אמן (הסכמה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

המילה אמן מופיעה בתנ"ך, ובעקבותיו גם בברית החדשה ובקוראן[דרוש מקור], כמילה המציינת הסכמה לנאמר קודם לה. המילה בשימוש במשמעות "אמתי", "כך יהיה", "לו יהי כך".

ביהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המילה "אמן" פירושה "כן ונכון", כמו כן פירושה "הלואי". בדרך הדרש מפורשת כראשי תיבות של המשפט "אל מלך נאמן"‏‏‏[1], ומשמעה הכרת תודה לאל וקבלת מלכותו.

בתנ"ך המילה מופיעה לראשונה בספר במדבר כחלק משבועת האישה הנחשדת בזנות תחת בעלה, האישה עונה "אמן אמן" בתשובה להקראה הנאמרת בפניה על העונש הצפוי לה אם אכן עשתה את אשר נחשדה בו, והיא בעצם מאמתת בדרך של שבועה את הדברים, כשכפילות המילה משמשת לחיזוק ההצהרה. וּבָאוּ הַמַּיִם הַמְאָרְרִים הָאֵלֶּה בְּמֵעַיִךְ לַצְבּוֹת בֶּטֶן וְלַנְפִּל יָרֵךְ וְאָמְרָה הָאִשָּׁה "אָמֵן "אָמֵן. הביטוי מופיע בין היתר גם בספר ישעיה, ס"ה, טז, במובן אמונה, אמת: "אֲשֶׁר הַמִּתְבָּרֵךְ בָּאָרֶץ יִתְבָּרֵךְ בֵּאלֹהֵי אָמֵן וְהַנִּשְׁבָּע בָּאָרֶץ יִשָּׁבַע בֵּאלֹהֵי אָמֵן כִּי נִשְׁכְּחוּ הַצָּרוֹת הָרִאשֹׁנוֹת וְכִי נִסְתְּרוּ מֵעֵינָי", ולא נמצא עוד בהוראה זו. בירמיה, כ"ח, ו, המילה באה במובן 'לאשר ולקים דבר נשמע': "אָמֵן וַיֹּאמֶר יִרְמְיָה הַנָּבִיא אָמֵן כֵּן יַעֲשֶׂה ה' יָקֵם ה' אֶת דְּבָרֶיךָ אֲשֶׁר נִבֵּאתָ לְהָשִׁיב כְּלֵי בֵית ה' וְכָל הַגּוֹלָה מִבָּבֶל אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה". מילה זו מופיעה גם בסוף מזמורי תהילים: מ"א, יד; ע"ב יט; פ"ט נג."‏‏‏[2],

במסכת ברכות (נג, ב) נאמר: "רבי יוסי אומר: גדול העונה אמן יותר מן המברך".

במסכת שבת (קיט, ב) מסופר בשם רבי יוסי בר יהודה:

שני מלאכי השרת מלוין לו לאדם בערב שבת מבית הכנסת לביתו, אחד טוב ואחד רע, וכשבא לביתו ומצא נר דלוק ושולחן ערוך ומיטתו מוצעת מלאך טוב אומר "יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך" ומלאך רע עונה אמן בעל כרחו, ואם לאו מלאך רע אומר "יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך" ומלאך טוב עונה אמן בעל כרחו.

חלק מכללי אמירת ה"אמן" הם:

  • יש לומר "אמן" לאחר כל ברכה הנאמרת על ידי אחר.
  • אין לומר "אמן" אם לא שומעים את הברכה‏‏.
  • יש להמתין עד סיום הברכה בטרם אומרים "אמן" - אחרת ה"אמן" נקרא "אמן חטופה" - ואולם אין להמתין יותר מדי - "אמן" זו נקראת "אמן יתומה".
  • אין לענות "אמן" על ברכות שאדם אומר בעצמו.
  • אין לומר "אמן" לאחר ברכה הנאמרת על ידי גוי.

יש העורכים סעודת אמנים - סעודה שאומרים בה "אמן" מאה פעמים.

בנצרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמן קופטי

בברית החדשה משמעות המילה הינה "אמת" או "באמונה" - ישו הנוצרי אומר את המילה בתחילת משפטים מחודשים או חשובים כדוגמת "אמן אומר אני לכם, נטלו שכרם" (ולא הקהל מסכים עם דבריו).

בתרגום התנ"ך לאנגלית - תנ"ך המלך ג'יימס לא תורגמה המילה (בניגוד לתנ"ך הלטיני, הוולגטה בה המילה מתורגמת כ- verily), ונותרה כמילה עברית הכתובה באותיות אנגליות - Amen.

באסלאם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוסלמים נוהגים להשתמש במילה "אמין" (أمين) בעת סיום קריאת סורת אל-פאתחה - סורת הפתיחה של הקוראן. כמו כן, קיים נוהג להשתמש במילה בסיום תפילות, בדומה לנצרות וליהדות.

הבונים החופשיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבונים החופשיים נוהגים להשתמש במילה בסיום הברכות בחלק מטקסיהם.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מסכת שבת קיט, ב‏
  2. ^ ‏מילון התנ"ך מאת יהושע שטיינברג, הוצאת יזרעאל , תל -אביב, ערך "אמן"‏