החי והצומח של ארץ ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
החי והצומח של ארץ ישראל - אנציקלופדיה שימושית מאויירת
החי והצומח של ארץ-ישראל.jpg
מידע כללי
מאת עורך ראשי, עזריה אלון
איורים מספר מאיירים, העיקרי שבהם הוא טוביה קורץ
צילומים צלמים רבים, עורך צילומים: עמיקם שוב
שפת המקור עברית
סוגה אנציקלופדיה מאויירת
הוצאה
הוצאה משרד הביטחון - ההוצאה לאור
שנת הוצאה ראשונה: 1983, שנייה: 1985
עורך עזריה אלון
מספר כרכים 12
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 000921357, 001218798

החי והצומח של ארץ ישראל - אנציקלופדיה שימושית מאויירת היא האנציקלופדיה המקיפה ביותר, שנכתבה על בעלי החיים והצומח בארץ ישראל. האנציקלופדיה נכתבה לציבור הרחב וקבעה לראשונה, בעזרתה של האקדמיה ללשון העברית, מאות שמות עבריים לבעלי חיים וצמחים בישראל.

הרקע לכתיבת האנציקלופדיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד שנות ה-70 של המאה ה-20 הספרות שעסקה בחי והצומח של ארץ ישראל ובפרט הספרות העברית, הייתה דלה ביותר והקיפה רק חלק קטן מהחי והצומח. בשנות ה-70 וה-80 החלו להתפרסם מאמרים ועיתונים בעברית שהתווספו לספרים באנגלית, כגון Flora Palaestina שעסקה בצמחית הבר של ארץ ישראל ו-Fauna Palaestina שעסקה בחלק מקבוצות החי, אך המידע היה עדיין חסר בתחומים רבים כגון חסרי-חוליות, החיים במים, זוחלים, דוחיים, יונקים וצמחים חסרי פרחים ורובו התפרסם כמאמרים מדעיים שאינם נגישים לכלל האוכלוסייה. בתקופה זו החל לפעול נחמן אוריאלי למען אנציקלופדיה עברית פופולרית שתרכז את כל המידע על החי והצומח בישראל; הוא הצליח לשכנע את ההוצאה לאור של משרד הביטחון לתמוך כלכלית בפרויקט וקישר בינה לבין החברה להגנת הטבע. למרות שאוריאלי נפטר זמן קצר אחר כך מפעלו לא נדם ועזריה אלון קיבל על עצמו את תפקיד העורך הראשי. ריכוז נושאים רבים כל כך באנציקלופדיה אחת דרש מחקר וארגון מחדש של הסיסטמטיקה והידע על ארץ ישראל. כל החומר בכרכים הוא מקורי ונכתב במיוחד לצורך הפרויקט. מעל ל-150 חוקרים השתתפו בכתיבה, כמעט כל קהילת חוקרי הטבע באותה התקופה, ומעל ל-200 צלמים ומאיירים.

לחלק מהחי והצומח, בעיקר לבעלי חוליות יבשתיים וצמחים בעלי פרחים כבר היו שמות עבריים שנקבעו על ידי הוועד ללשון העברית (1928, 1946) אך שמות רבים עדיין היו חסרים ולשם כך התכנסה ועדת משנה של האקדמיה ללשון העברית ל-24 ישיבות (1989-1984) וקבעה עוד מאות שמות עבריים חסרים. פרוטוקול הישיבות אבד מאז; והאנציקלופדיה נעשתה המקור הקובע לשמות רבים.[1]

למרות היקפה הרחב, לא ניתן היה במסגרת המדיה הכתובה להזכיר את כל מגוון החי והצומח בארץ ישראל. לכן עורכי כל פרק בחרו להכניס רק את הנציגים הבולטים והנפוצים ביותר. תחום התפוצה נקבע כארץ ישראל, ללא סיני, עבר הירדן או רמת הגולן.

כרכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. מבואות ומפתחות - עורך עזריה אלון
  2. חסרי חוליות יבשתיים - עורך גרשם לוי
  3. חרקים - עורך יהושע קוגלר
  4. החי במים - עורך לב פישלזון
  5. דו-חיים וזוחלים - עורך אברהם ארבל
  6. עופות - עורך עזי פז
  7. יונקים - עורכים היינריך מנדלסון ויורם יום טוב
  8. הצומח של ארץ ישראל - עורך יואב ויזל
  9. צמחים חסרי פרחים - עורכת ורדה רביב
  10. צמחים בעלי פרחים א' - עורכים דוד הלר ומיכה לבנה
  11. צמחים בעלי פרחים ב' - עורכים דוד הלר ומיכה לבנה
  12. צמחים ובעלי-חיים במשק האדם - עורך יצחק ארנון

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כרך 3, הקדמה.