משתמש:לב הסיפור/טיוטה

טקסט מיושר לשמאל

= אברהם אביחי =

אברהם אביחי (Avraham Avi-hai, נולד ב-1931) הוא חבר לשעבר בהנהלת הסוכנות היהודית ובהנהלת ההסתדרות הציונית העולמית, עובד מדינה, עיתונאי וסופר. אביחי כיהן בתפקיד בכיר במשרדו של ראש הממשלה הראשון של ישראל, דוד בן-גוריון , וכמזכיר לענייני ציבור של ראש הממשלה לוי אשכול. בין השנים 1988-1978 שימש כיו"ר עולמי של קרן היסוד - המגבית המאוחדת לישראל . אביחי היה עיתונאי בג'רוזלם פוסט, שם עסק בתחומי כלכלה, פוליטיקה ויחסי חוץ. הוא מחברם של כמה ספרים, ביניהם: "בן-גוריון - מעצב המדינה, 1948 – 1963" , (Ben-Gurion, State-Builder: Principles and Pragmatism, 1948-1963); "DANGER! Three Jewish Peoples i", "מעשה בשני אברהם" (A Tale of Two Avrahams) . בשנת 2022 כתב את ספר הילדים "סיפורי כלב הפלא נקודתי". הוא היה בין מקימי בית הספר לתלמידים מחו"ל ע"ש רוטברג באוניברסיטה העברית , שם שימש כמשנה לראש בית הספר. היה פרופסור אורח באוניברסיטת רוצ'סטר בארה"ב ובאוניברסיטת יורק בטורונטו, קנדה.

ביוגרפיה

סיד אפלבאום (ששינה את שמו ל-אברהם אביחי) נולד בטורונטו, קנדה, בשנת 1931, למשפחה מסורתית ציונית, דוברת יידיש. כמתבגר הוא הוביל את התחדשות השומר הדתי, תנועת הנוער בטורונטו שהיתה קשורה לתנועת הקיבוץ הדתי. מטרתה הייתה חינוך לעלייה ולחיים שוויוניים  בקיבוץ. הוא עבד במשך שנה בהכשרה החקלאית בגוולף (Guelph), אונטריו. במשך שנה נוספת למד באוניברסיטה של טורונטו והמשיך בפעילותו בתנועת הנוער שהתמזגה בהמשך עם תנועת בני עקיבא. בסוף שנת 1949 נישא לחנה עדינה שפיגל (7).

אביחי התחנך ב-Orde Model School ובהמשך ב-Harbord Collegiate Institute, שם השלים 13 שנות השכלה בגיל 16. את החינוך היהודי קיבל בבית ספר ערב תלמוד תורה "עץ החיים", שהיה אז דתי-ציוני, ובהמשך - בישיבת מהרי"ל. הלימודים התקיימו ביידיש. ב-1947 למד במשך סמסטר אחד בישיבה יוניברסיטי בניו יורק.

בשנת 1949 נשלח ללוס אנג'לס לסייע לתנועת הנוער שם. בתקופה זו גם עבד עם קבוצות יוצאי אירופה ("לנדסמנשאפטן") של המרכז הרפואי City of Hope, ואחר כך שימש כמנהל יחסי הציבור של מגבית ההסתדרות.

ב-1952 עלה עם רעייתו לישראל. בתחילה עבד כחקלאי וכפועל בניין בקיבוץ כפר דרום (היום מושב שיתופי בני דרום). אחר כך עבר לירושלים והחל לעסוק בעיתונות ככתב לענייני כלכלה, פוליטיקה ויחסי חוץ בג'רוזלם פוסט, בהזמנתו של העורך המייסד גרשון אגרון (שאחר כך היה ראש עיריית ירושלים).

מ-1954 עד סוף 1959 היה מנהל יחסי הציבור ואחר כך המשנה למנהל של המשרד הישראלי של  ארגון הבונדס שטיפל באגרות החוב של ישראל: מלווה העצמאות והפיתוח (9). הוא "הושאל" לסוכנות היהודית במהלך 1957, שם כיהן כדובר וסגן מנהל  מחלקת ההסברה וחבר בוועדת התכנון של חגיגות העשור למדינה, כאחראי על הפרסומים לחו"ל.

אביחי גויס לשירות המדינה על ידי טדי קולק, אז מנכ"ל משרד ראש הממשלה דוד בן- גוריון, ומונה למנהל החטיבה לחו"ל. כשנבחר לוי אשכול לראשות הממשלה הוא מינה את אביחי כמזכירו לענייני ציבור. החטיבה לחו"ל נועדה לתאם את ההסברה של המדינה בחו"ל, ולקרב את הזרמים הדתיים והארגונים היהודיים השונים, במיוחד בצפון אמריקה, לישראל.

אביחי סייע לתנועה הקונסרבטיבית לאתר את המקום שבו הקימה אחר כך את נווה שכטר בירושלים, שהפך למכון שכטר ללימודי יהדות. הוא גם עזר למנהיגי התנועה הרפורמית להקים את ההיברו-יוניון-קולג' בירושלים. אביחי חתר לקדם את ירושלים כמרכז העולמי של כל הזרמים הדתיים היהודיים, ברוח מגילת העצמאות, הקובעת כי יש לאפשר את חופש הפולחן לכל (10).

משנת 1955 ועד 1965 שימש אביחי ככותב הנאומים באנגלית של לוי אשכול, בתפקידו כשר האוצר ובשנותיו הראשונות כראש ממשלה. בין השניים התפתחה ידידות קרובה (11). ביוני 1954 היה אביחי בין עשרת חברי המשלחת הרשמית שליוותה את אשכול בביקור הממלכתי הראשון של ראש ממשלה ישראלי בארה"ב, בהזמנתו של הנשיא לינדון ג'ונסון (12). לקראת ביקור זה עיברת את שמו לשם אביחי, שמכיל מרכיבים משמותיהם הפרטיים של הוריו.

בשנים 1971-1968 היה מראשי המארגנים של הוועידות הכלכליות של ראש הממשלה בירושלים. בכך סייע להניח את התשתית לעולם ההיי-טק בישראל (13).

בין השנים 1988-1978 כיהן כיו"ר העולמי של קרן היסוד – המגבית לישראל (11).

השכלה ועבודה אקדמית

ב-1966 אביחי חזר לצפון אמריקה להמשך לימודיו, שהופסקו עם עלייתו לישראל. הוא השלים תואר ראשון בסמינר היהודי התיאולוגי היהודי בניו יורק, ותואר שני ושלישי במדע המדינה מאוניברסיטת קולומביה בניו יורק. קודם לכך למד באוניברסיטת טורונטו ובישיבה-יוניברסיטי בניו יורק.

בשנות השבעים המוקדמות היה אביחי ממקימי בית הספר לתלמידי חו"ל באוניברסיטה העברית והיה משנה לראש בית הספר. הוא היה פרופסור-אורח באוניברסיטת רוצ'סטר בארה"ב, ובאוניברסיטת יורק בקנדה. כן לימד מדע המדינה באוניברסיטת בר-אילן ובבית הספר לתלמידי חו"ל ע"ש רוטברג באוניברסיטה העברית. אביחי הוא חבר אמריטוס בחבר הנאמנים של האוניברסיטה העברית, שבו היה פעיל במשך למעלה משני עשורים. בנוסף היה יו"ר מייסד (יחד עם סם רוטברג) בהנהלת ביה"ס לתלמידי חו"ל ע"ש רוטברג, כפי שנקרא בית הספר מאוחר יותר (11).

בנוסף לאנגלית ועברית אביחי דובר יידיש וצרפתית, ומבין גם גרמנית, איטלקית וספרדית.

עיתונאות

בשנותיו הראשונות בישראל עבד אביחי כעיתונאי בג'רוזלם פוסט, העיתון היומי הישראלי באנגלית. הוא היה עורך חדשות וקריין בקול ישראל באנגלית, מנהל בפועל של "קול ציון לגולה", שהיה אז שירות השידור לחו"ל, וכתב מטעם איגוד השידור הקנדי. במסגרת זו הוא כיסה את משפט אייכמן. כשפרש מחייו הציבוריים חזר אביחי לעיתונות, והיום הוא בעל טורים בג'רוזלם פוסט ובג'רוזלם רפורט. טורי דעה שכתב פורסמו ב-"הארץ", "ידיעות אחרונות" ו-"מעריב", ומאמריו האקדמיים פורסמו במגוון כתבי עת.

אקטיביזם ציוני

בעת שירותו כיו"ר המגבית היהודית המאוחדת אביחי שם דגש מיוחד על חיזוק המנהיגות הצעירה ועל חטיבת הנשים, מתוך תפיסה שקרן היסוד צריכה להפוך את ישראל לנושא מרכזי בקרב משפחות יהודיות. בשנת 2008 אמר בראיון לג'רוזלם פוסט: "כמי שרצה ורוצה בקיומה של יהדות התפוצות וביחסים בינה לבין ישראל, השתדלתי מאוד להפוך את המגבית היהודית לתנועה חינוכית. במקום להגיד, 'גוועלד! נופלים כאן טילים אז תרמו כסף!' אמרתי, 'אנו מעניקים לכם הזדמנות לקחת חלק בהקמת מדינה. אנו שותפים. אם אינכם יכולים לבוא לישראל או אינכם מעוניינים בכך, לפחות שלמו מיסים'". זו לא הייתה פילנתרופיה במובן המקובל (14). עם סיום תפקידו בקרן היסוד החליטה מועצת הנגידים של הקרן להעניק פרס שנתי על שם אביחי, "פרס אביחי למנהיגות צעירה".

עמדות בנושאי דת ופוליטיקה

אביחי, שגדל כיהודי אורתודוכסי, נהג לומר שעלה לישראל כדי להיות "יהודי טוטלי", ושערכי הקיבוץ והשוויון הם ערכים שעליהם גדל בביתו. "אלה הם מרכיבים מהותיים ביהדות שלי. לכן, העלייה לארץ היא חלק חשוב ביהדות שלי. בעבר הייתי מקפיד יותר במצוות, ועם השנים, ככל שלמדתי יותר, אני מנסה להפנים את הצד האישי-הומאני של המצוות, להדגיש את המצוות שבין אדם לחברו ואת הדרך שבה אנו מתייחסים לזולת בכל מעשינו" (6).

אביחי טען כי כשם שלחרדים חסר השכלה כללית, כך הדור הצעיר החילוני סובל מחוסר בהשכלה יהודית. עוד טען, כי בני הדור הזה אינם מבינים אל נכון את משמעות המושג "חילוניות". חילוניות, לדבריו, אין פירושה בורות בנושאים יהודיים; משמעותה היא לדעת מהי יהדות, ולברור את דרכך כיהודי (6).

ספרים

אברהם אביחי פירסם כמה ספרים בנושאים הקשורים בישראל והעם היהודי.

ב-1974 יצא לאור הספר Ben-Gurion, State-Builder: Principles and Pragmatism, 1948-1963, (בהוצאת John Wiley, NY ובהוצאת כתר). הספר מבוסס על עבודת הדוקטורט שלו ותורגם לעברית, צרפתית וספרדית (15).  

ב-1993 יצא לאור ספרו Danger! Three Jewish Peoples (בהוצאת Herzl Press, NY). הספר מציג ניתוח קונטרוברסיאלי של הפער המתרחב בין היהודים בישראל לבין יהדות התפוצות (16).

ב-2008 יצאה לאור הנובלה "מעשה בשני אברהם" (בהוצאת כרמל, ירושלים) (14), וב-2014 היא יצאה באנגלית בשם A Tale of Two Avrahams  (בהוצאת גפן, ירושלים) (17). הספר הוא מיזוג בין מותחן בן זמננו ורומן היסטורי, אודות שני אנשים בשם "אברהם", האחד נמלט מאימי האינקוויזיציה באיטליה של ימי הביניים, והשני - מיהודים קיצוניים בישראל של היום.

ב-2021 הוציא בהוצאה פרטית את ספר הילדים המאויר "סיפורי כלב הפלא נקודתי", ובו סיפורים שסיפר לבנותיו, לנכדיו ולניניו.

חיים אישיים

אביחי נישא לחנה עדינה (אן) שפיגל בטורונטו בשנת 1949. שלוש בנותיהן נולדו בירושלים. לאחר גירושיהם ב-1982 נישא להנריאטה וגנר (בסן), ילידת ארה"ב ואם לשני בנים. המשפחה בת ארבעת הדורות, הכוללת בני ובנות זוג, נכדים ונכדות, נינים ונינות, מונה בשנת 2021 למעלה מ-60 בנות ובנים. מאז 1976 הוא חי בירושלים, בשכונת ימין משה הצופה אל העיר העתיקה.

הערות שוליים

1. ^ Magill, Frank N. (2013-05-13). The 20th Century A-GI: Dictionary of World Biography, Volume 7. Routledge. ISBN 978-1-136-59334-5.
2. ^ "Keren Hayesod Chairmen – Leadership and Partnership". Archived from the original on 2021-12-12. Retrieved 2021-12-12.
3. ^ Avi-Hai, Avraham (1988). Ben Gourion bâtisseur d'état : principes et pragmatisme : (1948-1963). Bloch-Michel, Jean; Wiesel, Elie. Paris: Albin Michel. ISBN 2226033327. OCLC 18699271.
4. ^ Avi-Hai, Avraham (1993). Danger! : three Jewish peoples. New York, NY: Shengold Publishers. ISBN 0884001644. OCLC 30308263.
5. ^ Avi-Hai, Avraham (2013). A tale of two Avrahams. [U.S.A.] ISBN 9780989416900. OCLC 872059298.
6. ^ Jump up to:a b c "One on One with Avraham Avi-hai: A labor of Jewish love - Magazine - Jerusalem Post". www.jpost.com. Retrieved 2019-11-05. (תרגום לא מילולי).
7. ^ "Chana Idel Spiegel". geni_family_tree. Retrieved 2019-11-05.
8. ^ "History: How it really was! - Jerusalem Report - Jerusalem Post". www.jpost.com. Retrieved 2019-11-05.
9. ^ Goldstein, Israel (1984). My world as a Jew : the memoirs of Israel Goldstein. New York: Herzl Press. ISBN 0845347659. OCLC 9083972.
10. ^ "Dr. Nelson Glueck: How it really was - Jerusalem Report - Jerusalem Post". www.jpost.com. Retrieved 2019-11-05.
11. ^ Jump up to:a b c "Editor's Notes: The POSTman knocks twice - Opinion - Jerusalem Post". www.jpost.com. Retrieved 2019-11-05.
12. ^ "The POSTman Knocks Twice: Eshkol and Johnson, Farmer meets farmer - Opinion - Jerusalem Post". www.jpost.com. Retrieved 2019-11-05.
13. ^ Times, Special to The New York (1968-04-08). "AMERICANS PLAN ISRAELI VENTURES; Convene in Jerusalem With Other Foreign Investors". The New York Times. ISSN 0362-4331. Retrieved 2021-12-12.
14. ^ Jump up to:a b c "Avraham Avi-hai reflects on his exceptional career in public service". The Jerusalem Post | JPost.com.
15. ^ "Ben Gurion, state-builder : principles and pragmatism, 1948-1963 / Avraham Avi-hai | Avraham Avi-Hai 1931- | The National Library of Israel". www.nli.org.il. Retrieved 2021-12-12.
16. ^ "Danger! Three Jewish Peoples". blackwells.co.uk. Retrieved 2021-12-12.
17. ^ A TALE OF TWO AVRAHAMS | Kirkus Reviews.
18. ^ "Lowy's plum appointment". www.australianjewishnews.com. Retrieved 2021-12-09.