ברנוביץ'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ברנוביץ'
Баранавічы
Барановичи
סמל העיר

Coat of Arms of Baranavičy, Belarus.png
דגל העיר

Baranavichy pl lenina.JPG
מדינה / טריטוריה Flag of Belarus.svg  בלארוס
מחוז ברסט
נפה ברנוביצ'י
ראש העיר יורי גרומקובסקי
שטח 80,66 קמ"ר
גובה 193 מטרים
תאריך ייסוד 1627
אוכלוסייה
 ‑ בעיר
 ‑ צפיפות

178,678‏  (נכון ל-2013)
3,370 נפש לקמ"ר (נכון ל-2013)
קואורדינטות 53°8′N 26°0′E / 53.133°N 26.000°E / 53.133; 26.000
אזור זמן UTC +2
baranovichi.by
תצוגת טילים בליסטיים בברנוביץ'

בָּרָנוֹביץ'בלארוסית: Баранавiчы; בפולנית: Baranowicze) היא עיר במחוז ברסט בבלארוס. בשנת 2013 מנתה העיר 178,678 איש.

תולדות היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכפר ברנוביץ' נזכר לראשונה כרכוש פרטי של משפחה פולנית בשנת 1706. בסוף המאה ה-18 בעקבות חלוקת פולין הפך היישוב לחלק מהאימפריה הרוסית.

ב־1870 עלתה חשיבות העיר בשל מיקומה בסמוך למסילות הרכבת וילנה-לבוב ומוסקבה-ורשה, ומאז הלך וגדל מספר תושביה. ב־1883 נמנו בעיר כאלפיים איש.

בין מלחמות העולם הייתה העיר בשטח פולין, ואוכלוסייתה הורכבה מרוב יהודי וממיעוט פולני. לאחר מלחמת העולם השנייה הייתה העיר חלק מברית המועצות, ובשנת 1991 הפכה העיר לחלק מבלארוס העצמאית.

יהודי ברנוביץ'[עריכת קוד מקור | עריכה]

עוד מהיותה של העיר כפר קטן התקיים בה יישוב יהודי גדול. בראשית המאה ה-20 הוקמה בעיר ישיבת ברנוביץ', בראשה עמד הרב אלחנן וסרמן, שהייתה פעילה עד השואה. כמו כן, החל משנת 1928 ועד השואה שימשה ברנוביץ' כמרכז לחסידות סלונים ולישיבתה, "ישיבת תורת חסד", ושניים מאדמו"ריה גרו בה (רבי אברהם וינברג השני ובנו רבי שלמה דוד יהושע שנספה בשואה).

במהלך מלחמת העולם הראשונה נפגעה האוכלוסייה היהודית בעיר מהחיילות השונים שעברו בה, צבאות רוסיה, אוסטרו-הונגריה ולבסוף פולין.

בתקופה שבין מלחמות העולם פעלו בעיר מפלגות ציוניות, בהן פועלי ציון והמזרחי, וכן תנועות נוער ציוניות, בהן השומר הצעיר, השומר הדתי ובית"ר. כמו כן, פעלו בעיר בתי ספר מרשת תרבות, מרשת יבנה, מרשת בית יעקב ומרשת ציש"א, ויצאו בה לאור מספר עיתונים שבועיים ביידיש. בשנת 1931 ביקר בעיר זאב ז'בוטינסקי, ובשנת 1933 ביקר בה חיים נחמן ביאליק.

ערב מלחמת העולם השנייה חיו בעיר כ- 12,000 יהודים, שהיוו יותר ממחצית אוכלוסייתה.

בשואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף יוני 1941 נכבשה ברנוביץ' בידי הגרמנים, ועד מהרה הוטלו על יהודיה תשלומי כופר, והם חויבו בענידת טלאי צהוב. במהלך חודש יולי נרצחו בעיר כ-500 צעירים יהודים.

בספטמבר 1941 הוקם בעיר יודנרט, בראשות יהושע אייזיקסון, שנצטווה לספק לגרמנים יהודים לעבודות כפייה. ב- 12 בדצמבר 1941 רוכזו יהודי העיר בגטו שהוקם בדרומה, אשר גודר ונסגר.

במרץ 1942 דרשו הנאצים לאסוף מספר גדול של יהודים להוצאה מהגטו, ומאחר שראש היודנרט לא מילא את המכסה, הוא ואנשיו נרצחו יחד כ-2,500 יהודים באקציה שערכו הגרמנים בגטו בסיוע שוטרים בלארוסים, ליטאים ולטבים. לאחר האקציה מונה שמואל יענקלביץ' לעמוד בראש היודנרט, ולגטו הגיעו מאות יהודים נוספים מיישובי הסביבה, וכאלף יהודים נוספים מטרזינשטאט, אשר נרצחו זמן קצר לאחר הגעתם במשאיות גז בסמוך לעיר. מאות יהודים מהגטו הועברו בתקופה זו למחנות עבודה.

באביב 1942 התארגנה בגטו קבוצת מחתרת יהודית, אשר אנשיה אמנם הצליחו להימלט מהגטו, אך רובם נרצחו בידי פרטיזנים אנטישמיים.

בספטמבר 1942 החלה אקציה שנייה בגטו, במהלכה נרצחו כ-6,000 יהודים, חלקם במשאיות גז, לאחר שנלקחו מהגטו בידי שוטרים בלארוסים ולטבים, ותוך עריכת מצוד אחר יהודים שהסתתרו בו. במהלך האקציה הצליחו להימלט ליערות כ-200 יהודים. לאחר אקציה זו מונה לראש היודנרט בגטו מנדל גולדברג, פליט מסובאלק.

באקציה שלישית, ב-17 בדצמבר 1942, חוסל הגטו בעיר, וכ-3,000 היהודים שנותרו בו נרצחו ביער סמוך בידי שוטרים אוקראינים, בלארוסים ולטבים.

כ-250 עובדי כפייה יהודים שנותרו בבסיס חיל אוויר ליד העיר נרצחו בינואר 1943.

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קואורדינטות: 53°08′N 26°01′E / 53.133°N 26.017°E / 53.133; 26.017