להפנות להקמת הארץ, הוא הרב לוין, הטוען שצריך להפנות את הכסף למאמצים עבור הצלת הגולה[3]. ב־1941 הואשם בעבירה על תקנות ההגנה בשל העברת כספים מחוץ לגוש השטרלינג[4], אך זוכה. על הזיכוי הוגש ערעור[5]. היה חבר מנהלת העם ומחותמי מגילת העצמאות. לא השתתף במעמד הכרזת העצמאות בשל שהותו אז בארצות הברית ולכן חתם על מגילת העצמאות רק לאחר ששב ארצה.

לוין כיהן כשר הסעד (כיום משרד הרווחה) הראשון של מדינת ישראל, בממשלה הזמנית ובשלוש הממשלות הראשונות, עד ל-18 בספטמבר 1952, אז התפטר מן הממשלה, על רקע התנגדות אגודת ישראל לשירות לאומי לבנות והדיון על שירות נשים בצה"ל.

לפני קום המדינה עמד במגעים עם ראשי הסוכנות בראשות בן-גוריון בדבר מכתב הסטטוס קוו הכולל הבטחות בדבר היחס ליהדות במדינת ישראל לכשתקום, בתחומים של דיני אישות, כשרות, חינוך ושבת. פעל גם למען שחרור בחורי הישיבות מגיוס לצה"ל. פעל למען הקמת העיתון 'המודיע'. פעל למען הכרת המדינה ב"זרם הרביעי" - זרם החינוך של אגודת ישראל. בשנת 1953, עם ביטול הזרמים, היה ממקימי החינוך העצמאי - רשת החינוך של אגודת ישראל. בראשית 1950 פעל למען הכרת המדינה בתלמודי התורה של היישוב הישן.

היה חבר כנסת מטעם אגודת ישראל מן הכנסת הראשונה ועד לכנסת השביעית[6]. לוין פתח את הישיבה הראשונה של הכנסת השביעית מתוקף היותו זקן חברי הכנסת[7]. אולם השתתפותו בפעילות כנסת זו הייתה מצומצמת בגלל מחלתו[8].

היה חבר בוועדת החקירה הראשונה בישראל שהוקמה לבדיקת אירועי אלטלנה.

כאשר התמנתה גולדה מאיר לראשות הממשלה, הביע את התנגדות אגו"י להעמדת אשה בראשות המדינה. באופן כללי נחשב למתון בהתנהגותו ובסגנונו.

נפטר בט"ז באב תשל"א ונטמן סמוך ל"מערת גור" בבית הקברות בהר הזיתים. לצדו קבורים גם בני משפחתו.

עמדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוין הוביל קו של שיתוף פעולה עם התנועה הציונית ואהדה לבניית ארץ ישראל. באוקטובר 1938 הוא השתתף בכינוס של יהדות פולין והביע תמיכה מלאה של אגודת ישראל במלחמה המאוחדת של העם היהודי על ביתו הלאומי בארץ ישראל[9]. בוועידה של אגודת ישראל ביוני 1944 הביע תמיכה בהקמת מדינה יהודית[10] ואגודה בהנהגתו השתתפה במאבק המדיני למען פתיחת שערי הארץ לעלייה חופשית[11].

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו, יהודה אריה לייב לוין, היה העורך הראשון של המודיע. בן אחר, פישל, הפך לחילוני[12]. בן אחר, פנחס יעקב לוין נפטר בצעירותו בשנת 1941[13]. חתנו, משה שינפלד, הוא מפעילי אגודת ישראל.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דוד זריצקי, בעל החלומות, מנהיגות, נדפס בשנית בתוך ספרו: זכרונם לברכה: גאוני הדורות ואישי סגולה, עמ' 314–329

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ על מה נאסר ראש "אגודת ישראל" בפולין, דואר היום, 28 בנובמבר 1933
  2. ^ בגמר הכנסיה של אגודת ישראל, דבר, 27 באוגוסט 1937
  3. ^ תום שגב, המיליון השביעי: הישראלים והשואה, תל אביב, 1991 (יצחק גרינבוים: "... וכששאלו אותי האם לקחת מכספי קרן היסוד למימון הצלת היהודים בארצות הגולה - אמרתי לא, ואני אומר עוד הפעם לא! זה חודשים אני נמצא בפלוגתא עם אדם שהוא יודע מה שהוא דורש. שמו הרב (יצחק) איצ'ה מאיר לוין (ממנהיגי אגודת ישראל) והוא אומר לי: קחו מכספי קרן היסוד ... האם לא תפסיק את העבודה בארץ ישראל בשעה שיש תקופה זאת, בשעה שרוצחים וטובחים יהודים במאות אלפים ומיליונים? אל תייסדו מושבות חדשות, תוציאו את הכספים לאותם הצרכים ... אבל אני חושב שנחוץ להגיד כאן: הציונות היא מעבר לכול").
  4. ^ ר' י. מ. לוין נאשם בעבירה על תקנות ההגנה של כספים, המשקיף, 18 בפברואר 1942
  5. ^ דין הרב לוין בבית הדין לערעורים, דבר, 19 באפריל 1942
  6. ^ בבחירות לכנסת הראשונה במסגרת חזית דתית מאוחדת ובבחירות לכנסת השלישית והרביעית במסגרת חזית דתית תורתית, עם פועלי אגודת ישראל
  7. ^ יהושע ביצורהכנסת ה-7 נפתחה - בטכס מאכזב, מעריב, 18 בנובמבר 1969
  8. ^ מצבו של ח"כ י.מ. לוין קשה מאוד, מעריב, 6 באוגוסט 1971
  9. ^ קבוץ 3 וחצי מליון יהודים, דבר, 1 בנובמבר 1938
  10. ^ אגודה דורשת מדינה יהודית, דבר, 15 ביוני 1944
  11. ^ גם משלחת אגודת ישראת תובעת פתיחת שערים, דבר, 16 בינואר 1946
  12. ^ קובי אריאלי, מה יש לך, אדון לוין?, באתר nrg‏, 12 ביולי 2008
  13. ^ פנחס יעקב הכהן לווין ז"ל, הצופה, 29 בינואר 1941