משתמש:עמנואל בן חיים/יצחק הלוי (תטואן)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של עמנואל בן חיים.
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של עמנואל בן חיים.
יצחק הלוי
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
מקום פעילות תטואן, גיברלטר
פטירה 1865 בערך
ה'תרכ"ה
גיברלטר
תחומי עיסוק דיין
בני דורו רבי חיים פאלאג'י, רבי יצחק אבן וואליד
חיבוריו "דת יהודית" ו"פת לחם"

רבי יצחק הלוי (נפטר בסביבות 1865 בערך) היה רב, דיין ופוסק הלכה באי גיברלטר. חיבר את הספרים: "פת לחם", "דת יהודית" (בשיתוף עם ידידו רבי אברהם לארידו).

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי יצחק נולד לאביו רבי משה הלוי, איש אמיד ותלמיד חכם, ממשפחת רבנים חשובה בתטואן. לאחר נישואיו למד בתטואן מפי חכמי המקום: רבי מנחם נהון רבי משה הלוי.[1] הוא התחבב שם במיוחד על רבי יצחק בן וואליד מי שיהיה לימים רב המקום.[2] לאחר תקופה בא לגיברלטר ונמנה שם על חכמי ודייני המקום, כשאת הפעילות הרבנית עשה יחד עם ידידו ומחותנו רבי אברהם לארידו. בשבתו בבית הדין נהג שכאשר באו לפניו זוג שהתקוטטו על רקע בעיות כלכליות, היה נותן להם חמישית מסכום הכסף הנדרש לפתרון מצוקתם והיה מבטיח שיבואו שוב ויקבלו תוספת.[3]

נהג בחומרות רבות ואף המליץ לאחרים לנהוג כן. העיד על עצמו כי לא אכל תותים מחשש להימצאות חרקים בפרי.

נודע בנדיבות ליבו ובעזרתו ליהודי מרוקו בעתות מצוקה. בשנת ה'תקע"ו (1816) סייע ליהודי מקנס באמצעות שליחם רבי חביב בן אליעזר טולידאנו, לו העניק עזרה כספית גדולה, ואף שלח אותו בספינתו הפרטית אל העיר תוניס.[4] כן סייע רבות לעניים יתומים ונזקקים שבעיר איזמיר, את כספי הסיוע העביר לרבי חיים פאלאג'י, רבה של אזמיר, עמו היה בקשרי ידידות, כך לפי עדות בנו רבי אברהם פלאג'י:

כמה פעמים יצא לגבות... ונישואי בנות יתומות ועניות ובפרט בנות ת"ח ... ובא לו הכסף ממרחק תביא לחמה... וזכור לטוב להגביר הרב החסיד כמהר"ר יצחק הלוי ז"ל מגיברלטאר, דהיה מבקש עילה בחג לשלוח לו מעות... איך מוציא הוצאותיו כיד המלך בשמחה...

[3]

כן סייע בהדפסת ספרים, ביניהם הספר "ראש משביר" לרבי משה בירדוגו.[5] נהג לרכוש מהמדפיסים שבליבורנו מספר ספרים מכל ספר שנדפס ולחלקם לתלמידי חכמים. בשנת ה'תקפ"ה שהה אצלו רבי מרדכי אשיאו, מחכמי צפת. באותה התקופה כתב רבי מרדכי מספר תשובות הלכתיות וכמה כמה מהן נסובו על שאלת בנו של רבי יצחק, כאשר רבי יצחק סייע לרבי מרדכי בקשרי ההתכתבות עם החכמים ממרוקו. תשובה נוספת שכתב בעניין יין נסך לשאלת רבי יצחק עצמו, אותה שאל יחד עם עמיתו רבי אברהם לארידו.[6]

נפטר לא לפני שנת ה'תרכ"ה (1864/5)

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דת יהודית - את הספר הזה חיבר יחד עם שותפו ברבנות האי ומחותנו רבי אברהם לארידו, בשפת חכיתיה, עבור הנשים ואלו שאינם מלומדים. הספר עוסק במצוות שהיו נוגעות בעיקר לנשים: נדה, חלה, נרות שבת ויום טוב, איסור אכילת תולעים ועוד. הספר נדפס לראשונה בליבורנו בשנת ה'תקפ"ז (1827). בראש הספר הם מביעים את הסכמתם לכל אדם להדפיס את הספר, מאז נדפס במהדורות רבות, גם בשפות לאדינו (מזרחית) וערבית יהודית.[7]
  • פת לחם - העוסק בהלכות ברכות הנהנין וכשרות, הספר בווינה תרמ"ה, ומחדש בירושלים תשס"ג.
  • הגהות על שולחן ערוך יורה דעה - צורפו לספרו של בנו רבי ישועה הלוי "לי לישועה".[8]
  • תשובות וחידושים על התלמוד - בכתב ידו, לא נדפסו.[9]

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדו לו חמישה בנים. בניו אברהם ויהודה מימנו ישיבה בגיברלטר שנקראה על שמם: "בית הלוי", בצילה הסתופף רבי אברהם חמוי.[10] בנו ותלמידיו רבי ישועה הלוי, היה רבה של ליסבון ומחבר הספרים: "לי לישועה", "אוצר חיים" ו"ישא ה'".[11]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב שלמה דיין, "בית הלויים", בתוך: יצחק הלוי, פת לחם, עמ' ט - כ, ירושלים, תשס"ג.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תשובה הלכתית ארוכה שכתב בעניין אתרוג המורכב מופיעה בספרו של ידידו השד"ר רבי מרדכי אשיאו, שנמנה בתקופה מסוימת בין חכמי גיברלטר. ראו: הגיד מרדכי, סימן ו, שלוניקי, תר"ה. את הקשר בין רבי מרדכי לרבי משה הלוי עשה רבי יצחק הלוי שהיה מארחו של רבי מרדכי (ראו להלן), כמופיע בראש התשובה.
  2. ^ הוא התכתב עמו בענייני הלכה, ראו: ויאמר יצחק, חלק א סימן מא, דף כב טור ד, ליבורנו, תרל"ו.
  3. ^ 1 2 צואה מחיים, דף כב עמ' א, אות לה, אזמיר, תרכ"ח.
  4. ^ ראו: חביב טוידאנו, פה ישרים, ה ב - ו ב, ליבורנו, תקצ"ח.
  5. ^ כמופיע בהקדמת הספר, ליבורנו, התרכ"ה.
  6. ^ הגיד מרדכי, דף ח א והלאה ודף ס ב, שלוניקי, תר"ה.
  7. ^ באלג'יר נדפסה מהדורה בערבית בתרגום של רבי יעקב אנקאווא, בשנים: ה'תרט"ו, ה'תרנ"ד וה'תר"ס. בחכיתיה נדפס שוב בירושלים בשנת ה'תרל"ח. תרגום לאדינו נדפס בווינה בשנת ה'תרמ"א, כנימוק המדפיס בהקדמה, שהספר: ”כתוב בלשון איספניול האמיתי שלא הורגלנו בו”.
  8. ^ לי לישועה, קכז ב - קל ב, ירושלים, תרמ"ג.
  9. ^ תצלום של כתב היד באתר: הספרייה הלאומית.
  10. ^ כך לפי עדותו בשלהי הקדמתו לספרו "לדרוש אלהים", ליבורנו, תרל"ט.
  11. ^ ראו אודותיו באתר החכם היומי.


[[קטגוריה:תטואן: רבנים]] [[קטגוריה:גיברלטר: רבנים]] [[קטגוריה:מחברי ספרי הלכה]]