משתמש:מעקב צמוד/טיוטה
 |
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
| |
| דף זה אינו ערך אנציקלופדי | |
 | |
| לידה |
1922 לודז' |
|---|---|
| פטירה | 2010 (בגיל 88 בערך) |
| ענף מדעי | אנטומולוגיה |
| מקום קבורה | באר יעקב |
| תאריך עלייה | 1946 |
| מקום לימודים | האוניברסיטה העברית |
| מספר צאצאים | 1 |
יוסף הלפרין (1922– 2010) היה אנטומולוג ישראלי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בלודז' למשפחה ציונית, אמצעי בין שלושה אחים. אביו, חיים, היה סוכן-נוסע בתעשיית הטקסטיל, ואמו, הלה, לבית גולדלוסט, עקרת בית. הלפרין תכנן לעלות לארץ ישראל בספטמבר 1939 (אחיו הבכור, מרדכי, עשה כן ב-1938 באמצעות סרטיפיקט של סטודנט) אך פרוץ מלחמת העולם השנייה שיבש את התכנית. הלפרין נדד מזרחה אל בלארוס. ב-1940 התגלגל לתפקיד מנהל בית ספר כפרי קטן באזור ברנוביץ'. ביוני 1941 החלה ההתקפה הגרמנית על ברית המועצות, והלפרין ירד למחתרת. ב-1944 עבר לאזור קלצה והצטרף כפרטיזן לארמיה קריובה.[1] לימים נודע לו כי הוריו ואחיו הצעיר, אפרים, נספו במחנה ההשמדה בלז'ץ.
בתום המלחמה ארגן קבוצת נוער יהודי למטרת עלייה לארץ ישראל דרך איטליה[2]. בינואר 1946 עלה לארץ עם הקבוצה באוניית המעפילים "אנצו סרני". נפצע במלחמת העצמאות בקרב סן סימון, ובזמן החלמתו למד בבית המדרש למורים בבית הכרם. ב-1949 נשלח להקים בית ספר לילדי עולים בעין כרם.
החל ללמוד בפקולטה לחקלאות ברחובות. באותה תקופה התגורר בקיבוץ חולדה ולאחר מכן בקבוצת שילר שם עבד כמורה לטבע. בשנת 1958 סיים את התואר השני והתקבל לעבודה כחוקר בכיר באנטומולוגיה במכון וולקני. את מעבדתו הקים באילנות ושם גם התגורר. היה חלוץ בישראל בשלושה תחומים של אנטומולוגיית עץ: יער, עצי נוי ועץ מעובד. פעל רבות להעלאת המודעות לסכנות תהלוכן האורן [3] [4] [5]. כמו-כן פיתח שיטה להדברת המזיק באמצעות הזרקות לגזע העץ[6]. ב-1974 התוודע לראשונה לנזקי הליקטוס – מין פולש של חיפושית הניזונה מעץ מעובד – לענף הנגרות. משרד המסחר והתעשייה אימץ ב-1978 את המלצתו לאסור ייבוא עץ נגוע מסוג אוביצ'י, והבעייה נעלמה בהדרגה.
ב-1987 פרש לגימלאות, אך המשיך לעבוד בהתנדבות במכון וולקני. במשך 12 שנה שימש כיועץ בתחום מזיקי עץ תעשייתי במכון התקנים [7]. ב-2010 נפטר. נטמן בבאר יעקב.
להלפרין תואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית על עבודתו בנושא תהלוכן האורן. מספר פרסומיו המדעיים: מעל 200. כתב שני ערכים לאנציקלופדיה לחקלאות ו-15 ערכים לאנציקלופדיה החי והצומח של ארץ ישראל .
על שמו קרויים לפחות 15 חרקים שונים ואקרית אחת. ביניהם חיפושית בשם Clada halperini ועש בשם Pseudoterpna coronillaria halperini.
חיים פרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
נישא לשרה לבית רזניק (1977-1928) והתגרש ממנה. להם בן, ד"ר אפרים הלפרין, ששימש כמנהל היחידה למחלות זיהומיות בבית החולים ביקור חולים בירושלים.
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הדרך לחרות 1946-1945, מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ, 1996.
- נעורים באזיקים, (עם הקדמה מאת פרופ' אוריאל סימון) משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2002.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יוסף הלפרין באתר משרד החקלאות
- יוסף הלפרין באתר קבוצת שילר
- אוסף החרקים של יוסף הלפרין באתר מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ קורותיו בתקופת המלחמה מתוארים בספרו "נעורים באזיקים"
- ^ על אירועים אלה כתב את ספרו "הדרך לחירות"
- ^ תכנית להדברה כללית של טואי-התהלוכה של האורן, הצופה, 28 במרץ 1960
- ^ דני צדקוני, "טוואי התהלוכה" מאיים על חורשות האורנים, למרחב, 13 במרץ 1966
- ^ טוואי התהלוכה עלול להתפשט לכרמל ולגליל, מעריב, 17 במרץ 1971
- ^ דע את האויב בגן: הטוואי, מעריב, 15 בנובמבר 1987
- ^ יעוץ בנושא מזיקים בעץ, מעריב, 19 בפברואר 1988