משתמש:לילי יונג-גפר/טיוטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

סטאבט מאטר (דבוז'אק)                                                 [עריכת קוד מקור | עריכה]

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

{{ {{{קישור ברירת מחדל}}} }}


תוכן (הסתר/הצג)

1  היסטוריה

2  מבנה

     2.1  פרקים

      2.2  פסוקי הסטאבט מאטר

      2.3   הטקסט המלא בלטינית

       2.4 תרגום הטקסט לעברית

3  ביצועים

      3.1 הוצאה לאור של תווים

      3.2 הקלטות

4  הערות שוליים

5  מקורות

6  קישורים חיצוניים


סטאבט מאטר מאת אנטונין דבוז'אק, אופוס 58, היא גירסה נרחבת של המלחין לסולנים, מקהלה ותזמורת, הכוללת את 20 הפסוקים של המזמור הדתי הנוצרי מהמאה ה-13 סטאבט מאטר. דבוז'אק כתב טיוטה ראשונית של היצירה בשנת 1876 והשלים אותה בשנת 1877. היצירה אופיינה כקנטטה קדושה וכאורטוריה, והיא מורכבת מעשרה פרקים, שמתוכם רק לראשון ולאחרון נושא מוזיקלי משותף.

זמן הביצוע של היצירה הוא כ-85 דקות.[[1]] [[2]] [[3]] [[4]]

היצירה בוצעה לראשונה בפראג בשנת 1880, ובשנת 1881 פירסמה הוצאת נ.זימרוק את התווים כאופוס 58 של דבוז'אק. בשנת 1882, ניצח לאוש ינאצ'ק על ביצוע היצירה בבְּרְנוֹ, צ'כיה. היצירה בוצעה בלונדון לראשונה בשנת 1883, ושוב ברויאל אלברט הול, בשנת 1884, וכך הפכה לגורם מכריע בפריצת הדרך הבינלאומית של דבוז'אק כמלחין. במאה ה-21 נחשבת עדיין הסטאבט מאטר ליצירתו הדתית המפורסמת ביותר והמבוצעת ביותר של דבוז'אק.[[5]] [[6]]



היסטוריה (ערוֹך))                                                                                                                                        

רבות סופר על האופן שבו החל דבוז'אק לחבר את גירסתו לסטאבט מאטר בחודש פברואר 1876, בתגובה למות בתו בת היומיים יוֹזֶפָה, באוגוסט 1875 [[7]]. עם זאת, מחקרים מן המאה ה-21 מעלים ספקות בנוגע לגירסה זו.[2] [[8]] [[9]] [[10]] הטיוטה נכתבה בין ה-19בפברואר וה-7 במאי 1876, והוקדשה לפְרַנטישֶק הוּשְפַּאוּאֶר ( (František Hušpauer"כמזכרת לחבר נעורים". [9][[11]] ב-30 ביולי באותה שנה שלח דבוז'אק את כתב היד שלו לוינה, בצירוף בקשה למילגה מאת המשרד לתרבות וחינוך.[10] הוא חזר לסגנן את היצירה סופית בשנת 1877, כאשר שני ילדיו הנותרים מתו אף הם בתוך הפרש זמנים קצר זה מזה.[10][[12]]  הגירסה הקבועה והמוכרת של התווים נכתבה בין חודש אוקטובר 1877 ל-13 בנובמבר 1877 בפראג.[9]


מבנה (ערוֹך))                                                                                                                                        


תפקידי הסולו הקוליים בסטאבט מאטר של דבוז'אק נכתבו לסופרן, אלט, טנור ובס. יחד, יוצרים קולות אלו רביעיה (קוַורטֶט). המקהלה מורכבת אף היא מזמרי סופרן, אלט, טנור ובס. התזמורת המלווה כוללת שני חלילים, שני אבובים, קרן אנגלית (Cor anglais), שני קלרינטים בּלְָה, שני בסונים, ארבע קרנות (שתיים בפָה ושתיים ברֶה), שתי חצוצרות, שלושה טרומבונים, טוּבָּה, טימפני, עוגב וכלי קשת. [[13]]

משך היצירה כ-85 דקות. [3][4]





פרקים (ערוֹך))                                                                                                                                        

הפרק הראשון כתוב בצורת סונטה מורחבת בסגנון סימפוני. הוא מתחיל בהקדמה תזמורתית ארוכה שעליה חוזרת המקהלה. נושא שני, מנוגד, מוצג על ידי הסולנים. חלק הפיתוח מוביל חזרה לנושא הפתיחה.

לעוגב תפקיד עצמאי בליווי מקהלת הנשים בפרק הרביעי, ואין הוא משתתף בכל חלק מלבדו.

באופן דומה יש לקרן האנגלית קו סולו בפתח הפרק השני, ומלבד זאת אין לה כל תפקיד ביצירה. על אף שהדבר לא צויין בתווים, ניתן לבצע ללא קושי את תפקיד הקרן האנגלית באמצעות שני אבובים, שכן הם אינם משתתפים בחלק זה.

הפרק האחרון משחזר את נושא הפתיחה של היצירה, אך עובר לסולם מז'ור לקראת פוגת ניצחון מורכבת למדי לשירת האָמֵן.

פסוקי הסטאבט מאטר

פסוק שמות הפסוקים פרק קולות מִפְעָם (Tempo)
1 Stabat Mater Dolorosa


1


רביעיה (קוורטט) מקהלה


אנְדנְטֶה קון מוטו

2 Cuius animam gementem
3 O quam tristis et afflicta
4 Quae moerebat et dolebat
5 Quis est homo qui non fleret



2



רביעיה


אנדנטה סוֹסְטֶנוּטו

6 Quis non posset contristari
7     Pro peccatis suae gentis
8                 Vidit suum dulcem natum
9 Eia Mater, fons amoris 3 מקהלה אנדנטה קון מוטו
10 Fac, ut ardeat cor meum


4


בס סולו


לארגו

11 Sancta Mater, istud agas
12                      Tui nati vulnerati 5 מקהלה אנדנטה קון מוטו, קְוואזי אלגרטו
13 Fac me vere tecum flere 6


טנור סולו, מקהלה


אנדנטה קון מוטו

14 Iuxta crucem tecum stare
15 Virgo virginum praeclara 7 מקהלה לארגו
16 Fac, ut portem Christi mortem


8


דוּאית (דוּאֶט)


לארגטו

17 Fac me plagis vulnerari
18 Inflammatus et accensus


9


אלט סולו


אנדַנְטֶה מָאֶסְטוֹזוֹ

19 Fac me cruce custodiri
20 Quando corpus morietur


10


רביעיה


אנדנטה קון מוטו

Amen


הטקסט המלא בלטינית: [עריכת קוד מקור | עריכה]


Sancta Mater, istud agas, crucifixi fige plagas cordi meo valide.

Tui nati vulnerati, tam dignati pro me pati, poenas mecum divide

Fac me vere tecum flere, crucifixo condolere, donec ego vixero.

Iuxta crucem tecum stare, te libenter sociare, in planctu desidero

Virgo virginum praeclara, mihi iam non sis amara, fac me tecum plangere.

Fac ut portem Christi mortem, passionis eius sortem, et plagas recolere.

Fac me plagis vulnerari, cruce hac inebriari, ob amorem filii.

Inflammatus et accensus, per te, Virgo, sim defensus, in die iudicii.

Fac me cruce custodiri, morte Christi praemuniri, confoveri gratia.

Quando corpus morietur, fac ut animae donetur, paradisi gloria.

Amen.

Stabat Mater dolorosa, iuxta crucem lacrimosa dum pendebat Filius.

Cuius animam gementem. contristatem et dolentem, pertransivit gladius.

O quam tristis et afflicta, fuit illa benedicta, Mater Unigeniti

Quae moerebat et dolebat, pia mater dum videbat, nati poenas incliti,

Quis est homo qui non fleret, Matrem Christi si videret, in tanto supplicio?

Quis non posset contristari, Matrem Christi contemplari, dolentum cum filio?

Pro peccatis suae gentis, vidit Iesum in tormentis, et flagellis subditum.

Vidit suum dulcem natum, morientem desolatum, dum emisit spiritum.

Eia Mater, fons amoris, me sentire vim doloris fac ut tecum lugeam.

Fac, ut ardeat cor meum, in amando Christum Deum, ut sibi complaceam.



תרגום הטקסט לעברית (עידו אברביה) [[14]] [עריכת קוד מקור | עריכה]


אם מוכת יגון עומדת, מול הצלב בוכה, רועדת, שם תלוי ישוע בנה.

את לבה המתיפח להב הכאב פולח, מה נורא הוא יגונה.

מה נוגה היא, מה סובלת הקדושה, האם לילד האחד ואין אחר,

הכואבת, הדואבת, הרועדת למראהו של הבן המתיסר.

מי האיש עיניו יבשו כי יראה אמו של ישו נמקה ביגונה?

מי ימנע קולו מבכי, עת יזכר את הצדקת החוזה בצער בנה?

על חטאי עמו כפר הוא, ראו איככה מתיסר הוא, בשוטים ילקו אותו.

ראו הבן החף מפשע, הגווע, חסר-ישע, המוציא את נשמתו.

אם האהבה, הרשיני כאבך לשאת, למדיני כאן אתך להתאבל.

נא עזרי לי, שאצליח לאהב את המשיח, ואזכה בחסד אל.

אם קדושה במרום רקיע, את פצעיו של המושיע לו חרת בתוך לבי,

לו אוכל לחלק בסבל שבעבורי סבל הוא, שכפר על עווני.

לו נתן לי באמת לבכות את בנך המת, כל עוד בחיים אני.

מול הצלב כאן לעמד ויחדיו אתך לספד, זה יהיה כל רצוני.

בתולה קדושה, אם חסד, אנא אל תהיי כועסת, כי אבכה עמך יחדיו.

כך אשא זכרו של ישו, את מותו, את יסוריו, בלבי אחקק פצעיו.

בכל מכאוביו פצעיני, בשכרון הצלב מלאיני, באהבתי אליו.

כי תבער בי אש-אלה, את מחסה לי מגבה בהגיע יום הדין.

לו הצלב רק ישמרני, מות ישוע יזכני בחסדו ממרומים.

ובכלות גופי למות, נשמתי תזכה לשבת בגן עדן לעולמים.


ביצועים (ערוֹך))                                                                                                                                        

הביצוע הראשון של הסטאבט מאטר של דבוז'אק התקיים ב-23 בדצמבר 1880 בקונצרט של איגוד אומני המוסיקה בפראג. בין המבצעים נכללו הרכב האופרה של התיאטרון הארעי הצ'כי, בניצוחו של אדולף צֶ'ךְ ועם הסולנים אלאונורה אֶרְנבֶּרגוּ, בטי פיבּיש, אנטונין וַאוְורָה וקרל צ'ך[3]. לֶאוֹש ינאצֶ'ק ניצח על היצירה שנה מאוחר יותר, ב- 2 באפריל 1882 בברנו[1], וסמוך לאחר מכן בוצעה היצירה בבודפשט.[1] היצירה בוצעה לראשונה בלונדון בשנת 1883, ושוב ברויאל אלברט הול בשנת 1884, וכך היתה לגורם מכריע בפריצת הדרך הבינלאומית של דבוז'אק כמלחין.[5]

בישראל בוצעה היצירה על ידי המקהלה הקאמרית הישראלית – טבעון, ביחד עם מקהלת הקנטטות מפרייבורג, מקהלת היינריך שיץ, מבזנסון ותזמורת קאמרטה אקדמיקה מפרייבורג, במאי 2015 בחיפה, תל אביב ומעלות, בניצוחה של יעל וגנר-אביטל, ועם הסולנים יסמין לוי-אלנטק, מריון אקשטיין, פיליפ ניקלאוס ופטר שילר.

במאה ה-21 ממשיכה הסטאבט מאטר להיות יצירתו הדתית המפורסמת ביותר והמבוצעת לעתים הקרובות ביותר.[5][6]

הוצאות לאור של התווים (ערוֹך))                                                                                                

בשנת 1879 הציע דבוז'אק את הסטאבט מאטר שלו למוציא לאור פריץ זימרוק, אבל רק לאחר הצלחת ביצוע הבכורה בפראג בשנת 1880, הצליח לעניין את האחרון בפרסום.[[xv]]  זימרוק הציע לשנות את מספר האופוס (אופוס 28) למספר גבוה יותר והיצירה פורסמה לבסוף בשנת 1881 כאופוס 56 של דבוז'אק, על ידי הפירמה של נ.זימרוק.[13] הפרסום כלל את התווים הקוליים בעיבוד לפסנתר של יוסף זובאטי. בשנת 1897 פורסמו התווים מחדש על ידי ג.שירמר ועיבוד זה הוא הבסיס לתווים המוכרים כיום.[13][[xvi]] גירסה מלאה של תווי התזמורת והתוויים הקוליים פורסמה על ידי נוֹבֶלוֹ ושות', במהדורת Original Octavo בשנת 1883.[[xvii]][[xviii]]

במחצית השניה של שנות החמישים של המאה ועשרים, פורסמה הסטאבט מאטר ככרך ll/1 של  Souborné vydání děl Antonína Dvořáka  (SAD, מהדורה שלמה של יצירות אנטונין דבוז'אק). [9]  

·       בשנת 1956 פורסמו התוויים הקוליים בעיבוד לפסנתר של קרל שוֹלץ [תווים] [[xix]]                                      

·       התווים המלאים, בעריכת אנטונין שובר, הופיעו בשנת 1958, [12] את ההקדמה למהדורה זו כתב אוֹטַקָר שוּרֶק .  

                                                    

בקטלוג התמטי של יצירות דבוז'אק, מאת גָ'רמיל בורגהאוזר, קיבלה הסטאבט מאטר את המספר B.71.[10]  

בשנת 2004 פורסמו שתי מהדורות חדשות של הסטאבט מאטר של דבוז'אק: [[xx]]

·       בית ההוצאה "בֶּרְנְרַייטֶר" פרסם תווים קוליים המבוססים על טיוטה של דבוז'אק מן השנים 1876-1877, שנערכה על ידי יאן קַצְ'ליק ומירוסלב סְרְנקה [[xxi]]

·       קלאוס דגה ביצע עריכה מעודכנת של עיבודו של יוזף זובטי לפסנתר, והשמיט אי התאמות בינו לבין תווי התזמורת.

בשנת 2016 פרסם בית ההוצאה "קארוס" עיבוד של יואכים לינקלמן לסטאבט מאטר של דבוז'אק להרכב קאמרי.[[xxii]] התווים הקוליים שפורסמו יחד עם מהדורה זו, היו נוסח מעודכן של העיבוד לפסנתר של יוזף זובטי.[[xxiii]]

הקלטות (ערוֹך))                                                                                                                                      


·    וצלב טאליש מנצח על התזמורת הפילהרמונית הצ'כית, עם הסולנים דְרָהומירה טיקָלובה, מרתה קְרסוֹבה, בֶּנו בְָּלכוּט וקרל קאלָס.[[xxiv]]

·       וצלב סמֶטָצֶ'ק מנצח על התזמורת הפילהרמונית הצ'כית, עם הסולנים סטפניה ווֹיְטוביץ', ורה סוּקוּפּובה, איבו צידֶק וקים בוֹרג.[[xxv]]

·       רוברט שוֹ מנצח על המקהלה והתזמורת הסימפונית של אטלנטה, עם הסולנים קריסטין גְרְקֶה, מריאטה סימפסון, סטנפורד אוֹלסן ונייתן  ברג.[[xxvi]]

·       וולפגנג זָוָואליש מנצח על התזמורת הפילהרמונית הצ'כית, עם הסולנים גבריאלה בֶּניֶצ'קובה-צָ'אפּובה, אוֹרטוּן וֶנקל, פטר דבורסקי ויאן-הנדריק רוּטֶרינג.[[xxvii]]

·       יִיז'י בְּיֶלוֹהְלָבֶק מנצח על התזמורת הפילהרמונית הצ'כית, עם הסולנים ליביה אגהובה, מרגה שימל, אלדו בלדין וליודק וֶלֶה (1997).[[xxviii]]

·       זְדֶנֶק מָקָל מנצח על התזמורת הסימפונית של ניו-גרזי, עם הסולנים קארן אריקסון, קלודין קרלסון, ג'ון אַלר וג'ון צ'יק.[[xxix]]

·       הלמוט רילינג מנצח על תזמורת פסטיבל בך באורגון, עם הסולנים מרינה שָגוּץ', אינגבּוֹרג דָנץ, ג'יימס טיילור ותומס קוָוסטהוף.[[xxx]]

·       רַפאל קובֶּליק מנצח על תזמורת רדיו בוואריה, עם הסולנים אדית מתיס, אנה רֶנולדס, וְיֶיסלב אוֹכמן וג'ון שְרְלי-קוְורְק.[26]

·       ג'וזפה סינופולי מנצח על תזמורת השְטַאטְסְקָפֶּלֶה מדרזדן, עם הסולנים מריאנה צְבֶטקובה, רוּקסנדרה דונוזֶה, יוהן בוֹטה ורוברטו סקנדיוּצי.[26]

·       מריס יָנסוֹנְס מנצח על תזמורת רדיו בוואריה, עם הסולנים אֶרין ווֹל, מיהוֹֹקוֹ פוג'ימוּרה, קריסטיאן אֶלסנר וליאנג לי.[26]

גירסה משנת 1876 הכוללת שבעה פרקים לרביעיה קולית, מקהלה ופסנתר, הוקלטה בשנת 2009 על ידי סולנים ואנסמבל אָצֶ'נטוּס בניצוחו של לורנס אֶקוילבי, עם הפסנתרנית בריגיטה אֶנגרר.[[xxxi]]


הערות שוליים (ערוֹך))                                                                                                                                        


[1].  Šourek & Čubr 2000, p. V.

 Šourek & Šolc 2002.  .2

[3]. c "Stabat Mater" at antonin-dvorak.cz.

[4]. Döge & Zubatý 2004, p. 2.

[5]. Linckelmann & Berná 2016, pp. IV-V.

[6]. Döge & Zubatý 2004, pp. 6–7.

[7]. https://www.britannica.com/biography/Antonin-Dvorak

[8]. Vaughan 2005.

[9]. Dotsey 2018.

[10]. Kachlík & Srnka 2004, p. VI.

[11]. Šourek & Čubr 2000, p. VII.

[12] . http://www.antonin-dvorak.cz/en/life

[13]. Šourek & Čubr 1958.

[14].  תרגום מלטינית עידו אברביה, "הארץ", 2 במרץ 2003, עודכן 21 באוגוסט 2011.

[xv]. Döge & Zubatý 2004, p. 7.

[xvi]. OCLC 246636061. Retrieved 1 February 2020.

[xvii]. OCLC 1098699556. Retrieved 1 February 2020.

[xviii]. Antonín Dvořák: Stabat Mater, Opus 58, for soli, chorus and orchestra (Novello's 1883 vocal score) at University of Illinois at Urbana–Champaign website.

[xix]. Antonín Dvořák: Stabat Mater, Opus 58, for soli, chorus and orchestra (Novello's 1883 vocal score) at University of Illinois at Urbana–Champaign website.

[xx]. Döge & Zubatý 2004, pp. 6–8.

[xxi]. Kachlík & Srnka 2004.

[xxii]. Linckelmann & Berná 2016.

[xxiii]. /Morath-Pusinelli, Zubatý & Berná 2016.

[xxiv]. WorldCat entry for Talich recording. Retrieved 8 September 2017.

[xxv]. WorldCat entry for Smetacek recording. Retrieved 8 September 2017.

[xxvi]. WorldCat entry for Shaw recording. Retrieved 8 September 2017.

[xxvii]. The Classical Catalogue 1992. No. 153, June 1992, General Gramophone Publications Ltd, Harrow, UK

[xxviii]. :a b c d Cookson 2015.

[xxix]. WorldCat entry for Macal recording. Retrieved 8 September 2017.

[xxx]. WorldCat entry for Rilling recording. Retrieved 8 September 2017.

[xxxi]. Clements 2008.



מקורות (ערוֹך))                                                                                                                                          

·       "Dvořák: Stabat Mater, Engerer / Accentus / Equilbey"The Guardian

·       "Antonín Dvořák (1841-1904) / Stabat mater"

·       Döge, KlausZubatý, JosefDvořák — Stabat Mater for soloists, choir and orchestra, op. 58Breitkopf & HärtelISMN

·       "A Light in the Darkness: Dvořák's Stabat Mater"Houston Symphony

·       Dvořák Stabat Mater Op. 58: Piano part by Antonín DvořákBärenreiter

·       Antonín Dvořák: Stabat Mater op. 58Carus

·       Antonín Dvořák: Stabat Mater op. 58(PDF)Carus

·       Šourek, OtakarČubr, AntonínAntonín Dvořák: Stabat Mater Op. 58

·       Šourek, OtakarČubr, AntonínAntonín Dvořák: Stabat Mater op. 58Bärenreiter

·       Šourek, OtakarŠolc, KarelAntonín Dvořák: Stabat Mater op. 58

·       Šourek, OtakarŠolc, KarelAntonín Dvořák: Stabat Mater op. 58Bärenreiter

·       "Stabat Mater". Retrieved 8 October 2019

·       "Music for Easter: Dvorak's Stabat Mater - one of the most powerful declarations of faith in musical history"Radio Prague


קישורים חיצוניים  (ערוֹך))                                                                                                      

·       Stabat Mater (Dvořák): Scores at the International Music Score Library Project (IMSLP)

·       Free scores of Stabat Mater (Dvořák) in the Choral Public Domain Library (ChoralWiki)

·       Tess Crebbin: Dvorak and his Stabat Mater op. 58 — a Choral Masterpiece www.scena.org 2004

·       Antonin Dvořák / About the composer stabatmater.info

·       Dvorák, Antonín / Stabat Mater op. 58 / Klaviersatz von Antonín Dvorák Bärenreiter

·       Kenneth Woods: Explore the Score- Dvorak Stabat Mater kennethwoods.net 20 December 2015

·       Tess Crebbin: Dvorak and his Stabat Mater op. 58 — a Choral Masterpiece scena.org 1 April 2004

·       סטאבט מאטר - תרגום מלטינית עידו אברביה, "הארץ", 2 במרץ 2003, עודכן 21 באוגוסט 2011.