טדי קולק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
טדי קולק
Teddy Kollek during a Christmas eve cocktail party.jpg
לידה 27 במאי 1911
באזור העיר וספרם, אוסטרו-הונגריה
פטירה 2 בינואר 2007 (בגיל 95)
ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה הר הרצל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה חלוץ, פעיל ההגנה
עיסוק מנהל משרד ראש הממשלה
מפלגה ירושלים אחת שהייתה חלק מתנועת העבודה, רפ"י
ראש עיריית ירושלים
תקופת כהונה 29 בנובמבר 1965 כראש עיריית מערב ירושלים; יוני 1967 כראש עיריית ירושלים המאוחדת1993
הקודם מרדכי איש שלום (מערב י-ם) ואמין אל-מג'ג' (מזרח)
הבא אהוד אולמרט
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
טדי קולק בתקופת כהונתו כמנכ"ל משרד ראש הממשלה, 1956

טדי קוֹלֶק (27 במאי 19112 בינואר 2007; כ"ט באייר ה'תרע"אי"ב בטבת ה'תשס"ז) היה ראש עיריית ירושלים במשך 28 שנה, בשנים 1993-1965, חתן פרס ישראל על תרומה מיוחדת למדינה.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

טדי (תיאודור) קולק נולד בעיירה קטנה נאד'וואז'וני (Nagyvázsony), באזור העיר וספרם בהונגריה. הוריו, גרטה (רחל) לבית פליישר ואלפרד (אברהם), קראו לו בשם תיאודור, וכינויו היה טדי. לימים סיפר כי החליט לדבוק בכינוי זה, למרות צלילו הנוכרי, כאשר גילה כי לחומת הר הבית בימי בית המקדש השני היה שער צפוני שנשא את השם "שער טדי" (משנה מסכת מידות, פרק א', משנה ג). בשנת 1918 עברה המשפחה לווינה, בירת אוסטריה. אביו שימש כמנהל בנק רוטשילד.

בתחילת שנות ה-20 היה פעיל בתנועת הנוער "תכלת לבן" בווינה. משנת 1931 פעל במסגרת תנועת "החלוץ" בצ'כוסלובקיה, בגרמניה ובאנגליה.

קולק עלה לארץ ישראל בשנת 1934. בשנת 1937 הצטרף לגרעין מייסדי קיבוץ עין גב. באותה שנה נשא קולק לאישה את תמר קולק (אנה הלנה), בתו של הרב והקודיקולוג ארתור זכריה שוורץ, ילידת וינה. משנת 1938 פעל בשליחות "החלוץ" באנגליה והצליח לשחרר כ-3,000 צעירים יהודים ממחנות ריכוז ולהעבירם לאנגליה. באביב 1939 ביקר במטה של אדולף אייכמן בווינה, שנקבע בארמון משפחת רוטשילד. אייכמן אישר את בקשתו של קולק להתיר לצעירים יהודים שהיו עבורם אשרות כניסה לאנגליה, לצאת מאוסטריה.[1] במהלך מלחמת העולם השנייה מילא קולק תפקידים מרכזיים במחלקה המדינית של הסוכנות היהודית, בין היתר בקישור עם פקידים מרכזיים במשטר הנאצי על מנת להציל יהודים ולנסות להעלותם לארץ ישראל.

בשנת 1944 התמנה לראשות "המחלקה לתפקידים מיוחדים" בסוכנות היהודית. במסגרת תפקידו זה סיפק קולק, במהלך ה"סזון", מידע נרחב לבריטים, כסוכן של ארגון הביון הבריטי MI5, על האצ"ל והלח"י, כדי שישמש את שלטון המנדט הבריטי במלחמתו במחתרות.[2][3] (ראובן שילוח עשה זאת לפני קולק, וזאב שרף המשיך אחריו[4][5]).

בשנת 1947, יצא בראש משלחת מטעם "ההגנה" לארצות הברית, במטרה לקנות ולהעביר נשק שנועד לקרבות נגד הערבים שהיה צפוי שיפלשו לישראל עם סיום המנדט וההכרזה על הקמת המדינה. במסגרת תפקיד זה היה אחראי גם לגיוס המח"ל שם.

לאחר קום המדינה, בשנים 19501952 שימש כציר בוושינגטון, שם קשר את הקשרים הראשונים בין קהילות הביון הישראלית והאמריקאית. לאחר כהונה קצרה נקרא לחזור ארצה ומונה על ידי ראש הממשלה דוד בן-גוריון, שהיה מקורב אליו, למנכ"ל משרד ראש הממשלה. בתפקידו זה כיהן מ-1952 עד 1964, שנה שבה נירתם למען מוזיאון ישראל אותו הקים וניהל בירושלים. בנוסף, עמד בראש החברה הממשלתית לתיירות.

בזמן מעצרו של אדולף אייכמן בישראל, היה קולק ממונה על ההכנות הטכניות למשפטו.[1]

ראש עיריית ירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1965 הצטרף טדי קולק לדוד בן-גוריון בהקמת רפ"י. באותה שנה נבחר מטעם רפ"י לכהונת ראש עיריית ירושלים, לאחר שהקים קואליציה עם מפלגות הימין והדתיים. בשנת 1967, בעקבות מלחמת ששת הימים ואיחוד ירושלים זכה להיות ראש העיר המאוחדת. איחוד העיר הכפיל את שטחה המוניציפלי ואת אוכלוסייתה. בבחירות העירוניות של 1969 עמד בראש רשימת המערך ובשנים מאוחרות יותר הקים רשימה על מפלגתית בשם "ירושלים אחת". קולק כיהן בתפקיד ראש העירייה במשך 28 שנים. לאחר איחוד העיר החל קולק בפעילות נמרצת של פיתוח העיר מבחינה תרבותית, והקים מוסדות ומרכזי חינוך. תרומתו העיקרית מתבטאת בפיתוח האורבני וביצירת "המייל התרבותי" במרכז העיר. הוא התעקש על שמירת הריאות הירוקות בעיר ועל שימור שכונות ישנות ומבנים חשובים, למעט כמה חריגים, כמו שכונת נחלת-שבעה, מיתחם עומריה, בנין טליתא קומי, ועוד.

בבחירות המוניציפליות ב-1993 החליט קולק שלא לרוץ לקדנציה נוספת, בין היתר מפאת גילו (82), אך לא עמד בלחצים פוליטיים של אנשי ציבור והחליט להתמודד בכל זאת. קולק הפסיד את הכהונה לאהוד אולמרט, בין היתר בגלל אי התייצבותם של הבוחרים הערבים לקלפי, בגלל אחוז הצבעה נמוך בקרב היהודים החילוניים ובשל פרישתו של המועמד החרדי – מאיר פרוש – ברגע האחרון וקריאתו של פרוש לתמוך באולמרט.

קולק היה נשוי לתמר (1917–2013). לשניים נולדו שני ילדים: האמנית אסנת והקולנוען עמוס קולק.

טדי קולק נפטר בשנת 2007 בביתו בירושלים, בגיל 95. על פי החלטת הממשלה נערכה לו הלוויה ממלכתית והוא הובא למנוחות בחלקת גדולי האומה בהר הרצל.[6]

הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביקורת ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות תרומתו המרשימה של קולק לפיתוחה של העיר ירושלים, שהתבצעה על ידי מערכת גיוס הכספים שלו – "הקרן לירושלים" – הושמעה כלפיו לא פעם ביקורת על התנהלותו ה"אליטיסטית" בכל הנוגע לפיתוח מזרח ירושלים. הוא השקיע מעט מאוד בשכונות הערביות, והזניח כמעט כליל את הרובע המוסלמי. קולק טען שההבדל אינו תלוי בהחלטתו האישית, אלא הוא תוצאה ישירה של היות רוב התורמים ל"קרן ירושלים" יהודים, שדרשו כי כספם יופנה לציבור יהודי בלבד. כן תלה את הבדלי התקציב שמעבירה העירייה בפועל בשוני שבין קבוצות האוכלוסין.[7]

מחליפיו בתפקיד פעלו גם הם באופן דומה. יש הטוענים כי אחת הסיבות המרכזיות לכך היא שרוב תושבי ירושלים הערבים מחרימים בקביעות את הבחירות לעירייה. בכך בחירתו של ראש עיריית ירושלים כמעט שאינה תלויה בהם.

ביקורת אחרת קשורה לתוכניות הפיתוח הגרנדיוזיות שהגה לאזורים שונים בירושלים, על חשבון הריסת בנינים עתיקים – חלקן יצא לפועל וחלקן נגנז. אחת התוכניות הייתה להרוס את שכונת נחלת שבעה שבמרכז העיר, ולהקים במקומה בנינים רבי-קומות. תוכנית זו נגנזה וכיום השכונה משומרת ברובה. תוכנית אחרת שלו הייתה להקים בנינים רבי קומות באזור חורשת עומריה, שבו שוכן היום גן הפעמון. רק בנין אחד מהתוכנית הוקם. הוא גם הגה תוכנית להרחיב את מגרש הפועל בקטמון לכדי קיבולת גדולה בהרבה מהמגרש שהיה קיים אז. תוכנית זו לא יצאה לפועל, לאחר התנגדות תקיפה של תושבי האזור, שחששו מההשלכות על איכות חייהם.

הנצחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

על שמו קרוי "אצטדיון טדי", האצטדיון הביתי של בית"ר ירושלים, הפועל ירושלים והפועל קטמון ירושלים בכדורגל. קולק פעל רבות לזירוז הקמת האצטדיון, לאחר שנכשלה כוונתו להקים אצטדיון עירוני בלב שכונת קטמון הישנה, במקום "מגרש הפועל". האצטדיון נקרא על שמו מהיום שנחנך ב-1992, 15 שנה לפני פטירתו של קולק. כמו כן נקראה על שמו חטיבת הביניים בשכונת פסגת זאב, בצפון ירושלים, אשר הורחב לכלול גם את התיכון הצמוד בשנת 2015 והפך לבית ספר שש שנתי בשם "תיכון טדי פסגת זאב". ב-2 במאי 2013 נפתח פארק ציבורי מול שער יפו שנקרא "פארק טדי" על שמו. בווינה הוצב שילוט על הבית בו התגוררה המשפחה בשנים 1918-1934. שמו של הפיל "טדי" שבגן החיות התנ"כי ניתן לו לכבודו של טדי קולק.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • טדי קולק (בשיתוף בנו עמוס), ירושלים אחת – סיפור חיים, ספריית מעריב, תל אביב 1979
  • טדי קולק, ירושלים של טדי, ספריית מעריב, ירושלים 1994
  • רות בקי קולודני, זהו טדי – ביוגרפיה מפי חברים, הוצאת משרד הביטחון, ירושלים 1995
  • טדי קולק ומשה פרלמן, ירושלים : 4000 שנות היסטוריה של עיר הנצח, תל אביב : ספרית "מעריב", שקמונה, [תשל"א], 1971.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 תום שגב, המיליון השביעי: הישראלים והשואה, עמ' 27.
  2. ^ סזון: הלשנות לבולשת הבריטית, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
  3. ^ אחרי מותו של קולק פורסם ששם-הקוד שלו אצל הבריטים היה "Scorpion" (עקרב באנגלית).(Ronen Bergman, Kollek was British informer, 29.3.07, ynet), אולם טענה זו היא טעות. מחקר מדויק יותר על פי המסמכים של MI5 מראה שהסוכן "עקרב" כנראה היה אנטוני סימקינס, שפעל כקשר ביניים בין הסוכנות היהודית ובין אנשי MI5
  4. ^ Wagner, Steven. 2008. “Britain and the Jewish Underground, 1944–46: Intelligence, Policy and Resistance” MA Thesis. University of Calgary. Published online at University of Calgary Library. http://dspace1.acs.ucalgary.ca/handle/1880/48196. Pages 53-57.
  5. ^ Andrew, Christopher (2009) The Defence of the Realm. The Authorized History of MI5. Allen Lane. ISBN 978 0 713 99885 6. Pages 355,356.
  6. ^ נטע סלע, טדי קולק הובא למנוחות: "היית בלתי ניתן לחיקוי", באתר ynet, 04 בינואר 2007
  7. ^ ("ירושלים אחת", עמ' 221)
ירושליםירושלים ראשי עיריית ירושלים (החל מ-1899)
האימפריה העות'מאניתהאימפריה העות'מאנית האימפריה העות'מאנית יוסף אל-ח'אלידי סלים אל-חוסייני פיידי אל-עלמי חוסיין אל-חוסייני
1899 - 1906 1906 - 1909 1972 - 1977 1909 - 1917
המנדט הבריטיהמנדט הבריטי התקופה המנדטורית עארף א-דג'אני מוסא כאט'ם אל-חוסייני ראע'ב נשאשיבי חוסיין אל-ח'אלידי דניאל אוסטר מוסטפא אל-ח'אלידי דניאל אוסטר ועדה מנדטורית
1917 - 1918 1918 - 1920 1920 - 1934 1934 - 1937 1937 - 1938 1938 - 1944 1944 - 1945 1945 - 1949
ירדןירדן ראשי העיר המזרחית אנוור אל-ח'טיב עארף אל-עארף חנא עטאללה עומר וואעארי ועדה עירונית רוחי אל חטיב אמין אל-מג'ג'
1948 - 1950 1950 - 1951 1951 - 1952 1952 - 1955 1955 - 1957 1957 - 1967 1967 - 1999
ישראלישראל ראשי העיר המערבית דניאל אוסטר שלמה זלמן שרגאי יצחק קריב גרשון אגרון מרדכי איש-שלום טדי קולק
1949 - 1950 1951 - 1952 1952 - 1955 1955 - 1959 1959 - 1965 1965 - 1967
ישראלישראל ראשי עיריית ירושלים המאוחדת טדי קולק אהוד אולמרט אורי לופוליאנסקי ניר ברקת
1967 - 1993 1993 - 2003 2003 - 2008 2008


Emblem of Israel.svg מנכ"לי משרד ראש הממשלה
אהוד אבריאל טדי קולק יעקב הרצוג שמחה דיניץ מרדכי גזית עמוס ערן אליהו בן-אלישר מתתיהו שמואלביץ' אברהם טמיר יוסי בן אהרון
19511952 19521964 19661972 19721973 19731975 19751977 19771980 19801984 19841986 19861992
שמעון שבס צבי אלדרוטי אביגדור ליברמן משה ליאון יוסי קוצ'יק רפי פלד אביגדור יצחקי אילן כהן רענן דינור אייל גבאי
19921995 19951996 19961997 19971999 19992001 20012001 20012004 20042006 20062009 20092011
הראל לוקר אלי גרונר
20112015 2015–2018