משתמש:יאיר דב/אהרן נויבירט
הרב ד"ר אהרן נויבירט (תרמ"ב, 1882 - תשי"ח, 1958), היה רבן של מספר קהילות יהודיות מרכזיות בגרמניה בראשית המאה ה-20. בנו הוא הרב יהושע נויבירט.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1910 (תר"ע) קיבל היתר הוראה מבית המדרש לרבנים בברלין, מיסודו של רבי עזריאל הילדסהיימר. במקביל למד היסטוריה, פילולוגיה וסוציולוגיה, וקיבל תואר דוקטור. כיהן ברבנות בכמה קהילות בגרמניה: במיינץ, שם היה מורה למקצועות קודש, במגנצה, בהלברשטאט ובברלין.
בשואה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, בשנת 1939, נמלט עם משפחתו לאמשטרדם בירת הולנד, שם הסתתרה המשפחה חמש שנים.[1] רבים מבני משפחתו, כולל שניים מבניו, נרצחו בשואה.
בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחר קום המדינה (1948) עלה לארץ והתיישב ביפו, שם שימש ברבנות, ואחר כך בבני ברק.
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ספרו "המשפחה בישראל ויעודה" התפרסם בבני ברק תשט"ז, וזכה להסכמות הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, הרב יצחק נסים, רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן, האדמו"ר הרביעי מסדיגורה "הכנסת מרדכי", ועוד.
- ספר נוסף, בשם "ישראל ושבתו", עוסק בייעודה של השבת כ"מסוגלת להביא לישראל ולאנושות כולה שויון סוציאלי, מנוחת הגוף ושלוות הנפש, ואת השלום העולמי".[2]